שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה קז
שאלה ראובן שלח למצרים על יד פקודו לוי קצת בגדים לעשות בהם כרצונו במצרים ולא עלה ביד לוי לעשות מהם שום מכר או הלבשה והניחם שם ביד יששכר תושב מצרים ולוי שב לעירו וכי ארכו הימים שטף ועבר שמעון למצרים ובהיותו במצרים שלח גד במכתב לאמר לשמעון שיקבל אותם הבגדים של ראובן הנפקדים שם במצרים ושישתדל לצאת מהם כאשר יראה בעיניו ויען לא פירש לו לשמעון ביד מי היו הבגדים מופקדים לא קבלם ושוב אחרי כן לוי הפקיד הא' אשר הוליך הבגדים למצרים שלח לאמר ליששכר הנפקד שבמצרים שימסור הבגדים ההם ביד שמעון העומד שם כדי לעשות בהם כל מאמצי כחו כמו שיוכל ואז קרא יששכר לשמעון הנז' וא"ל הנה צוותי מאת לוי אשר הפקיד הבגדים בידי שאמסרם לך לעשות מהם כאשר יראה בעיניך לכן קחם נא ועשה בהם כטוב בעיניך השיבו שמעון ואמר איך אשלח יד בבגדים האלה שלא ברשות הבעלים אז השיבו יששכר ואמר הנה שמתי ידיך כידי וכחך ככחי ועשייתך כעשייתי לכן עשה בהם כטוב בעיניך אז קבלם שמעון וטרח ויגע בהם בכל מאמצי כחו ולא עלה בידו רק להחליפם בכל כך לבונה מפני כי הבגדים היו כלם אכלתם עש והיו מנוקבים ויען כי אותה הלבונה לא היתה זכה הלך ונתייעץ עם יששכר הנפקד ואמר הנה זאת מצאתי הכר נא אם אעשה הלבשה זאת אם לאו כי לא מצאתי עד הנה להלביש' רק עם זאת ואם לא יכשר בעיניך אשיבה ידי לבטל ההלבשה הזאת השיבו יששכר כיון שלא השיגה ידך להחליף הבגדים בסחורה אחרת מה לעשות עוד כיון שהבגדים הם כמו שאתה רואה קח הלבונה הזאת ותקח מעות אחרים בדרך קאמבי"ו לחשבון בעל הבגדים ובהם תקנה לבונה זכה ותערב עם הלבונה הזאת ובכן תעלה ההלבשה כהוגן השיבו שמעון כן אעשה כאשר דברת ועתה כאשר הביא שמעון הלבשת הבגדים בלבונה הנז' עם הלבשת המעות שנטל בקאמבי"ו שאול נשאל מאת ראובן בעל הבגדים ויספר לו את כל אשר קרהו ואת הקאמבי"ו אשר לקח על הלבונה הנז' ויטב לבו של ראובן לאמר יפה עשית ועכשיו כאשר נשלם זמן הקאמבי"ו בא שמעון לתבוע לראובן שיפרע הקאמבי"ו שנטל על הלבונה הנז' וישיבהו ראובן כי מי הרשהו לקחת מעות בקאמבי"ו לקנות בהם לבונה זכה כי עשה בזה שלא מדעת בעלים כי לו הונח שהיה בידו למוכרם או להחליפם לא היה בידו כח להוסיף ליטול מעות בריוח ולקנות בהם לבונה זכה ושמעון טוען ואומר כי הנה בכח הרשאת יששכר בא ומדעתו ועצתו עשה את כל הדבר הזה ועוד שהוא כבר נתרצה כששאל לו אחרי בואו ממצרים ילמדנו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה נר' לי ודאי דאין לראובן על שמעון כלום דהרמב"ם ז"ל כתב בפ"ה מהלכות שלוחין ושותפין וז"ל המשתתף עם חברו בסתם לא ישנה ממנהג המדינה וכו' ולא ימכור בהקפה וכו' ולא יפקיד ביד אחרים וכו' עבר ועשה שלא מדעת חברו ואח"כ הודיעו וא"ל עשיתי כך וכך והסכים למעשיו הרי זה פטור ע"כ. הרי מוכח מכאן דאעפ"י ששינה השותף או השליח אם אחר כך הודיע הדבר לבעל הממון ונתרצה בכך די בזה וגדולה מזו ראיתי שכתב הרב מהר"י אדרבי בסימן קל"ד דאפילו אם התנו מתחלה בפירוש שלא ילבש בסחורות אחרות זולת הכתובות בשטר אשר ביניהם והלביש אחרות בהם והודיע לשותפי' ונתרצו דמהני ואם פחתו פחתו להם יע"ש א"כ בנ"ד דשמעון זה הודיע לראובן ונתרצה ואמר לו יפה עשית ודאי דאין עליו כלום:
וכ"ת שאני נדון דידן דהתם טעמא כדכתב הרב ב"י ז"ל משום דהוי כמחילה ומחילה אינה צריכה קנין אבל הכא אין זו מחילה אלא חיוב שמתחייב לפרוע ראובן הקאמבי"ו ובכי הא צריך קנין ואף על פי שנתרצה ומחל לא מהני דחיוב הוא והיה צריך קנין. לא היא דהקאמבי"ו על הלבונה הוא בא והלבונה הוא משועבדת לפרוע הקאמבי"ו והרי זה כאלו הודיעו שעבדתי נכסיך לפרוע קאמבי"ו והוא נתרצה ומחל בכך וא"כ אם לא ירצה ראובן לפרוע הקאמבי"ו ימכור כל הלבונ' המשועבדת לקאמבי"ו ויפרעם למלוה ואף על פי ששעבדה שלא כדין הרי ראובן מחל ונתרצה בכך:
ועוד אפילו לא היה מוחל ראובן בכך ולא היה אומר לשמעון יפה עשית אין לו על שמעון כלום דכל מה שעשה בשליחות יששכר עשה וכמבואר בשאלה שיששכר נתן לו הבגדים ועשאו שליח לעשות כך וא"כ מה לו לראובן אצל שמעון ילך ויתבע ליששכר ואם לא ירצה לפרוע הקאמבי"ו ימכור שמעון כל הלבונה עד אשר יתפרע הקאמבי"ו כי שמעון לא שנה דבר ממה שסדר לו יששכר כל שכן עתה שנתרצה ומחל ואמר לו יפה עשית דהשתא ודאי אפילו עם יששכר אין לו לראובן תביעה כלל והדברים פשוטים לע"ד:
הק' חייא אברהם בכמהר"ר עשה די בוטון זלה"ה: