אור ברסלב
שות לחם רב שאלה נה

שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון

שאלה נה

שאלה נד

ראיתי מה שכ' הרב המובהק הכהן הגדול נר"ו והסכים להתיר לראובן לישא אשה על אשתו דלא תקן רגמ"ה בכיוצ' בדבר זה דהוא אינו יכול לדור במקומ' מפני צרת המזונות והיא אינה רוצה לצאת ומה יעשה האיש המסכן לתקן דוחק מזונותיו ומי הוא זה ואיזה הוא שיבא אחרי המלך אך אמנם עדיין לבי נוקפי ממה שראיתי בדברי הרב הגדול מורי ורבי זלה"ה בפסקיו ח"ב סי' רע"ג כמה טרח להתיר לאיש אשכנזי כי אשתו מרד' בו יותר מד' שנים וחשש הרבה לההיא דהרב מהר"י קולין בשרש ס"ג שכתב דלא נתיר במורדת מפני שלא יבא להתיר בשאינה מורדת וכתב שם מכאן נראה קצת שלא כל אדם רשאי להקל ראשו להתיר בדבר זה מטעם מורדת ומ"מ אני ממשכן עצמי להתיר בנ"ד מן הטעם שאומר וכו' והאריך שם לומר דבההיא מורדת ליכא גזרה דהוי מילתא דלא שכיחא שיש קרוב לד' שנים שאינה מתיחד עמו הרי שלא רצה להתיר אלא במילתא דלא שכיחא אע"ג דמדינא לא תקן הגאון במורדת שלא יבאו להתיר בשאינה מורדת וא"כ נ"ד דהוי מילתא דשכיחא אשר אינה רוצה לצאת ממקומה ולעזוב עמה ומולדתה אע"ג דמן הדין היא חייבת לצאת מ"מ לא נתיר בזו שמא יבאו להתיר באחרות שאינן מורדות:

זאת ועוד אחרת שאין כאן טעם ברור לחייב האשה הזאת לצאת ממקומה דאי משום דהוא מדרי פליבנא ולדעת הרי"ף והרמב"ם בן גליל שנשא אשה ביהודה מוציאה בעל כרחה ממקומה הרי ר"ת דפליג עלייהו וכבר כתב המרדכי דאין לכוף לה לאשה ולא לאיש בדבר זה ואי משום מאי דכתב בעל ת"ה בסי' רט"ו דכיון דאין בעלה יכול למצא פרנסתו במקום ההוא דכופין ללכת אחריו במקום שמוצא פרנסתו ולדעתי נטה הרב מהריב"ל בפסקיו הראשונים סי' ע"ה מ"מ כתב דלכאורה נראה דברי הריב"ש שחולק עליו בההיא עובדא דרבי שמואל חלאיו: איברא דיש לי לעשות שלום ביניהם ולומר דההיא עובדא דר' שמואל חלאיו שאני דלא היה ברור לו שבמקום שהיה הולך היה מוצא פרנסתו אלא שהיה רוצה לצאת מתוך המקום ההוא דלא היה בו הצלחה ולא איתדר ליה וללכת למקום אחר על הספק אולי ימצא פרנסתו שם וכן נראה בסי' פ"א בשאלה ששאל ה"ר שמואל חלאיו שכתוב שם וללכת אנה ואנה וכו' כאשר ימצא פרנסתו ולכך ודאי אינו יכול להוציאה כיון דאין ברור לו במקום אשר הולך דשם ימצא פרנסתו בודאי אבל בנדון דת"ה דמשמע דברור לו דבמקום אחר הוא הולך ימצא פרנסתו ודאי דמודה הריב"ש ומ"מ אני רואה הרב ב"י שדחה דברי בעל ת"ה וכיון שכן אין דבר זה ברור כדי לכוף האשה מהך טעמא:

אלא שמ"מ אני אומר דהך תקנה דרגמ"ה הוא דבר חלוש כדכתב שם באותה תשו' מורי ורבי ז"ל דאולי לא היה אלא עד אלף החמישי וטעמים אחרים וכ"כ הר"י אדרבי ז"ל בסי' ש"ה ולכך אין לחוש אם נקל בה קצת וכיון דלדעת בעל ת"ה ומהריב"ל ז"ל הדין נותן שחייבת ללכת אחריו והריב"ש אינו חולק עליהם נאמר דודאי לא תקן הגאון על כך ועוד דרוב הפוסקים חלוקי' על ר"ת וסוברי' דיכולין לכופה להוציא' ממקומ' כיון שהוא מדרי פליבנה ומ"מ לסלק החשש' דאם נתיר בהא לא יבאו להתיר באחרות נלע"ד לעשות מ"ש הרב מהרי"ק ז"ל בסוף שרש ס"ג וז"ל אמנם על אודות האיש אשר התנו עמו ארוסתו וכו' הנראה נכון בעיני שיעמידם לפני טובי עירו או עירה ואם יסכימו טובי העיר שהם מעוותים אותו אז יבקש מאתם שיכתבו הדברים לפני מורי צדק והם יעיינו בדבר להתיר לו לגרש בע"כ או לישא אשה אחרת דמאחר שיעשה הדבר ע"פ ראשי הקהל לא יבא כ"כ לידי קלות ראש ע"כ גם אני אומר בנ"ד דיתרו לה בבודון בפני טובי העיר שיבא עם בעלה ואם לא תאבה האשה יעשו מעשה ב"ד על כך שלא רצתה לשמוע להתרא' ועם אותו מעשה ב"ד יספיק להתיר לו לישא אשה אחרת ובזה לא יבא הדבר לידי כ"כ קלות ראש ולא יבאו להתיר באחרות וכל זה שכתבנו כתנאי שבמקום ההוא אין לו פרנס' ובמקום אשר הולך מוצא פרנסתו: ולענין שאר כסות ודאי שאינו חייב בכך כיון שמן הדין חייב' ללכת אחריו למקומו והיא אינה רוצה וכמו שכ' הרב המובהק הכהן הגדול נר"ו וכל דבריו חיים וקיימים:

נאם הצעיר וקטן חייא אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה:

תוכן העניינים

שות לחם רב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה