שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן סה
בעזהי"ת יום ב' תבוא תרו"ם לפ"ק פה קוטנא, שוכן שמים יכתבהו בס' החיים. כבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה שמואל סלנט וב"ד הרבנים ויח"ס הנכבדים יחיו ויאריכו ימים על אדמת הקודש. הנה בהיותי על אדמת הקודש שמעתי שהרב הגאון מו"ה שמואל שיחי' הורה שמותר לתת המעשר לנקיבה לוי' אע"פ שנשאת לישראל, אבל אין ליתן לכהנת, ובהיותי שמה גמגמתי עד"ז אמנם בבואי לביתי שמתי עיני לזה, והנה מדברי הרמב"ם ז"ל בר' פ"א מה' מעשר ה"א וב' נראה להדיא דגם מצות נתינה קיים כשנותן ללוי' אבל לא בתרומה שבה' מעשר כתב שנותנים ללוי' אבל בתרומה נראה מדבריו ברפ"ו ה' תרומות דלא קיים מ"ע בכהנת שלא נזכר בדבריו רק לאכילה לא לנתינה ואע"פ שיש לומר דמשום בהמתן ועבדים לא כתב שנותנים להם מ"מ ממה שלא הזכיר כלל הנתינה רק במעשר נראה ברור שלא קיים מ"ע דנתינה ל"מ בנישאת לישראל דלא חזי לה אלא גם בלא נשאת ואוכלת בשביל אבי' מ"מ לא קיים מצות נתינה ואפי' לדעת התוס' בפ"ק דקידושין דיכול לתת פדיון הבן לכהנת הנשאת לישראל היינו משום דלא קדיש גוף הדמים אבל תרומה י"ל דהכל מודים דלא קיים מ"ע דנתינה דהא בחולין דף קל"ב אמרינן דכהן ולא כהנת ודוקא בזרוע ולחיים וקיבה אמרינן שם משום דאין מיעוט אלא לרבות כש"כ שרוב הפוסקים חולקים על התוס' בזה, זה נ"ל ברור, וא"ל מהא דתניא ביבמות צ"ט עשרה אין חולקין תרומה וחשיב שם אשה וקאמר שם דמשום יחוד או משום גרושה ות"ל דלא מקיים מ"ע דנתינה בכהנת י"ל דהתם אין לחלוק לה גם בשביל בעלה תדע דהא חשיב התם נמי עבד וכי תעלה ע"ד שאם נותן לעבד ע"מ שאין לרבך רשות אלא מה שאתה אוכל יקיים מ"ע דנתינה לכהן א"ו כדאמרן ועיין פסחים דף ע"ג ע"ב, אמנם לתת המעשר לכהנת בפרט כשנשאת לישראל יש מקום עיון, והנה לראב"ע דס"ל ביבמות דף פ"ו דמד"ת יוצא ידי מ"ע דנתינת מעשר כשנותן לכהן לא מיבעי' לי' דוודאי יצא ידי נתינה כשנותן לכהנת הנשואה לישראל, ול"ד לכהנת שזינתה דלא נחשבה לזרע של אהרן כדאמרינן בפ' יש בכור, אמנם לר"ע דאינו אלא מתקנת עזרא וכשנותן לכהן ודאי לא קיים המ"ע דנתינה אלא דיש כח ביד חכמים לעקור מ"ע בשוא"ת י"ל דלא תקנו אלא בזכרים דיש להם קצת זכות בתרומת מעשר ויש לזה קצת ראי' מירושלמי דפ' יש מותרות דבהא דתנן בת כהן מאורסת ללוי וכן בת לוי לכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר פריך ניחא תרומה מעשר ממ"נ כהנת אכלה לוי' אכלה, ומשני כמ"ד אין מעשר לכהונה, ובארתי דלענין עשה דנתינה קאי דבכהנת נשואה ללוי לא קיים המ"ע דנתינה:
אמנם קשה עדיין בהא דבת לוי לכהן דהא גם בלוי' שנשאת לישראל מקיים מ"ע דנתינה כמש"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א ממעשר ה"ב, ואפשר דהירושלמי חולק בזה על ש"ס דילן, ומה"ט לא פי' בש"ס דילן דלענין מ"ע דנתינה קאי ולפ"ז אין ראי' מירושלמי, אמנם בל"ז י"ל כיון דלר"ע לא קיים מד"ת הנתינה כשנותן לכהן י"ל דלא זיכה עזרא אלא לזכרים, ואפי' לדידן דקיי"ל תרומה בזה"ז דרבנן י"ל כמש"כ הרא"ש בתשו' דלא אתי ספק תקנה לבטל ירושת הבעל, וכ"כ בפ"ק דמכות גבי שביעית בזה"ז, ובנ"י בר"פ בית כור ע"ש וה"נ כיון דמדינא לית לכהנים זכי' כלל אלא משום תקנת עזרא וכיון דמספל"ן אם גם לנקיבות תיקון אוקא אדינא ובביאורי ליו"ד סי' כ"ג הארכתי בכלל זה, אגב אמרתי לכתוב שמש"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א ממעשר ה"ד שעזרא קנס הלוים בזמנו, ועיין כ"מ מה שדקדק ע"ז, ול"נ שכוונתו כעין הא דאמרינן בש"ס גיטין פרק השולח בפרוזבל לדר"י הוא דתיקון עיי"ש בר"ן ולחיים טובים תחתמו:
ידידכם הדו"ש נאום ישראל יהושע.