שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן פח
בעזהי"ת ח' ניסן ל"ב לפ"ק קוטנא. את חג המצות יחוג ברב דיצות כבוד י"נ הרב החריף מ' אברהם יצחק נר"ו מו"צ בק' ראדאמסק יצ"ו. מכתבו הנכבד לנכון הגיעני וע"ד הגט איך לכתוב אם ראדאמסק באלף אחר הריש או רדאמסק יפה כיון מעכ"ת נ"י אחרי שבמבטא היהודים אינו ניכר כלל התנועה בר', וגדולה מזה כתב בנו"ב מה"ת חלק אה"ע סי' קט"ז בענין עיר ראדוויל שבתנועת פתח כיון שהוא ת"ק אין ראוי לכתוב האלף כי אין נח נסתר אחר ת"ק, אמנם אין המנהג כמותו, וכ"כ בתשו' אחת בענין שם העיר גארוולין שיש לכתוב אחרי הג' אות אלף, אמנם בכאן שאינו ניכר שום הברת תנועה נכון שלא לכתוב, ואע"ג שבמבטא העכו"ם ניכר הברת הפתח אין בכך כלום, ועוד שגם אם חיסר בגט הנח הנסתר אינו פוסל שהרי מצינו בתורה הרבה שהוא חסר הנח הנסתר וכ"כ הפוסקים בגט:
הן אמת שלפי מבטא מדינתנו שהם קורין הקמץ כמו u או בלשונם וקמץ חטף שהוא תולדות החולם קורין ˕ כמו o בלשונם וכבר ידוע אצל המדקדקים שהנח נסתר אחר חולם הוא ו א"כ אינו ראוי לכתוב א' אחר הד' ברדאמסק, אמנם ראינו שבמקומות הרבה אין מדקדקים ע"ז כמו בראדום ופלאצק ועוד עיירות הרבה ויש קצת לומר ע"פ דברי הראב"ע בספר צחות שכתב דלפעמים יבוא א' נח נסתר גם אחרי החולם והגם שקמץ חתף הוא ת"ק מ"מ לפעמים יבוא גם אחרי ת"ק נח נסתר כמוש"כ המדקדקים ומה"ט יש לכתוב גם א' אחרי ת"ק של פתח ויש לסמוך ע"ז אחרי שברוב מכתבי ישראל נכתב שם רדאמסק בא' אחר הד':
מש"כ עמש"כ בישועות ישראל סי' נ"ה סק"א דאכתי תקשי על ראיות האגודה מהא דבתי הרי חומה שנטמן ביום האחרון, מלבד דעיקר כוונתי הי' ליישב דברי הרמ"א להלכה שזכה לקבוע הלכה כמותו גם ע"ד האגודה לק"מ דדוקא בשבועה שעשה ביום פלוני או במתנה אם לא יבוא בדעתא דידי' תלי' והוא לא התנה רק על יום אחרון אבל בערי חומה התורה גזרה שבמשך השנה יכול לפדות ולא תלי' בדעתו וכיון שדרך להטמין עצמו והי' יכול לגאול מקודם ס"ל להאגודה דלא מקרי אונס יותר אין לי פנאי:
ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.