אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אורח חיים › סימן מו

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אורח חיים · סימן מו

סימן מה

החיים והשלום וכו' לכבוד י"נ הרב הגאון הגדול הצדיק המפואר זקן שקנה חכמה מו"ה אלעזר הכהן נר"י הגאבד"ק סאכאטשוב יע"א. אחדשה"ט מכתבו הנחמד הגיע לידי אור ליום ו' השבר ובשלומו ובשלום תורתו שמחתי:

וע"ד אתרוגי קארפו היטב אשר דבר כ"ת הגאון שיחי' כי אחר אשר הלכה זו מרופפת, כבר אמרו ז"ל צא וראה האיך הציבור נוהגין והנח להם לישראל אם אינם נביאים הן בני נביאים, ואחר שרוב בני מדינות הללו כבר נהגו לצאת באתרוגים הללו וגדולים וקדושים יצאו באתרוגים הללו חלילה לגזור עליהם, האמנם רבים מפריזים על המידה במידה גדושה מאד לבחור להם דוקא אתרוגים הללו, וזכרנו ששנה אחת שאתרוגי קורפי לא היו מהודרים כלל ורבו הפסולין מדינא, ועכ"ז לא אבו בשום אופן ליקח אתרוג אחר, כאלו יצא בת קול משמים שפרי עץ הדר המוזכר בקרא הוא רק מתושבי צוררי היהודים היושבים על איי קורפו (ויש מסכלי הזמן שהפריזו על המידה עוד לומר שגם יהושע בן נון ציווה ליקח לו פרי עץ הדר על חג הסוכות מאיי קורפו ולא רצה ליקח מפרי עץ הדר של א"י, לא ידעתי אנה ראו זאת וסכלי הדור ידם רב להם אצל המונם לשמוע למעשיות זרות כאלה) ואין ספק שהגדולים וצדיקים שבחרו באתרוגים הללו היא רק לפי שהם מהודרים לא כמו שהם מוציאים לעז על שאר אתרוגים, אמנם לא בשביל שוטים הללו נבזה את האתרוגים אשר נתפשט המנהג לצאת בהם בלי פקפוק, ועכ"ז ראוי והגון למען ישוב א"י לברך על אתרוגי א"י והמצוה מהודרת במצות חיבוב א"י וישוב א"י כי עי"ז יוכלו רבים שם להתפרנס (גם יש בזה קצת רמז ע"פ פנימיות ואין מפרשין לחכם כיו"ב) לכן ודאי אם הי' במוסכם אצל רוב חכמי המדינה לפרסם ברבים שנכון יותר לצאת באתרוגי א"י הכשרין ע"פ דין בלא פקפוק מלצאת באתרוגי קורפו אע"פ שהן מהודרין יותר, ואין להביט על מראיהן וגובה קומתן, באופן שלא יהי' זלזול על דורות ראשונות שיצאו באלו כי אז לא הי' באפשרי שיקח מאתרוגי א"י, ואם רבים וגדולים יצאו באתרוגי קורפו הלא רבו יותר אשר יצאו בשל א"י הב"י והאר"י והרמ"ק (גם כמדומה לי על הרב החסיד מ' חיד"א בעל ברכי יוסף פקפק על אתרוגי קורפו בס' חיים שאל ואין הספר הלזה מצוי במדינותינו) ומה שהתרעם כ"ת על אשר באנו על החתום במודעה שכתבו בווארשא וכתב ששמע ע"ז דיבת רבים. הנה גם אנכי ידעתי שירבו עלי דברים ואבוא לידי חשד, אמנם מה אעשה כי באתי עה"ח שלא ברצוני הלא ידע מעכ"ת נ"י הרעש אשר הי' על הרבנים שאין יודעים היטב בלשון לעז חשבתי פן עי"ז. יצמח דברים לא טובים וכמה מרבנים אשר יצטרכו לירד ממחייתם, וקיימתי בעצמי מאמר עקביא בן מהלאל מוטב שאהי' שוטה כל ימי ואל אהי' רשע לגרום ע"י הירוס גם פרסמתי תיכף לפני רבים כי שלא מרצוני חתמתי על הכרוז שלהם ושמותר ליקח מכל מקום שירצו הלא רבב"ח שהי' מגדולי האמוראים חתם על האשקלתא ועל המודעה כמבואר בפרק חזקת הבתים בסוגי' דתלוי' וזבין, יאמין לי כ"ת שהחתימה על כרוז שלהם הוא נתעב ונאלח אצלי כי איך יתכן לגזור אחר שרוב אנשי המדינה אינם חפצים וגזירת דניאל שהי' גדול בדורו לא נתקיים לפי שלא קבלו רוב אנשי ישראל כמבואר בפ' אין מעמידין כש"כ זה שאין בו סרך מצוה כ"א יוקר השער ולהרבות שכר לחזניהם ולסופריהם ודי בזה:

ובדבר צומת הגידין בעוף בס' פרי מגדים כתב דפלוגתא דרש"י וראב"ד הוא אצומת הגידין החיצונים או הפנימיות הוא ג"כ בעוף וכיון דבעוף קיי"ל דהם ששה עשר צריך לבדוק בשלשים ושתים גידים אם לא נפסק אחד מהם דאנן קיי"ל כחומרי דתרוויהו, ובס' לבושי שרד נמשך אחריו וכתב בספרו כמה חילוקי דינים, והחוש סותר לדבריהם כי הבודק בעוף בפרט האינדיק יראה שאין לו רק י"ו גידין כי בעוף אינדיק בקל נוכל לבדוק הגידין ונראה דלישנא דהרא"ש אטעי' להרב בעל פרי מגדים ולא כיוון יפה בכוונתו:

ידידו לנצח

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה