שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אורח חיים · סימן ב
ב"ה יום ה' י"ב למב"י שנת תר"נ לפ"ק פה קוטנא. כבוד הרב החריף וכו' מו"ה יודא ליבוש הכהן מזאמושטש חדש. הנה אין ספק שבימי אמוראים גם בימי אביי ורבא היו צובעין ומטילין תכלת על כנפי בגדיהם וזה מבואר בסנהדרין דף י"ב. וגם במנחות דף מ"ג גבי מר ממשכי, ולפי הנראה נגנז בימי אחרוני האמוראים וזה הי' בימי רבינא האחרון שנפטר בשנת רל"ד לאלף החמישי, והי' זה כיון דנחלקו התנאים אם תכלת מעכב הלבן ולא הוקבע הלכה עדיין אם מעכב הלבן והי' חשש סכנה בתכלת כמבואר בסנהדרין דף י"ט, ובציצית נזכר על כנפי בגדיהם לדורותם סכנו נפשם לקיים מצות ציצית, ועיין בכריתות דף ט' במימרא דרב אחי בר יעקב ובתוס' קידושין ס"ב ע"ב בד"ה גר צריך ג'. ומדרש האר"י ז"ל שכתב שבזה"ז אין מצוה בתכלת הי' אחר שנקבע הלכה דאין מעכב התכלת ואל תתמה ע"ז שהרי גם בדרש עמוני ולא עמונית אמרו במדרש שאם היתה באה רות מקודם לא היו מקבלין אותה רק אחר שנקבע הלכה דמואבי ולא מואבית, וגם אנו נאמר דאחר שנקבע הלכה דאין מעכבין זא"ז בדקו דאין צריך בזה"ז לתכלת וקרא הכי דייק, דקרא דעל כנפי בגדיהם לדורותם דמזה נלמד דהובטח להם לישראל שלא תתבטל מצות ציצית בשום דור הוא על לבן אבל על תכלת לא נאמר לדורותם, וזה סמך למדרש האר"י ז"ל, ויעויין בחי' הרמב"ן במגילה בראש המסכתא, ומה דמבואר בספרי דגנזוהו אז יש לומר כמו דמבואר בשבת בפ"ק ובפ' אין מעמידין דבימי שמאי והלל גזרו ולא קבלו ובימי תלמידיהם נתקבלה התקנה וגם אנו נאמר דבימי ר' יוסי גזרו לגנוז ובימי רבי דאיהו ס"ל דמעכבין לא נתקבלה, וכן בימי תלמידיו לוי ושמואל בר"פ התכלת לא קבלו עד שהוקבע הלכה דאין מעכב וגנזוהו וגם מצאו להם טעם כמ"ש האר"י ז"ל, ודע כי לפי דברי הבעהמ"א והנשיא ר"י בר ברוך שנזכר בס' תמים דעים הלכה כרבי וכל מצות ציצית היא רק מדרבנן, וקשה ע"ז ממימרא דראב"י בכריתות דף ט' דלדורותם שלא יתבטל בשום דור משמע, אמנם גם מחדש קשה לדעת הסוברים דחדש א"נ בחו"ל דמושבות לאחר ירושה וישיבה משמע וזה בטל מחורבן ראשון עיין [ברמב"ם[ בפ"א מה' תרומות דגם בימות עזרא לא הי' חיוב מד"ת גם בא"י וביארתי במ"א דלענין חובת קרקע גם בירושלים א"נ בזה"ז תו"מ מד"ת א"כ גם חדש לדעת הסוברים בחו"ל דרבנן גם בא"י א"נ אלא מדרבנן א"כ קשה לדורותיכם דכתיב גבי חדש, ואולי יש ליישב אמנם אין להאריך בזה כי דעה זו נדחה מכל הפוסקים, ונבוא לנידן דידן הנה כבוד הרב הג' שיחי' אמר שלפ"ד הדג הנקרא טינט פיש הוא החלזון שהיו צובעים בו התכלת לפי שנמצא בו כל הסימנים, הנה זה היא רק סברא בעלמא, הן מצד הזמן שזה הדג נמצא בכל שנה בחדשה ימצאנו והן מצד המקום כי נמצא גם בימים אחרים והגם כי הרב שיחי' תירץ זאת אינו אלא סברא בעלמא. אמנם מש"כ עוד לא יהא אלא ספיקא כיון שאפשר שיקיים מצות תכלת נכון ומחוייבין לעשות עכ"פ מצד הספק אחר שזה אינו מזיק בזה ודאי יפה כתב כי החוט לא נפסל ע"פ דין כדאמרינן בפ' התכלת דף מ' לא יהא אלא קלא אילן הרי דגם התולה קלא אילן נהי דמשום תכלת לא יצא משום לבן מיהו יצא, והגם כי קצת פוסקים חלקו ע"ז, מ"מ דעת רוב הפוסקים הוא כן, אלא שאחר שאין לנו ידיעה ברורה שזה תכלת ודעת גדולי ישראל שהאידנא נגנז ושאין אנו מחויבין בתכלת אין לנו להניח הודאי ולהחמיר מספק, ועכ"ז איני אומר קבלו דעתי ולהכריח להסיר התכלת אחר שלא נפסל גם אם איננו תכלת ואין לנו ג"כ ידיעה ברורה שאינו החלזון ואפשר שמתנוצץ הגאולה כנלפע"ד, אמנם לסייע ג"כ אינו נ"ל ומי שלבו שלם בדבר הוא ידין:
נאום ישראל יהושע חופ"ק קוטנא יצ"ו