שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה כח
כח ראה ראיתי מה שכת' הרב המובהק הכהן הגדול נר"ו על דבר הגט אשר הובא מאסכנדריאה למצרים דכתוב בו פטורין בחד יו"ד אשר הורה בו החכם השלם סיני ועוקר הרים כה"ר אברהם מונסו"ן נר"ו להחמיר והרב הנז' הורה להקל אם יש בדבר טורח קצת והחכם השלם נר"ו אשר הורה להחמיר טעמו ממה שמצא כתוב בספר שלחן ערוך שחבר הרב מהרי"ק דאם חסר אחד מן היודי"ן פסול ואף עפ"י שאחרי כן כתב יש מי שאומר שאם לא בא הבעל וערער וכו' הכריח הוא דהיינו דווקא היכא דניתן הגט לידה:
ואני אומר לע"ד דאמת הוא דמדברי הרא"ש משמע דפיטורין בב' יודי"ן והטעם שלא יהא נראה לשון פטור וחובה וכיון שע"כ צריך יו"ד בין פ"א לטי"ת לסלק חששא זאת קאמר דלא הוצרכו להזהיר בגמ' להאריך הוי"ו מה שאין כן בתרוכין ושבוקין דלא הוצרכו לשום יו"ד בין תי"ו לרי"ש ובין שי"ן לבי"ת לסלק שום חששא לכך אמרו שיאריכו הוי"ו שהוא דבר נקל כדי לסלק החששא אחרת דמשמע חובות דעלמא ועם זה נחה שקטה קושית הרב נר"ו שהקשה על הרא"ש ז"ל דלמה לא נעשה בפטורין כמו בתרוכין שלא נשים יו"ד בין פ"א לטי"ת ונאריך הוי"ו דע"כ צריך לשים יו"ד לסלק חששת פיטור וחובה אבל בתרוכין ושבוקין ליכא הך חששא וכי תימא מ"מ נצריך יו"ד בין תי"ו לרי"ש ובין שי"ן לבי"ת לסלק חששא האמורה בפרק המגרש הרי סלקי אותה חכמים באריכות הוי"ו ויותר ראוי לסלק החששא באריכות אות מלהוסיף אות אחרת זה נראה מדברי הרא"ש אבל מדברי רבינו ירוחם שכתב בשם התוספות ז"ל וגם כתבו התוספות וה"ה לוי"ו דפטורין וגם כתבו שאין צריך לכתוב יו"ד בין תי"ו לרי"ש דתרוכין ולא בין שי"ן לבי"ת דשבוקין אבל בפיטורין מלא שלא יאמר פטורין שנראה כפטרוה מחוב וכו' ע"כ משמע דאית להו לתוספות דלאו הא בהא תליא אלא דתרתי בעינן היו"ד ואריכות הוי"ו ודלא כהרא"ש ז"ל דתלי הא בהא ומ"מ לענין הדין שניהם מסכימי' דצריך ב' יודי"ן בפיטורין וטעמייהו ודאי דאית להו כפי' קמא דרש"י ז"ל בפרק התקבל גבי פיטרוה דבריו קיימים וכו' ולא כפי' בתרא דלפי' בתרא אין הכרח כלל כמו שכתב הרב נר"ו ולאפוקי מדברי החכם השלם הפוסק נר"ו כי באמת דבריו תמוהים דלפירוש בתרא דרש"י ודאי דאין כאן הוכחה כלל:
גם הפירוש שכתב בשם הריטב"א הוא תמוה מאד כמו שכתב הרב נר"ו ואלו לא היה אומר הריטב"א אלא דטעמא דפטרוה לא מהני דמשמ' לשעבר ופיטרוה להבא היו דבריו נכונים דיכולי' אנו לומר דלעולם אית ליה הטי"ת בשוא נח וכשהוא אומר פטרוה בשוא נח או פטרוה משמע לשון עבר אבל כשאומר פיטרוה בשוא נע הוי לשון צווי כמו אמרו שלחו אבל הא דכתב דכשהוא להבא הטי"ת דגושה הוא דבר קשה כמו שהקשה הרב נר"ו ולא אדע להשיב עד אראה הדברים במקומם היכן כתבם הריטב"א ז"ל ולענין דינא אני אומר דאחר שראינו ה"ר יחיאל והרי"ף וסמ"ג דכלם כתבו בחד יו"ד ובדקנו בתרגום ומצאנו פטורים בחד יו"ד בפ' כי תצא וזו הוכחה היא כמו שהוכיח המרדכי בפרק המגרש גבי יו"ד דתהויין בין תי"ו לה"א דהוכיח דבדק בכמה תרגומים ולא היה יו"ד בין תי"ו לה"א א"כ אין לזוז ממה שפסק הרב הכהן הגדול נר"ו ומפיו אנו חיים: נאם הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה: