שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה כז
במותב תלתא כחדא הוינא כד אתא קדמנא ה"ר שלמה המכונה מדינה ואמר לנו שהיה נשוי אשה בת ה"ר עובדיה מזרחי יצ"ו וגרשה ואחר שגרשה נתיחד עמה בפני עדים בזה האופן שהיא היתה בתוך הבית והבית סגורה במנעול ושבר המנעול ועמד שם ביחוד עמה יותר מכדי צליית ביצה ואנחנו ב"ד ח"מ שלחנו שלוחים לאשתו עזיזה והיא אמרה לשלוחים שאמת היה ששבר המנעול וחבקה וצעקה ויצא והלך לו ואמר' שלא שהה שיעור כדי צליית ביצה והמגרש ה"ר שלמה הנז' הביא עדים בפנינו הלא הם ה"ר שבתי נתן אשכנזי וה"ר יוסף בילקאיירי יצ"ו וקבלנם בפני אבי עזיזה הנז' ובפני אחיה שעשתה אותם עזיזה הנז' שלוחים לקבל עדות בפניהם ואנחנו חקרנו ודרשנו העדי' כדת וכהלכה ואחר הגזום והאיום הראו' להעשות קם ה"ר שבתי נתן הנז' על רגליו והעיד כי ה"ר שלמה המגרש הנזכר אתמול שבר מנעול הפתח כנזכר ונכנס שם והפתח נסגר מאליו אחריו ועמד שם כדי שיעור רחיצ' פניו וידיו שרחץ ה"ר שבתי הנז' וקנחם ואח"כ יצא ושאלו לו אם היה זה שיעור צליית ביצה ואמר שבעיניו היה השיעור ההוא אח"כ העיד ה"ר יוסף בילקאיירי הנז' והעיד כדברי ה"ר שבתי אלא שהוא אמר ששהה הרבה יותר מכדי צליית ביצה ושאלנו לעדים הנז' אם ידעו שהאשה המתגרש' ראתה אותם ואמרו שהם לא ראו אותה וגם היא לא ראתה אותם יען שהבית היתה סגורה עוד שאלנו למגרש הנז' אם עשה לה שום דבר כשנתיחד עמה ואמר לנו שחבקה ונשקה ולא עשה יותר והיה זה יום ג' כ"א לשבט השצ"ב ליצירה:
תשובה הן אמת בפני גירש ה"ר שלמה הנז' ואחר כך עשה הפועל הרע והמגונה הזה והביאו אלו העדים בפני ואחרי אשר עמדתי על דברי העדים נראה לי דלא אהני ליה שטותיה ויש להתיר לאשה הזאת מכמה טעמים חדא דהרשב"א ז"ל כתב בתשובה דצריך שהיא והוא ידעו שיש עדים מבחוץ וכמו שכתב הרב ב"י בסי' קמ"ח וכיון שהיא לא ראתה העדים בנ"ד כמו שנראה ודאי שהיא סגורה בבית והעדי' עצמם אמרו כן שהם לא ראו אותה וגם היא בודאי לא ראתה אותם א"כ ודאי לא חיישינן לההיא יחוד:
שנית שהוא הודה בפיו שלא בא עליה וכתוב בהגהות אלפסי בפרק מי שאחזו לשון ריא"ז וז"ל וכן כל המגרש את אשתו אם יש עדים שנתיחד עמה חוששין שמא בא עליה באותו היחוד וצריכה ממנו גט ב' וכו' ואם שניהם מודי' שלא בא עליה באותו יחוד אין צריך ממנו גט ב' ע"כ א"כ בנ"ד שהיא והוא אמרו שלא בא עליה כמבואר בקבלת עדות אינה צריכה גט ב' איברא דיש להחמיר דרש"י ז"ל כתב בפ' הזורק וז"ל הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה כלומ' כיון שראו שנתיחדה אין צריך עדות של ביאה גדולה מזו אנן סהדי כיון דגייסי אהדדי לא פרשו זה מזה ע"כ וכיון דחשבינן ליה כעדים דאמרי' אנן סהדי אפשר דאעפ"י שיודו שניהם דלא היה שם ביאה דאינן נאמנים דהרי זה כאלו קדש בפני עדים ומ"מ אפשר דהך אנן סהדי דכתב רש"י ז"ל לא הוי כעדים ממש דהא נתבאר בדברי הפוסקים דעל הספק צריכה גט שני והוא מגורשת מספק דילמא בא עליה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק י' מהלכות גרושין א"כ לדברי ריא"ז ז"ל כולי עלמא מודו:
שלישית דהרב מהר"ר לוי ן' חביב ז"ל בתשובותיו על ענין כיוצא בזה סי' מ"ג כתב דצריך שיעור כדי צליית ביצ' ולגומעה ובנ"ד ליכא לדברי העד א' אע"ג דלדברי העד ה"ר יצחק בילקאיירי היה יותר הרבה מכדי צליית ביצה וא"כ יש שם השיעור של גמיעה מ"מ העד האחר לא אמר אלא שיעור כדי צליית ביצה לבד ועדיין צריך שיעור לגומעה. מיהו הך טעמא לא ברירא לי משום דלא אמר כן העד רבי שבתי אלא באומד דעתו שהיה כן ואפשר שלא שיער יפה והיה שם שיעור לגומעה ג"כ דהיא דבר מועט ובדבר קל כזה אפשר שטעה וחשב שלא היה שם אלא כדי צליית ביצה ואין לומר דמ"מ לא ליהוו דברי העד אלא ספק אם יש שם שיעור כדי גמיעה ג"כ ולא שיער יפה או דילמא שיער יפה וכיון שכן הרי יש כאן ספק ספקא דאעפ"י שיש שם שיעור ג"כ איכא למימר דילמא לא בא עליה דאין אנו מצריכין אותה גט אלא מספק אחד דילמא בא עליה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות גרושין וכן שאר הפוסקי' וכיון שכן היא מותרת דספק ספקא לקולא מ"מ אין דעתי נוחה בזה משום דאין זה הספק ספקא מתהפך דנהי שתאמר ספק אם יש שם שיעו' או לא ואת"ל יש שם שיעור ספק אם בא עליה או לא אבל לא תאמר ספק אם בא או לא בא ואת"ל שבא ספק אם היה שם שיעור או לא דכיון שבא ודאי דהיה שם שיעור:
עוד טעם ד' דהרב מהר"ר לוי ז"ל בתשובה הנז' כתב דהיכא דנכנס בבית בלי דעתא אף אם ישב שם ושהה שיעור יחוד אם תאמר שלא נבעלה ותתן אמתלא לדבריה למה שהתה נאמנת והבי' לזה ראיות וא"כ בנ"ד ששבר המנעול ונכנס בלא דעתה ודאי דאין חוששין לביאה והגם כי אין טעם זה ברור בעיני מ"מ בהצטרפות כל הטעמים נראה לי ברור להתיר האשה הזאת בלי גט שני כלל כל זה כתבתי בקצור נמרץ אבל לא מלאני לבי להתיר אלא אם יסכימו הרבנים המובהקים ובפרט שני צנתרות הזהב נר"ו ואם לאו דעתי בטלה לגבייהו: נאם הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה: