שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה עב
שאלוני בני ק"ק פוליא יע"א כי יש מהם שחתמו כתב א' אשר כתו' בה שנשבעו לקחת מרביץ תורה להח' השלם פלו' ולא הוציאו השבועה מפיהם אלא חתמו בלבד ועוד שהיו אומרים להם בשעת החתימה כי אין הכוונה בחתימה אלא להכעיס לפלו' אשר הכעיס את הקהל קדוש בענין המסי' אבל מי שהיה חותם היו אומרי' לו דע לך כי אתה חותם על דעת שפלו' אשר הוא יחיד מהקהל יהיה מרביץ תורה עלינו כי החכם השלם פלו' אשר כתוב בכתב שמקבלים אותו למרביץ תורה הוא בעצמו אמר להם כן ויהי אחרי כן החכם ההוא החליף את משכורתם ונכנס בזרוע בקהל ושאלו את פי אם הם מחוייבים מפני שחתמו בכתב ההוא לקבלו לחכם ואני אומר דפשיטא ופשיטא דהם מותרים דהרי כתב הרב מהריב"ל בכלל ו' סי' מ"א שהחתימה בכתב אינו כלום כיון שלא הוציאו השבועה מפיהם וכתב עוד ששאר בני הקהל אינם נאמנים להכחיש לאלו שאומרים שחתמו בלבד ולו' להם שנשבעו מפני שהם נוגעים בעדות והאריך בטעם הדבר יע"ש. ואע"ג דהרב מהר"ר אליה מזרחי בפסקיו סי' ע"ב כתב בשם הרשב"א דאינו נאמן לו' לא נשבעתי מ"מ הרי כתב שם הרב דהיכא דאיכא אמתלא' נאמן ובנ"ד איכא אמתלא' דהם אומרי' שמה שחתמו הוא להכעיס לפ' וכל העם יודעים שפלו' הכעיס לקהל בעת ההיא בענין המסי' בפני האומות ובענינים אחרים וא"כ ודאי טעמא ונמוק' עמם ואע"ג דכתב שם דלא מהני אמתלא אלא לענין דבור אבל לא לענין חתימ' מ"מ הרי כתב בסוף דבריו דהיכא דהכתבים לפעמים רגילים בהם לחתום אע"פ שאינם נשבעים נאמנים לומר שחתמו בלא שבועה וכבר נודע שאלו הכתבים מקבלת חכם מפני שחתומים שם כמה אנשים יש מהם הרבה שאינ' נשבעין אלא חותמים בלבד כמו שזה פשוט וא"כ ודאי דנאמנים לומר לא נשבענו. סוף דבר הרי הורה מהריב"ל ועל פיו עשינו מעשה כמה פעמים פה שאלוניקי וא"כ ודאי שהם פטורים ועוד יש טענה אחרת דקלא דלא פסיק דכדבריהם כן הוא שהיה אומר להם החכם שדעתו להכניס לפלו' בקהל למרביץ תורה ואח"כ הטעה אותם והוי ודאי נדר טעות והם נאמנים לומר על תנאי חתמנו וכמ"ש הרשב"א בתשו' הוזכרה בב"י טור יו"ד סי' ר"ח שכל שנדר ובא ואמר ע"ד כן נדרתי נאמן יעיש ועוד טעם אחר לומר דהשבועה לא חלה מעיקרא אלא שאין אנו צריכין לכך לכן אני אומר דכל החתומי' בכתב ההוא הם פטורים ומותרים בלי שום ספק מכח הטענות שכתבתי ובפסק אחר הארכתי:
הצעיר וקטון חייא אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה: