שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה קג
שאלה ראובן שמעון לוי שלשתם נשתתפו בקושט' זמן וראובן היה יושב בחנות ועושה שם משא ומתן אשר להם ושותפיו הולכים בעיר לקנות איזו סחורה ואיזו מציאה להביא לחנות ובזמן שהיו עוברים המעו' רעים בכל יום ויום בא לראובן תוגר א' וקנה ממנו לבושים עשויים ומתוקנים במעו' רעים והולך ומוכר במעות טובים וגדולים וכורתם ומביאם לחנות לראובן ולא היה פחד לעשות כי כאשר יחנו כן יסעו וכן היה חוזר חליל דבר יום ביומו וראובן בלתי ידיעת מעשה התוגר הרע היה מוכר בלב שלם אלא שלפי מה שאירע לו שכרתו ידו אמר שמא היה עושה זה שכורת מעות אח"כ עבר כרוז המלך ודתו בל יראו ובל ימצאו מעו' רעי' כלל אחר כן בא התוגר ההוא בידו כרותה במאמר המלך יר"ה והעליל לראובן ותבע עמנו ז' ועשרים אלף לבני' שאמר שנתנם לו כרותים לתת לו טובים ויפים אז השותפים הנז' נמנו וגמרו ביניהם להוציא הוצאות ולא לתת לתוגר כלום עד שהוליך לראובן הנז' לדיין ותבע ממנו העלילה ואז הוציא הוצאה גדולה וכל א' וא' מהם פרע חלקו המגיע לו ואח"כ שהתפרדה חבילת שותפותם חזר התוגר לתבוע העלילה עצמה וכן עשה כמה פעמים שכשמשימים דיין חדש בעיר תכף ומיד היה חוזר ותובע ממנו העליל' עצמה באופן שראובן הוציא הוצאות רבות אין מספר. עתה הנה ראובן תובע ושואל חלק ההוצאות ההמה מאת שותפיו והם מסרבים וממאנים לפרוע בטענה שאומרים כשהיינו בשותפות כלנו פרענו חלקנו עתה אם תבע לך פעמים אחרים מזלך גרם אין לנו חלק ונחלה עמך וראובן טוען שאין זו עלילה אחר' שיאמרו טענה זו כי העלילה עצמה שתבע ממנו כשהיו שותפין חזר ותבע ממנו כל הפעמי' אחרים ולא היה הפרש בין תביעה לתביעה כי פעם ופעמים הכל היה א' עוד טוענים השותפים מי יאמר לנו שזו היה עלילה שמא אמת היתה תביעתו שנתן לך התוגר המעות הנז' ותבעם ממך אין לנו חלק בענין זה כלל וראובן משיב לא כי הוא בזב ושקר שהוא מעולם לא נטל ממנו כלום על הכל יבא תשובת אדוננו גאוננו הרמתה ומשכורתו שלמה מאת ה' מן השמים: תשובה כבר כתבתי זה ימים בענין כיוצא בזה והארכתי ועתה אומר בקצרה כי הדין עם השותפים כי הנה הרב הגדול מורי ורבי זלה"ה בפסקיו הראשונים סימן קכ"ד וסימן רי"ב כתב בענין כיוצא בזה וכתב בסימן רי"ב דאחר שחלקו השותפים אפילו שהעלילו על שותף אחד עלילה מענין השותפות אין חברו חייב לשלם דיאמר לו מזלך גרם:
והגם כי בסימן קכ"ד נראה מדבריו דאף על פי שנתפרדה החבילה חייבים השותפים לסייע כל אחד במה שיעלילו לחברו ונראים דבריו כסותרים כבר כתבתי בפסק אחר טעם נכון לישוב דבריו ומ"ע בנ"ד לפי הנראה מפשט דבריו בסימן קכ"ד אינם חייבים השותפים כלום דהתם העלילה היה בענין עסק השותפות שהם המשכונו' שלקחו לצורך השותפות שהיו מעלילים עליהם שלקחו משכון ששוה י' זהובים בזהוב א' וכן כל כיוצא בזה וכיון שנהגו מענין עסק השותפו' ראוי שילקו בעלילה אשר באה מחמת השותפות עצמו וכמו שכתב הרב מורי ז"ל בסימן רי"ב אבל בנ"ד אין העלילה על עסק השותפות אלא שהעליל עליו שנתן לו מעות כרותי' ולא נזכר כאן עלילה לצורך השותפו' בנדון דהרב מורי ז"ל:
גם הח' השלם הרב הכהן נר"ו בפסקיו ח"א סי' פ"א כתב דאין מחויב יהוד' לפרוע העליל' שהעליל הגוי ללוי ונפתלי ואחיו שותפיו יע"ש. והגם כי בסי' נ"ו כתב דאם העלילה היתה בטובת עסק השותפו' דחייבים השותפי' לסייע לשותף שהעלילו עליו אפי' אחר שחלקו ונראי' דבריו דשתי התשובו' ג"כ סותרות זו לזו דבנדון דסי' פ"א משמע דהעלילה היתה על עסק השותפו' ומ"מ פטרו ליהודה כבר כתבתי פעם אחרת ליישב דבריו. וע"מ בנ"ד אפי' לפי מה שכתב בסי' נ"ו אינם חייבים השותפים כלל דשם כתב שתהיה העלילה מעסק השותפות מה שאין כן בנ"ד כדכתיבנא:
באופן דבנ"ד כל אפין שוין דאין לשותפין חיוב כלל במה שהעלילו לראובן ומה גם אחר שחלקו וזכו בדינם הנלע"ד כתבתי:
הקטון חייא אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה: