שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
לקוטי שו"ת · סימן כה
תשובה זו להגאון הצדיק מאסטראווצא ז"ל לסקערניעוויץ ונכתבה ברצון השואל על מכתבו. בדבר הבהמה שלפ"ד השוחט הי' ד' סרכות ואח"כ תחב הקצב ידו [והוא מודה שנתק הסרכות] והוציא הריאה ולא היה רק ב' סרכות וקלף אותן ולפ"ד ר' מרדכי זקנו של שו"ב הבודק כאשר הוציאו הריאה ל"נ כלל ובדקו בפושרין ולא ביצבץ והכשירו, הנה לד"ה לא היה ראוי להכשיר את הבהמה באשר ידוע שהקצבים בזה"ז חשודין ואין להאמינם אחר שהשוחט אמר שהיה סרכות קשה לומר שנתקו ע"י הכנסת יד מעצמם וכדעת המקילין בסימן ל"ט וזה פשוט:
וע"ד קו' התוס' נדה י"ח ע"ב ד"ה למעוטי ללישנא בתרא דפליגי בפתה"ק בלא דם הא ע"כ הוא רוב גמור דלר"י מביאה קרבן ונאכל, וי"ל דנהי דהוי רוב גמור מ"מ בנבדק ואין בו דם חזינן דאין בו דם כלל לכן לרבנן טהורה ודאי ולר"י טמאה ואין שורפין עליה תרומה כיון דנבדק ואין בו דם משא"כ בברייתא דלא נזכר שאין בו דם היינו שלא נבדק שהפילה וא"י מה הפילה רוב גמור הוא דאיכא דם בהדה ותה"ט יש ליישב מה שהביא הרא"ש ראי' מהא דדריש רבא בפ' בתרא בקשתה שנים ולשלישי הפילה ודו"ק ומש"כ כ"ת משום ס"ס אין זה ספק השקול כלל למ"ד אפשר לפתה"ק בלא דם ושני הספקות אינן אלא כחד מלבד זה יש לגמגם ע"ד מעלת כ"ת וא"ל:
ידידו ישראל יהושע חובק"ק קוטנא.