שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אורח חיים · סימן יד
ב"ה אור ליום ו' כ"ו אדר תרח"ם לפ"ק פה קוטנא. שפעת שלום והכנה לחג הקדוש הבע"ל כבוד בני הרב וכו' מו"ה משה פינחס שיחי' דומ"צ בפראגא:
אחדשה"ט אבקש שתודיעני תדיר ולכל הפחות ג' פעמים בשבוע משלומך וממצבך הטוב למען תקיים מצות כיבוד אב ואם, גם באתי להודיעך מה שנתקשיתי זה ימים, בהא דמבואר בש"ע ה' שבת סי' רמ"ו דמי שיש לו בהמה בשותפות עם הנכרי כדי להנצל מאיסור שביתת בהמה יכול להתנות עם הנכרי שלא יעשה מלאכה בבהמה זו בשבת, ואם יעשה הרי זה באחריותו לגמרי לענין יוקרא וזולא ולענין אונסין, והגיה הרמ"א דגם אם הבהמה כולה של ישראל יש להתיר כמו בשותפות, ואני תמה שהרי מקור דין זה שכל שקבל אחריות זולא ואונסין דמיתה דינו כשלו הוא נלמוד ממשנה דפרק י"א דתרומות, ואני תמה דבירושלמי פרק י"א דתרומות מייתי ברייתא מפורשת דכהן ששם פרה מישראל יאכילנה תרומה דוקא בכרשינין שאינו מאכל אדם ותרומה דידה היא רק מדרבנן מותרת לאכול כיון דבאחריות הכהן הוא לענין אונסין וזולא, אבל בתרומה דאורייתא גם בשומא לא קנה, וכיון דשביתת בהמה בפרט כשאין לנכרי חלק בה היא דאורייתא לא מקרי לגמרי של נכרי, והא דר"פ אלמנה דעבדי צאן ברזל יאכלו בתרומה אע"ג דהיא מאכל אדם י"ל דקיי"ל כרבא ורב אשי דמדאורייתא מיכל אכלה, אמנם צ"ע על הרמב"ם ז"ל שנראה מדבריו דס"ל דהלכה כרבינא לגבי רב אשי, ועיין בסדר תנאים ואמוראים שנדפס בס' שם הגדולים להגאון אזולאי ברבינא ור"א הלכה כמאן ואשתמיט להגאון אזולאי דברי הרמב"ן בס' הזכות בפ"ק דיבמות בפלוגתא דר"י ור"ל אם האחין חייבין על חלוצה כרת, ולפ"מ שנראה מדברי הראב"ד ורמב"ן שם הלכה כרב אשי, ועיין היטב ברא"ש פ"ק דקידושין סי' ט"ו ובדברי הרא"ש במס' ע"ז ריש פרק אין מעמידין ותראה דלרוב פוסקים הלכה כרב אשי לגבי רבינא, א"כ אין לנו לדחות דברי ירושלמי דתרומות מהלכה, ואת חג המצות תחוג בדיצות. אביך הדו"ש ישראל יהושע חופ"ק קוטנא ולכל אנשי עיר שלום.