אור ברסלב
שות לחם רב שאלה קב

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה קב

שאלה קא

שאלה ראובן ושמעון שלקחו בשותפות סחורה מלוי סך מה לזמן שנה אחד ובזמן הפרעון שמע לוי שראובן ושמעון היו חייבים לאחרים חובות הרבה והיה לוי ירא וחרד שמא לא ישאר לראובן ושמעון אחר שיפרעו חובותיהם כדי לפרוע חובו מהם מה עשה לוי שם לראובן ושמעון בבית הסוהר ובהיותם שם בבית הסוהר אמר ראובן לשמעון חברו מה נעשה לפרוע החוב שאנו חייבים ללוי השיב שמעון לראובן ואמר הנח לי כל שעבוד זה החוב עלי ואני אקבל עלי לפרוע ללוי כל החוב שאנו חייבים לו בשותפות באופן שלוי לא יוכל לתבוע ממך ולומר לך כלום על חובו אז ראובן נסתלק מבינתים וקבל שמעון עליו לשלם ללוי כל החוב ועוד אמר שמעון לראובן אני מתנה עמך זה התנאי שאם אוכל לפחות ללוי איזה דבר מהחוב שלוי ימחול לי או מעט או הרבה שלא תוכל לומר לי אני הייתי חברך תן לי מה שהגיע לחלקי והשיב ראובן והודה לדבריו ואחר שקבל עליו שמעון כל החוב ופרע ללוי הלך שמעון עם לוי לדין ושאל ממנו שיחזור לו עשרים אלפים לבנים יען וביען שמתחלת הפסק נעשה באיסור רבית ושמעו ב"ד טענותיו של שמעון וראו שהדין עם שמעון וגזרו ללוי שיחזור לשמעון הכ' אלפים לבנים וחזר לוי לשמעון הסך הנז' ועכשיו כראות ראובן שלוי חזר לשמעון הסך הנז' תבע ראובן לשמעון בדין ואמר לו שיתן לו חלקו מהסך שחזר לו לוי יען היותו חברו מתחלה ושמעון השיב ואמר שכבר התנה עם ראובן שכל מה שימחול לו לוי מהחוב שלא יוכל ראובן לתבוע ממנו כלום והשיב ראובן אמת הוא שהתנתי עם שמעון שמכל מה שיכול לנכות מלפרוע החוב ללוי שלא אוכל לתבוע ממנו כלום אמנם זה הסך שחזר לוי מצד הרבית זה לא מחלתי לו חלקי יען כי זה בא מתחלת העסק וזה הדבר לא עלה במחשבתי לכן ילמדנו רבינו אם יש לראובן זכות בזה הסך שחזר לוי לשמעון מאחר שראובן פרע לשמעון חלקו מהחוב שהיו חייבים ללוי בשלמות או לא. תשובה איברא דהרב מהרי"ק בשרש קי"ב כתב דבכל דבר שאדם מתנה עם חברו יתחייב המתנה אפי' בדבר שאינו יוצא מתוך התנאי רק שלא יקשה עליו יותר ממה שהתנה עם חבירו והביא ראיה מההיא דאמר רבא בפ' האומנין האי דאגיר אגירא לעבידתא ושלם עבדתא בפלגא דיומא דאי אית ליה עבדתא דכוותה יהיב לה ולא מצי שכיר לומר לבעל הבית אנא לעדור התנתי עמך ואיני רוצה לנכש וכו': אלא דקשיא לי טובא כיון דע"כ איירי ההיא דרבא דאמר לו בהדיא מלאכה זו של עידור ואעפ"כ יכול ליתן לו אחרת של ניכוש וכמו שהכריח הרב מהר"י קולין שם בכמה ראיות א"כ הא דאמרי' בהאומני' גבי המשכיר לחברו ספינה ליין זה דהוי קפידא ודוקא יין זה יוכל לטעון בספינה ולא אחר וכמו שכ' הטור בסי' שי"א וז"ל ודקדק מכאן הרמ"ה מי ששוכר חמור או ספינה למשא ידוע אין יכול לשנות למשא אחר אפילו אינו כבד ממנו וכו' ע"כ. ואמאי נימא כיון דלמדין מן התנאי בדבר שאין קשה יותר ממנו וכמו שלמד הרב מהרי"ק מהא דפועל וכי היכי דגבי פועל אמרי' דאע"ג דשכרו לעידור בפי' יהיב ליה ניכוש כיון דאינו קשה מעידור הכי נמי נימא התם דיהיב ליה משא אחר דכוותיה ואפילו לי"א שכתב שם הטור דשאני התם דמצא' מקום קפידא לנוח ונחה כלומר דיש לו ריוח בקפידא קשה דה"נ יש לו ריוח לפועל בקפידא דנשלמה מלאכת העידור ואמאי יהיב ליה מלאכה אחרת דכי היכי דאמרת התם דמשום דטבע היין ויש לו ריוח בקפידא קפדינן ה"נ כיון דהמלאכה נשלמה וריוח בקפידא קפדינן וצ"ע:

מ"מ למדנו מדברי הרב מהר"י קולין דלמדין מן התנאי בדבר אחר דומה לו וא"כ היה נראה לומר בנ"ד דאע"ג דבלשון התנאי שהזכיר שמעון אמר שאם אוכל לפחות ללוי איזה דבר מהחוב שלוי ימחול לי ולשון מחילה לא הוי אלא שימחול מדעתו ורצונו אע"פ שאין הדין מחייבו וא"כ יוכל ראובן לומר אני לא הודתי לך בתנאי במה שיפחת לך לוי מפני שהדין מחייבו דהרי עכשיו כפי הנראה מן השאלה ע"פ הדין והתורה פחת לוי לשמעון מה שפחת:

מ"מ איכא למשדי נרגא בהא מהא דהרב מהרי"ק ז"ל דכתיבנא דהא כיון דפחת לו מה לי הא מה לי הא ואע"פ שלא הזכיר בלשונו אלא מחילה למדין מן התנאי בדבר הדומה לו:

ומיהו כד מעיינת בהא ודאי דלאו מילתא היא כלל דפשיטא ופשיטא דאין זה דבר דומה לתנאי כדי שתלמוד ממנו דשנא ושנא ודאי דמה שמוחל לוי לשמעון בהא נתרצה ראובן שיטול שמעון משום דבא לו דרך מחילה ואם פייסו שמעון ללוי למחול לו אע"ג דמן הדין כיון דהוא שותף ובקש שימחול הוי לאמצע וכדכתב הטור בח"מ סי' קע"ח מ"מ נתרצה ראובן שיהא לו אפי' שבא לו המחילה דרך בקשה וכ"ש אם מחלו לוי בעבור שמעון בלא בקשה כלל דאז ודאי אפי' בלא תנאי הוי של שמעון וכדכתב הטור שם וכן אפי' שימחול לוי בשביל ראובן לשמעון אפשר שנתרצה ראובן שיטול שמעון כיון שלא בא לו אלא דרך מחילה ואין הפסד לו כלל דאינו נותן מממונו שום דבר לשמעון אבל מה שהדין מחייב שיתן לוי לשמעון וראובן לא נתרצה ראובן שיטול שמעון דזה הוי כנותן ראובן לשמעון מזכותו וממונו וכולי האי ודאי לא יהיב ליה ודברים פשוטים וברורים בעיני דחייב שמעון לתת לראובן החלק מהעשרים אלפים לבנים שקבל כיון שבא לו מכח גזרת הדיינים הנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי: הק' חייא אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה