שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן מא
ב"ה עש"ק כ"ו אדר תרמ"א לפ"ק קוטנא. שלום וכ"ט לכבוד בוצינא דנהורא הצדיק האמיתי פאר הדור הרב הגדול קש"ת מ' יחיאל מאיר שליט"א האבד"ק גאסטינין. אחדשה"ט. ע"ד המעות, הנה מצד שטעה המנדב בדמיונו יראה דאין שום חשש כיון שלא הטעה אותו מעלתו הרמה שיחי' ולא אחרים בשביל זה שהרי הסוחרים שהגידו להשר לא בשביל הנדבה הי' אלא בשביל ד"א לא מקרי זה הטעו שהרי לא ידעו כלל מזה שינדב אח"כ ואין זה אלא כאלו הטעה עצמו ונראה דטעות דינו כאבידה דאסור להחזיר לו אלא ביש ק"ה וכאן אדרבה יש ח"ה ויעויין ש"ס ב"ב דף נ"ד ע"ב בהא דאמר שמואל נכסי נכרי כמדבר מ"ט נכרי מכי מטי זוזי לידי' איסתלק אע"ג דבישראל לא אמרינן הכי כמבואר ב"ב דף קל"ח בנכרי שרי משום דהו"ל כטעות דשרי וכן פי' רבנן קשישאי א"כ יראה דאין שום חשש מזה:
ולענין הדין המבואר ביו"ד סי' רנ"ד הנה הט"ז בס"ס הנז' הביא בשם הלבוש דאם פי' לעניי ישראל אסור לשנות דאסור לגנוב דעת הבריות ולזה נוטה דעת הרמ"א והטו"ז חלק ע"ז וכתב שאפשר טעות סופר עיי"ש אמנם ראיתי להרמ"ה בחי' לב"ב דף י' שכתב דבר נכון מאוד דנהי דלא שייך להתיר מטעם גניבת דעת דכיון דאיכא איסורא בקבלת צדקה לא קפדינן אגניבת דעת אלא דבלא"ה איכא גזל שהרי כיון דפיך זה צדקה כבר זכו בו עניי ישראל והא דמשמע בעובדא דאופרא הורמז דחלקו לעניי או"ה היינו דהתם ליכא גזל עניי ישראל שהרי כיון שע"כ הוצרכו לתת מעות לעניי או"ה מפני דרכי שלום ועי"ז שנתנו לאו"ה נתרבו המעות לעניי ישראל שהרי לא נחסר מצדקה שהיא לישראל מה שנותנים לאו"ה ואין כאן משום גזל ולא גניבת דעת שהרי באמת מרווחין עניי ישראל שלא נחסר מה שצריך לתת לעניי או"ה, ויש לכוין בזה גם דברי התוס' ורש"י שם דף ח' ולפ"ז בטלה המחלוקת והכל מודים שאם אין עניי או"ה מצויים כלל לפרנסם אסור לגזול לעניי ישראל אבל ביש שם עניי או"ה או שאר דבר הצריך לתיקון העיר שצריך לתת עבורם מתנות לפקידים שלא יעשו עול שלא ע"פ דין וכיו"ב כשנותן להם מעות שהתנדב המושל כיון שע"י כן מרויחין עניי ישראל שהמעות הזה שצריך ליתן יתחלק לעניי ישראל צריך לעשות כן ונ"ל דבגזבר הממונה על הציבור גם כשמערב ממון נדבה זה עם מעות צדקה אחרת אמרינן דלב ב"ד מתנה עליהם ודעתם שיתחלק המעות נדבה של המושל למתנות ולשאר דבר כיו"ב שאינו מצד הדין או לצדקה לאו"ה והשאר ממעות לעניי ישראל ואין כאן גזילה וגניבת דעת כמש"כ בשם הרמ"ה ועליו יש לסמוך כי רב מובהק הי' מתקיפי קדמאי:
ד' שנותיו בנעימים יאריך ידידו הדוש"ת בלונ"ח ישראל יהושע.