שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק יורה דעה · סימן כא
ב"ה כ"ד סיון תרג"א רפ"ק פה כפר גלאנאיו. שדום לבני הרב סיחי'. קבלתי מכתבך. והנה דבריך אינם מדוקדקים שלא חשו לפתיחת הקבר בלא דם אלא במכנים כלי לתוך עומק הרחם למעלה בערך רוחב אצבע ממקום שהשמש דש אבל אם הכניס הרופא ידו א"א ליגע בקבר שהוא למעלה מאצבע של הרופא כמו שהאשה תוחבת את אנבעה לברוק למעלה ואין חשש לפתיחת הקבר כי הקבר הוא בעומק שא"א ליגע שם באצבע, ומה שהעיד הנחלת שבעה על מנהג נשי פולין שאם יושבת על משבר נקרא פתיחת הקבר, הוא לפי שהוולד מונח בחדר ויש לחוש שהושיט ראשו מן החדר ואין זה ענין למכניס אצבע ממטה למעלה אבל אם הכניס הרופא כלי גדול ונוגע בפי הקבר יש לחוש לפתיחת הקבר שא"א בלא דם ויש לבדוק הדבר אצל מילדת הבקיאה שתדע שהכלי הוא גדול עד שהוא נוגע לפי הקבר ובזה ודאי יש לחוש לדברי הב"י שא"א לפתיחת הקבר בלא דם, אע"פ שבס' תפלה למשה וכן עוד מהאחרונים חלקו עליו פשיטא שבאיסור כרת יש להחמיר כדעת הב"י, ועיין בנדה דף מ"א ע"ב דעד מקום שהשמש דש מקרי בית החיצון ובזה לא יתכן לומר כלל שא"א בלא דם רק בעומק:
ולענין המראה געל פשוט שבא"א לטהר את עצמה יש להקל במראה געהל כל שאין בו מראית אודם אבל אם יש בו אודם כל שהוא אסורה לבעלה ולשלום שלום אקרא:
אביך הדו"ש ישראל יהושע.