שות לחם רב· רבי אברהם די בוטון
שאלה כד
ראה ראיתי את השאלה ערוכה בכל וחמורה הבאה מארץ שיא"ו על דבר הנערה שנתקדשה שלשה פעמים פעם ראשונה קדשה ה"ר יצחק רודיטי וקדושיו הם כתובים בשטר ועדיו רבי יצחק אלפואל ויעקב בידורקו. פעם שניה רבי שלמה אלגראנאטי וקדושיו גם כן בשטר בעדים. ופעם שלישית רבי ברוך בכ"ר שבתי וקדושיו ג"כ בשטר כראשונים ומורשה הנערה הוציא שטר מיאון שמיאנה בשבעה עשר לתמוז השל"ח בקדושין הראשונים וכתוב שם שנתברר להם שהיתה קטנה וחתומים בו שלשה דיינים עוד ראיתי העדים המעידים על הקטנות ומעידים על הגדלות המעידים על הקטנות רבי אליעזר שאלוניקיו שהעיד שנולדה רבקה הנזכרת שנה אחת אחר שנלכדה העיר שנלכדה בשנת השכ"ו והוא קרוב למקדש השלישי שני בשני העד השני ה"ר יעקב קאליפה המעיד בזה הלשון דיאון פסח קי שי. טומו לה סיבדאת אה אוטרו נולדה רבקה הנזכרת ועדי הגדלות הם רבי יצחק נעמיאש המעיד שבחג הפסח משנת השל"ח השלימה י"ג שנים רבקה הנזכרת השני ר' דוד קלקי המעיד שחמשה ימים קודם תג הפסח משנת השכ"ה נולדה רבקה הנזכרת עוד יש עדים אחרים מעידים על הגדלות ועל הקטנות אבל מפני שהם בטלים לא חששתי להביאם:
הגם הלום ראיתי את אשר נגזר על השאלה הנזכרת מאת החכם השלם כה"ר חיים באסאן נר"ו ואשיב עליהם לעניות דעתי ראשונה כתב שעדי המקדש הראשון אין בהם פקפוק ותמהתי מאד כי קדושין הכתובים בשטר אינם עדות לפי דעת הרב רבינו שלמה ן' אדרת ז"ל מפני שלא נעשה השטר מדעת המתחייב ומפיהם ולא מפי כתבם קרינא ביה ואפילו שהיא מודה וכמו שכתב הרב מהר"י ן' לב ז"ל בפסקיו שלישיים סימן ק"ב ובסוף דבריו כתב ובמרדכי סוף קדושין איכא תרי ארייותא דסבירא להו דעדי קדושין בשטר לא מהניא הלא המה רבינו שמחה ורבינו אביגדור ומדבריהם יראה דאין לחלק בין כשהיא מכחשת בין כשהיא מודה עד כאן ואם הדבר כן היה מקום לפוטרה בלא גט מראשון מטעם ספק ספקא ספק קטנה ספק גדולה ואם תמצי לומר גדולה ספק קדושין בשטר הוו קדושין או לא אבל אחרי כן שמעתי שנתקבלו העדיות בב"ד של קדושי הראשון ובודאי על זה סמך החכם השלם נר"ו אע"פ שלא חש להאריך:
עוד כתב שהדיינים שקבלו עדות שהיתה קטנה באותה שעה לא גמירי ובא האות והמופת שקבלו עדות שלא בפני בעל דין ע"כ. ואני אומר שעדות כזה מקבלים אותו שלא בפני בעל דין וכדכתב הרב רבינו נסים ז"ל בפרק אלמנה ניזונית וזה לשונו ועוד שאפילו באחר לא שייך אין מקבלין עדים אלא בפני בעל דין אלא בתובע שמביא עדים על תביעתו אבל זו שבאה לפטור עצמה מקבלין עד כאן א"כ בנ"ד גם כן זו היא באה לפטור עצמה ומביא' עדות שהיתה קטנה לומר שמיאונה מיאון ועדות כזה מקבלין שלא בפני בעל דין:
עוד כתב דאע"ג דהרא"ש סבר דבשלשה הדיוטות כיון דאיכא חד דגמיר סגי לענין קבלת עדות מודה דבעינן דגמירי ויודעי' דיני עדות והביא ראיה מהרב ב"י שפסק בש"ע סימן ג' כהרא"ש ובסימן כ"ח כתב דבקבלת עדות בעינן מומחין עד כאן. ואני תמה מאין ראה שפסק הרב ז"ל כהרא"ש דלא כתב בסימן ג' אלא דאין ב"ד פחות מג' הדיוטות כלשון הגמרא והרמ"ה מפרש בלשון הגמרא דהדיוטות ר"ל דגמירי תלתא וכיון שהרב ב"י לא כתב אלא לשון הגמרא מאין לו דפסק כהרא"ש:
עוד כתב דר"א שאלוניקיו יש לפוסלו למקדש השלישי כיון דהוא שני בשני לו אע"ג דנתקבל העדות קודם שקדשה השלישי מ"מ לא מיקרי קבלת עדות כיון שלא היה בפני ב"ד דגמירי והוא אזיל לטעמיה דסובר שאינו ב"ד אבל לפי מה שכתבתי לא טעו במה שקבלו שלא בפני בעל דין ואי איכא בינייהו חד דגמיר לדעת הרב רבינו אשר אפשר דהוי בית דין:
עוד כתב דלמקדש השני לא מופסל כלל ודמה זה לההיא דכתב כל נכסי לשני בני אדם שכתב הטור בסימן נ"א דאיכא פלוגתא דרבוותא אי עדים פסולים לחד וכשרים לאידך אי עדותם עדות לאותו שהם כשרי' עמו ואף על גב דאיכא מאן דאמר התם דפסול למי שכשרים עמו היינו משום דהוא בשטר אבל כשהו' על פה ולא שייך אתי לאיחלופי כשרים למקדש השני ע"כ. ואני אומר אדרבה אפילו מאן דאמר התם דכשרים לכשרים עמו הכא מודה דפסילים וטעמא משום דהרא"ש ז"ל כתב בסוף פרקא קמא דמכות גבי אלעא וטוביא קריבי דערבא וכו' הקשה שם דאמאי לא פלגינן דיבוריה ונימא דללוה כשרים ותירץ דלא אמרינן פלגינן דבוריה אלא כי ההיא דפלוני רבעני לרצוני או לדידי אוזיף ברביתא דתרי דבורי הוו ומהימנינן ליה במאי דאמר רבע אבל במה שאמר שהוא לרצוני ולא מהימנינן ליה וכן ברבית מהימנינן ליה במאי דאמר אוזיף אבל במאי דאמר לדידיה לא מהימנינן ליה אבל הכא אי לא פרע אי אפשר לחייב לזה ולפטור לזה הכא נמי בנ"ד בשלמא התם דכתב נכסיו לשני בני אדם איכא טעמא דפלגינן דבורא כדכתבו הפוסקים אבל הכא ליכא טעמא דפלגינן דבורא דאם היא קטנה מיאונה מיאון אפילו לגבי שלישי ואי לא אין מיאונה מיאון אפילו לגבי שני צריך לומר לדעת הראב"ד ז"ל שכתב שם הרא"ש ז"ל דסבר דבכל מדות קרובים אמרינן בטלה מקצתה בטלה כולה כדכתב שם נמצא דלפי זה אין עדות רבי אליעזר שאלוניקיו מועיל כלל אלא שמ"מ אני אומר מהטעם שכתבתי למעלה דעדות ר' אליעזר שאלוניקיו היא מועיל אפילו לגבי מקדש שלישי כיון דכבר נתקבל עדותו בפני ב"ד דמה שכתב החכם השלם נר"ו שאותה קבלה אינה קבלה אינו ברור בעיני כמ"ש ומפני זה אני חושש לעדות רבי אליעזר שאלוניקיו: עוד כתב החכם השלם נר"ו דעדי קטנות אין כאן אבל עדי גדלות יש כאן אלא שיש בהם ספק מפני שנתקבל עדותן שלא בפני ב"ד וא"כ הוו עדי גדלות עדי ספק. ודברים אלו תמוהים בעיני דאדרבה עדי גדלות ודאי אין כאן אבל עדי קטנות יש כאן דאיך בעדי גדלות רבי יצחק נעמיאש עם רבי דוד קלקי והרי יש ביניהם הכחשה דחקירות דלפי עדות רבי יצחק נעמיאש השלימה י"ג שנים בחג הפסח ולפי עדות ר' דוד קלקי שנולדה ה' ימים קודם הפסח של שנת השכ"ה השלימה י"ג שנה ה' ימים קודם חג הפסח של שנת השל"ח א"כ הרי יש ביניהם ה' ימים והוי הכחשה בחקירות דלא שייך ליישב כאן עדותן כמו בא' אומר בב' בחדש וא' בג' בחדש דטעי בעיבורא דירחא דהכא אין לומר כן אבל עדי קטנות יש כאן דכשתצרף לר"א שאלוניקיו עם קליפ"א אין כאן הכחשה דר' אליעזר אמר שנה אי אחר שנלכדה העיר והעיר נלכדה בפסח השכ"ו ונולדה זו בין פורים לפסח של שנת השכ"ו ואין כאן הכחשה דר' אליעזר קרי שנה אחר שנלכדה העיר אעפ"י שהוא בתוך שנים עשר חדש משום דמונה השנה מתשרי ולא הוי תוך השנה שהשנה נשלמת בתשרי ובין פורים לפסח של שנת השל"ז הוי השנה האחרת וכבר כתב הר"ן ז"ל דיש לנו לישב העדים שלא יכחישו זה את זה אפי' במשמעות רחוק נמצא דעדי קטנות יש כאן ועדי גדלות אין כאן ומיאונ' מיאון ואינה צריכה גט מרבי יצחק רודיטי אלא שמ"מ אני חוכך בזה משום דאלו עדי קטנות אינם ברורים אצלי דאפשר דהב"ד שקבלו עדותן אינו בית דין ובשעה שקבלו עדותם באחרונה הוי קרוב רבי אליעזר למקדש השלישי ולפי מה שכתבתי למעלה לא מהני עדותו אפילו למקדש השני והדבר ספק בעיני ולכן עדי קטנות בעיני הן עדי ספק אבל עדי גדלות ודאי אין כאן ולכן יש להחמיר להצריכה גט מהראשון:
עוד יש טעם אחר לבטל עדי גדלות מפני דלכאורה נראה דהדיין הא' מהם הוא רבי יצחק אלפואל הוא עד מהקדושין של ר' יצחק ואין עד נעשה דיין אלא שלזה יש לומר דהם שני דברים חלוקי' וטעמא דאין עד נעשה דיין הוא או מפני ועמדו שני האנשים לפני ה' דמשמע שיעידו לפני הדיינים או מפני דבעי' עדות שאתה יכול להזימה כדכתב רשב"ם ושום אחד מאלו הטעמים לא שייך אלא כשהעד נעשה הדיין בעדות עצמו משום דאין שם ועמדו וגם אי אתה יכול להזימו באותו העדות מפני שהוא דיין בו אבל כשהם דברים חלוקים שהם שתי עדיות לא שייך כאן אין עד נעשה דיין וקל להבין אבל מן הטעם שכתבתי נראה לי דאין כאן עדי גדלות כלל:
אחרי כן ראיתי עדות רבי שמעון בר שמעון רודיטי שהעיד איך רבקה הנזכר' נולדה בין פורים לפסח של שנת השכ"ה עוד העיד רבי יהודה בכ"ר רפאל לחנא איך רבקה הנז' משלמת י"ד שנים בחג הפסח משנת השל"ט וא"כ הרי יש כאן עדי גדלות ודאי שנצרף ללחנא עם נעמיאש שאמר שהשלימה י"ג שנים בחג הפסח של שנת השל"ח ועוד נצרף לרבי שמעון עם ר' דוד קלקי שאמר שנולדה בין פורים לפסח וחזר הדבר לעדי גדלות ועדי קטנות תרי לגבי תרי ופשיטא שצריכה גט מא':
ולענין הכפיה נר' דלא כפינן לגרש לשני כדי שיהא השלישי דלא מצי' בכל הגמ' כשאמרו מגרש ראשון ונושא שני שיכופו לא' וגם כפיה לאחרון שעשה שלא כהוגן לא כפי' ודאי. ומה שהביא החכם השלם ראיה מהא דהאש' רבה דמי שקדש יבמה כופין אותו לתת גט שאני התם דעבד איסור' בביטול מצות יבמין אבל הכא זה שקדש אחר קדושי א' שהם ספק אמר בלבו אם יתבררו הקדושין הראשונים שהם ודאי אני לא עשיתי כלום ואם אינם קדושין קדושי תופסין ואין כאן פשיע' כלל ובודאי דלא כפי' ודברים ברורים הם דבין קדשה השני במזיד בין בשוגג מגרש ראשון ונושא שני ע"י פיוס ולא ע"י כפיה:
הכלל העולה מכל מה שכתבתי דצריכה גט משלשתן ולרבי שלמה אלגראנטי המקדש השני ודאי דאשה זו אסורה והדין נותן שהוא יגרש ברצון ובפיוס בלא כפיה ונשאר הדבר בין רבי יצחק רודיטי ורבי ברוך קלפו דאם יגרש רבי יצחק רודיטי לאו דינא ולאו דיינא שישא רבי ברוך קלפו וכן אם יגרש ר' ברוך קלפו נראה לי להתירה לרבי יצחק רודיטי ולא שייך טעמא דשמא יאמרו מחזיר גרושתו מן האירוסין כיון שיצאה ממנו במיאון אעפ"י דיש כאן עדי גדלות מ"מ כיון דהאי מילתא לא הוי אלא גזרה דרבנן מסתברא דכיון דאינשי מצי למיתלי ולו' דהמיאון מיאון לא אתו למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין דהא אפילו ביצא קול עליה מזה ובא אחר וקדשה אמר אמימר בגמ' בפ' המגרש דמותרת לא' משום דאמרי עיינו רבנן בקדושין וקדושי טעות הוו ואע"ג דהתם לית הילכתא כוותיה היינו משום דכיון דאנו מצריכין אותה גט ודאי דלאו קדושי טעות דדוחק הוא לומר דכ"ע לא ידעי בגט אבל בנ"ד דמצי למימר מעיינו רבנן בקדושי וקדושי קטנה הוו ומיאונה מיאון מודה רב הונא לאמימר ולא פליג עליה דאפושי במחלוקת לא מפשינן ואעפ"י שלכאורה היה נר' מדברי הטור סי' קרה מההיא דכת' דכשבעל אחר שגדלה ונבדקה ולא היו לה סי' ומיאנה ואחרי כן נשאת לאחר וגירשה דאסורה לחזור לו אף ע"ג דהתם נמי הוי מיאון מספק איכא טעמא רבה לחלק ביניהם כמו שכתב החכם השלם נר"ו ודבריו דברי אלהים חיים. ועוד יש לי ראיות בטעם ההיתר לרבי יצחק רודיטי אלא שאיני חש להאריך כלל הדברים שבעיני היא מותרת לו אם יגרש ברוך בכ"ר שבתי קלפו לכן אני אומר יגרשו כלם לסלק מביניהם המחלוקת ואם לאו יפשרו ביניהם רבי יצחק רודיטי ורבי ברוך קלפו ויגרש איזה מהם וישא האחר הנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי. הק' אברהם בכמה"ר משה די בוטון זלה"ה: