אור ברסלב
שות לחם רב שאלה סב

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה סב

שאלה סא

ראה ראיתי דברי טובינא דחכימי פלפלא חריפא החכם הותיק הפוסק נר"ו ודבריו חיים וקימים מתוקים מדבש ונופת צופים מיוסדים על אדני אבני הפלפול וסברא ישרה אין וחקר בחדרי חדרים כלם ברורים הנאמרים באמת אך אמנה לענין הדין יש כאן מקום עיון דאע"ג דאשה זו נשבעה מ"מ כיון שעדיין לא הספיק' לגבות כתובתה היה אפשר לומר דכיון דמתה ובטלה חינא לא מזדקקינן לגבות כתובתה מיתומים קטנים ויש להביא ראיה לזה מתשוב' הר"ן ז"ל בסי' ל"ו גבי גרושה שמכרה כתובתה לאחר ובעלה עשה שטר מתנה מהנכסים אשר לו לבנו קטן כתב שם הרב הח' ולפי זה אם זכה אותו קטן באותם הבתים ה"ל נזקקין לנכסי יתומים בודאי וכיון שמתה זו בטל חינא והו"ל כשאר חוב דעלמא דאין ב"ד נזקקין לנכסי יתומים עד שיגדלו ע"כ נראה כוונתו דכיון שהיא קיימת אף ע"פ שמכרה כתובתה לאחר ואין נמשך לה תועלת מגביית הכתובה מ"מ איכא טעמא דחינא משום דאי לא מזדקקינן ללוקח לגבות הכתוב' לא תמצא מי שיקח כתובתה ולא תנשא ולכך איכא חינא בזמן שהיא קיימת אבל אם מתה בטלה חינא ואין נזקקין ללוקח לגבות כתובתה מיתומים קטנים ה"נ נימא כיון שמתה היא אע"פ שנשבעה כיון שלא גבתה כתובתה ומתה בטלה חינא ואין נזקקין ליתומים קטנים זה היה נ"ל לכאורה:

אלא שיש לחלק דשם הלוקח אין צריך לישבע לגבו' אלא שבועה שלא פקדני היא אע"פ שמתה ויוכל לגבו' מיתומים גדולים דלא שייך בלוקח אין אדם מוריש שבוע' לבניו וכיון שכן מיתומים קטנים לא גב' כיון דאיכא חשש' צררי או שובר אבל בנ"ד שכבר נשבעה ונסתלקה חשש' צררי אע"פ שמתה מ"מ הוי כאלו זכתה בנכסי' וכבר גבתה והיורשים יורשים ממנה וחילוק זה נכון ואע"פ שתרצה להשיב על זה מ"מ כיון דהא דאין נזקקין לנכסי יתומים לא הוי מדינ' אלא מעיקר תקנת' הבו דלא לוסיף עלה כדכתב שם הר"ן באות' תשו' וכיון שכן במה שמצינו ברי' בגמ' שאין נזקקין לנכסיה' לא מזדקקי' אבל במה שאינו ברור נזקקי' לנכסיהם ועוד דיש בזאת החששא מצררי חולשא גדולה מכמה טעמי וכמ"ש החכם הותיק הפוסק נר"ו וכל דבריו האמת והצדק:

נאם הק' אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה