שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק חושן משפט · סימן טו
ב"ה כ"א שבט תרל"ד לפ"ק. החיים והשלום וכ"ט להרב המובהק החכם השלם מ' אהרן אלחדיף נ"י תוכן השאלה בס' עזרת ישראל להג' ממעזריטש סי' ק"ו. מכתבו הבהיר הופיע אל עבר פני, והנה קשה עלי להכניס ראשי בין הרים רמים לאשר כבר נשאלה שאלה זו בפני חו"ר ירושלים ת"ו ובפני חו"ר טברי' אמנם כנו"נ לא להלכה ולא למעשה אמרתי לכתוב מה שנלענ"ד, הנה, הא ודאי כיון דלא הגיע הצואה בחיו לא' מהמנויין גם לא ציוה לזכות עבורם לא קנה מטעם מתנת ברי (גם שכתוב בלשון צוואה אתן) ולא מטעם מתנת שכ"מ או מצוה מחמת מיתה כיון שהי' ברי גם חיישינן שמא חזר כמבואר בח"מ סי' ר"ן סכ"ה בפרט כאן שנכתב הצוואה ע"ד למסור ההעתקות לאיזה אנשים וכבר עבר זמן רב ולא נמסרו שהרי כל ההעתקות היו סגורים וכפי הנראה כבר נמשך זמן רב מכתיבת הצוואה שהי' ו' תשרי תרכ"ט עד שמת הגביר המנוח ז"ל מיהו אם גילה המנוח ז"ל דעתו בעת חליו שרצונו שתתקיים צוואתו נראה דצוואתו קיימת דאע"ג דכתב בעודו ברי ואז לא הי' מהני מ"מ הרי גילה בעת חליו שרצונו שתתקיים והו"ל כההיא דאמרינן בירושלמי בפ"ק דתרומות בתורם שא"ש ובא בעה"ב וא"ל כלך אצל יפות דהו"ל תרומה מכאן ולהבא דכיון דתרומה היא בלב נהי דתרומה קמייתא לא מהני דהו"ל תורם שלא ברשות הא חזינן דהשתא מיהא ניחא לי' וכיון דמהני במחשבה הו"ל תרומה וה"נ בצוואה דמתקיים בדיבור כל שגילה עכשיו דעתו שניחא לי' נתקיים עתה ואע"ג דבש"ס דילן פרק א"מ משמע דלא ס"ל הכי דהא אוקי אביי בשוי' שליח י"ל דמשמע לי' דתרומתו תרומה משעה ראשונה דהכי משמע לישנא דתרומתו מצד השליח, ועוד י"ל דשא"ה דכיון דא"ל כלך אצל יפות משמע דנתרצה במעשה שעשה השליח ושיהא קדוש למפרע ול"מ דהו"ל כההיא דבטל דר"פ השולח וכ"כ הרשב"ץ הובא ב"י מ"ז סי' כ"ז, אבל בנד"ד שציוה בהיותו ברי על אח"מ ולא נתכוין שיהא שלו מעתה כ"א אח"כ כל שגילה אח"כ שרוצה בצוואה זו ושיהא של המקבלין לאח"מ מהני ול"ד למתנה שכתוב בה קנין דקיי"ל כשמואל דהתם כיון דכתב בה קנין איכא למימר דלא נחית בתקנתא דרבנן דמתנות שכ"מ אבל כאן שהמצווה נחית בתקנתא דצוואה אלא דטעה דסבר דמהני נמי בברי וידע דיכול לחזור כשחזר וצוה הר"ז כמוסיף על צוואה ראשונה וציווה מחדש וה"ה כשגילה דעתו בעת חליו שרצונו שתתקיים הצוואה, ובזה נ"ל ליישב דברי מוהר"ם הובא במרדכי פ"ג דמציעא ופרק י"נ בב"ב דגם ברי שכתב לאח"מ אע"ג דלא כתב זמן ול"ש זמנו של שטר אפ"ה זכו המקבלין ותמהו עליו דהא משמע בכמה דוכתא דבברי ליכא דין דמצווה מ"מ ועוד שדבריו סותרין זה את זה ע"כ מצאתי: