שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה לז
עמדתי על עדות ר' יוסף ראש על האשה העגונה אסתר בת ר' שבתי אשת ר' יוסף לירמה ונ"ל פשוט מאד שהעדו' אשר פירש בפני יספיק להתיר זאת האשה איברא דבעדו' שהעיד בבי' דינו הצדק של החכם השלם הרב מהר"ר שלמה הכהן נר"ו היה מקום לחוש בשני דברים א' מפני שלא אמר אלא רבי יוסף לירמה לבד ולא הזכיר שם עירו אלא שמו וכנויו ואע"ג דהרא"ש נר' דמקיל בשמו ושם אביו ולא בעי שם עירו כבר כתב הרב מהריב"ל ז"ל בפסקיו ח"א וח"ג דאין לעשות מעשה כן דרבי' חולקי' עליו. עוד שנית מפני דהטור והרא"ש סוברי' דבעד שראה הטביעה בעינן שיזכיר סימנים ולא סגי בטביעות עין וכדכתב הטור בא"ה סימן י"ז והרא"ש בפסקיו בפ' האשה שלום אבל במה שפירש בפני אין כאן ספק כלל דהרי אמר שהכיר שהוא בעלה של אשה זאת ונסתלק הספק הראשון ולספק השני כבר העיד שראה שטבע במים שאין להם סוף ושהה עד שתצא נפשו דהיינו ג' שעו' וכמו שכתב הריב"ש בענין אשת מכלוף בסימן שע"ז וכיון שהוא אמר שהיה שם ג' שעות הרי העיד שנטבע במים שאין להם סוף כדינו וכבר כתב הריב"ש בסימן שע"ט ואם היה בכאן מי שמעיד בטביעה במים שאין להם סוף כראוי אז לא היתה אסורה אלא מדרבנן לכתחלה ואם היינו מקילים בה היינו מקילים בדרבנן ע"כ. וא"כ בנ"ד ג"כ אפי' אליבא דהרא"ש והטור לא הוי אסורה אלא מדרבנן וא"כ כיון שיש פוסקים חלוקים עליהם ראוי להקל בדבר דרבנן כ"ש שרבו הפוסקים החולקים והם יחידים בסברא זו ואם נאמר דהרא"ש בפסקיו ס"ל כשני החלוקים שחילק שם לקולא א' בין גופו שלם לאינו שלם והב' בין ראה הטביעה ללא ראה א"כ בחדא מינייהו סגי וכיון שראה גופו שלם אעפ"י שראה הטביעה די א"כ בנ"ד דאיכא גופו שלם אפילו הרא"ש ז"ל מודה אבל הרב מהר"י ן' לב ז"ל בריש ח"א כתב דממאי דכתב בסוף דבריו ולמאי דפרישית שיש חילוק וכו' משמע דלית ליה אלא חילוק שבין ראה הטביעה ללא ראה ומ"מ אין לחוש לדברי הרא"ש ז"ל במילתא דרבנן כדכתיבנא וכן ראיתי להרב מורי ורבי זלה"ה בפסקיו ח"א:
ואם כן לא נשאר לנו במה לחוש לעדות זה אחרון דהרי מעיד שראהו בשעתו שאמר שהים היה מביא אותם וראה לרבי יוסף לירמה ותכף ומיד ראהו וכן פי' דבריו בפני וגם אין לומר שהיה בו מכה שהרי אמר שהכירו היטב בצורת פניו ובודאי שלא ראה בו שום שינוי ועוד שבפני אמר שהיה כאלו היה חי: ואם באנו לחוש דכיון דכבר העיד בב"ד אינו יכול לחזור ולהגיד זה אינו כלום דלא הוי אלא פי' הדברים שפי' מה שהעיד כבר ואם היה הרב כהן צדק נר"ו שואל לו איזה יוסף לירמה היה או אם עמד שם ג' שעות וכל אותם הפרטי' והיה אומר שלא ראה ולא ידע ואח"כ היה מעיד בפני ודאי שהיה חוזר ומגיד אבל אנא שאילתיה למר ואמר לי שלא חקר לו על שום דבר מהדברים הנז' ואם כן אלו היו חוקרים לו ודאי דהיה אומר כמו שאמר בפני ואין כאן חוזר ומגיד על כן נ"ל פשוט מאד שהאשה זאת מותרת ולרבני גדולי עירנו משפט הגאולה ובפרט הרב הגדול נר ישראל עורי ורבי נר"ו נאם הקטון אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה: