שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק חושן משפט · סימן כא
ב"ה ו' אלול תרח"ם לפ"ק קוטנא. לחיים טובים יכתב עת יתקע בשופר כבוד י"נ הרב המאוה"ג וכו' מו"ה אהרן אייבישיץ שיחי' ראב"ד רארדאשיץ יצ"ו. ע"ד השאלה באחד שהפקיד מעות אצל חבירו והוא אין עוסק בשום מו"מ אף בדבר קטן שהוא סמוך על שלחן אביו רק אשתו עסקה קצת במסחר ואינה שייכת לזה, ונגנב ממנו, וכ"ת דן בזה:
והנה פשוט שאם אין דרכו של האיש לעשות מסחר ל"ש בזה לומר שהוא כש"ש לפי שאפשר שיזדמן לו מסחר הגון ויקחנו למסחר, והראי' שהביא מסי' רצ"א סעי' כ"ג וכ"ד דל"ש בזה כל המפקיד וכו' היא ראי' נכונה לפמש"כ הש"ך שם בשם הנמק"י והר"ן דבש"ש הוי פשיעה בלא הודיעה א"כ אין מציאות לד"ז, וע"כ דבאינו עוסק במו"מ דינו כש"ח, אמנם יען שאשתו עוסקת במו"מ וה"ז כמושב לאשתו חנונית שאע"פ שהוא אינו עוסק בעצמו מ"מ דין חנוני יש לו, אמנם הכל לפי הענין ולפי מה שעין הדיין רואה, שאם לא ידע המפקיד שהיא עוסקת במו"מ ודאי אין דינו אלא כש"ח ואסור לו להשתמש בפקדון אמנם כשידע המפקיד שהיא עוסקת קצת במו"מ בזה ודאי יש לעיין אם הפקיד על זמן ארוך או על זמן קצר, גם אם ברוב עתים יושבת בלי שום עסק ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות ומה טוב אם אפשר לפשר בינם:
ידידו הדוש"ת ישראל יהושע חו"ב קוטנא.