שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן נו
ב"ה אור ליום ועש"ק פ' תצוה תרח"ם לפ"ק קוטנא. את חג המצות יחוג בדיצות כבוד חביבי מר חתני ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול פאר הנבונים נ"י ע"ה פה"ח כקש"ת מוהר"ר חיים אלעזר נר"ו האבד"ק פיעטרקוב ולנוח ביתו בתי הרבנית הצדקית תחי' ולי"ח שיחיו. אחדשה"ט ע"ד שכתב הרב הג' מקאוונא למכור על שתי שנים וע"ז תמה מעכ"ת הלא זה ממש שכירות ולדעת רבינו ישעי' ז"ל אדם מצוה על שביתת שדהו אני תמה הלא מבואר בחו"מ סי' רי"ב סעיף ד' ההפרש שבין שכירות לקנין פירות לזמן ומכירה לזמן ובס' קצוה"ח תירץ בזה הקו' ע"ד הרמב"ם ז"ל דס"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף וס"ל דאחין שירשו המה כלקוחות והוא סותר כמבואר בסו"פ השולח דאחין שחלקו הר"ז כמוכר לזמן ורשאי לחפור בורות ובזה הו"ל כקנין הגוף אמנם לא ידעתי למה לנו לכנוס באלו דחוקים שלא נתבררו עדיין כי הדבר פשוט שהמוכר ע"מ להחזיר כדי שתתקיים הקרקע בידו לא מקרי לא תחנם כמו שנראה בעליל מדברי הר"מ בפ"י מה' עכו"ם ה"ד, גם בענין שיעבוד הישראל בשנת השביעית קשה מאוד ולמי שהשעה דחוקה לו ביותר א"א שיתירו לו הב"ד אלא במלאכות שאסורין מדרבנן ובחרישה כיון שמותר עד ר"ה נתיר להם לחרוש עד ר"ה ואח"כ להשקות מים שאינו אלא מדרבנן אבל מלאכות דאורייתא אע"ג ששביעית בזה"ז דרבנן קשה מאד להתיר גם לא יקובל ההיתר ע"י רוב חכמים ובדברי הפלנאה אוהב לטעון שמעתי שכבר שקל למטרפסי' ומחמת טרדה אקצר ואומר שלום ואת חג המצות יחוג בשמחה וששון: