שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אורח חיים · סימן ל
בעזהי"ת כ"ב תמוז תרמ"ז לפ"ק פה קוטנא. שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגדול מעוז ומגדל מו"ה אביגדור ליבוש שיחי' אבד"ק קויל יצ"ו. מכתבו הנעים הגיעני, וע"ד אם לסמוך על הגאון בעל א"ע בסי' שס"ה דיכולין לסמוך על העירוב שהוא בבהכנ"ס אע"פ שמפסיק כרמלית, כי בביהש"מ לא גזרו על שבות, הגם שהב"י והמג"א בסי' שס"ה בסופו והטו"ז כתבו בפשיטות לאסור וגם הא"ע הניח בצ"ע, בכ"ז מסופק אם יש להתיר, והוסיף כ"ת כי לפ"מ שנהגו לערב בצוה"פ לפי שסומכין ע"ד בה"ג ורש"י דאין רה"ר בזה"ז, וכיון דכרמלית גזרה משום רה"ר ובזה"ז דל"ש כלל רה"ר י"ל דקיל טפי ויש לסמוך ע"ד הא"ע דל"ש שבות בזה, ודבריו תמוהים בעיני וכי הם חולקין ע"ד הא"ע דס"ל דגם שבות בע"ח לא גזרו שבות ביהש"מ, הלא הם נחלקו דדוקא בע"ח די אם קונה עירוב בהש"מ וא"צ שיהא העירוב קיים על כל השבת, משא"כ שעיקר העירוב שיהא כל הדיורין ביחד על כל השבת וצריך שיהא ראוי בבהש"מ על כל השבת, וכאן אין ראוי אף בבהש"מ על כל השבת, ול"ד לנטלו הקורות בשבת דשרי דשם בבהש"מ הי' ראוי על כל השבת אלא שנתחדש אח"כ מקרה שנשבר הקורה אבל אם הי' שכיח שישברו העכו"ם בשבת אסור כמבואר בסי' שס"ה בדברי רמ"א בשם תה"ד יעויין במג"א ס"ק י"ד ובטו"ז ס"ק ט' א"כ כש"כ כאן. ולכאורה הי' נראה לה"ר לדברי הגאון א"ע מה דמבואר בסי' שפ"ו סעיף ט' דאם אמר ככר זה היום חול ולמחר קודש מערבין בה גם עירובי חצירות, ובש"ס עירובין דף ל"ו לא נזכר זה אלא בעירובי תחומין ולמדו הפוסקים ע"ח מע"ת, ולדעת הרמב"ם ז"ל בסי' שע"ב כל שהוא איסור ולא חזי לי' ל"ח לעירוב, ולפ"ד הרמז"ל הובא בש"ע חו"מ סי' רי"ב האומר מה שתלד פרתי יהי' הקדש אע"ג דא"א מקנה דשלבל"ע מ"מ מחויב לקיים מצד נדר, אע"ג שלא אמר אתננה להקדש, א"כ לכאורה קשה באומר היום חול ולמחר קודש הא אסור לאוכלו מטעם נדר אע"פ שלא חל עדיין ההקדש וצ"ל דדוקא לחזור א"י, כמבואר בנדרים בפ' ארבעה נדרים, אבל מ"מ כל שבעת שהנדר יוכל להחל אינו בעולם עוד רשאי לאוכלו קודם א"כ קשה מהא דהיום חול ולמחר קודש הא בבהש"מ לא הי' יכול להתקיים כלל, שממנ"פ אם חסר):