שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
לקוטי שו"ת · סימן יז
ב"ה יום ד' פ' בשלח תרי"ב לפ"ק להנ"ל. הגיעני מכתבך ואשר כתבת בשם הש"א להקשות בהא דכתב הרמז"ל דבני קטורה מחויבין במילה הא נתבלבלו האומות, בחי' ליבמות ישבתי קו' זו באופן נאות מאד דהא דסנחרב בלבל האומות ע"כ דרק רובן גלה והושיב אחרים תחתיהם, אבל עכ"פ נשאר מקצת מראשונים במקומם ועיין חי' הרמב"ן יבמות לפ' הערל שכתב כן, והנה בפ"ק דיבמות אמרינן נכרי שקידש בזה"ז באתרי דקביעי חוששין לקדושיו מטעם קבוע א"כ הא דעמון ומואב בזה"ז מותרין אף דנשאר המיעוט במקומו והו"ל קבוע אלא ע"כ דגירות מקרי פירוש כמש"כ בתשו' מוהרי"ל דאם נשחטו הבע"ח מקרי פירוש כיון שנשתנו מכמו שהי' מכש"כ דגירות דמעיקרא בהמה השתא דעת אחרת דהוי פירוש ומותר, א"כ דווקא בעמון ומואב דאיירי בנתגיירו מקרי פירוש אבל בהא דבני קטורה דאיירי בעודן בגיותן וכיון דהמיעוט נשאר במקומו הו"ל קבוע וחייבין מספק:
ועוד נראה דמה שהושיב סנחרב אחרים מ"מ כיון שכתבתי דמיעוטן עדיין נשארו במקומן מדלת הארץ קרוב לזמן גלותם היו מצוינים באופן שמרבית העם היושבים בעמון ומואב הי' גרים מארצות אחרות ומיעוטם מעמון ומואב התושבים מקדם וקרוב לזמן גלותם היו מצוינים וניכרים עדיין [עיין תענית ג' תוס' ד"ה ויאמר] כדאשכחן בקרא דנחמי' טובי' העמוני, וכן ניחא לפי"ז הא דזיל לגבי עמון ומואב דהקשו בתוס' מגילה דעדיין הי' ניכרים כמו שמצינו גם עתה במדינות הללו שיש בהם אומות שונות והם ניכרים בלשונם:
אמנם בימי חכמי המשנה לא הי' אז שום הבדל בין תושבי ארץ עמון ומואב מי הוא הגר ומי התושב וסבר ר"ג לאסור הבא מארצות הללו להתגייר והשיב לו ר"י שהרי רוב התושבים בארצות עמון ומואב הם הגרים שנאחזו בתוכו אח"כ בימי סנחרב, זה דרך סלולה ליישב כל הקו' בזה ובזה אין מקום לקו' דברי אלכסנדר מוקדן, ובלא"ה אין מקום לקו' זו דהתם לא בעי להשיב להם מדברים שיכולין להכחיש דהנכרים עובדי ע"ז יכחישו נבואת ישעי' לזה הצרכו להביא מן התורה שהביאו הם בעצמם ופה שאסר הוא הפה שהתיר וזה א"צ לפנים ובחנם הארכת:
ידידך ישראל יהושע חופ"ק פולטוסק.