שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן נד
ב"ה טוב כסלו תרמ"ט לפ"ק פה קוטנא כבוד ידידי הרב הגדול פ"ה כש"ת מוהרא"י שיחי' אבד"ק פארצאווי יצ"ו. אחדשה"ט, ע"ד הגט והרשאה אשר בא מקונשטנטינא רבתי מב"ד האשכנזים לעיר פארצאווי ע"י הבי דואר, כבר נתפשט המנהג להקל לשלוח ע"י הבי דואר, וכדעת רבנן בתראי שהביא הרשב"א והר"ן בפ' שני דגיטין וכבר נעשו מעשיות למאות ואלפים וחלילה להרהר בהוראה זו, [ובימי חרפי אמרתי טעמם של הגאונים שהחמירו בזה, לפ"מ שהקשה הרמב"ן בהא דפסול אומר אמרו שא"י השליח לעשות שליח על הכתיבה שהרי באומר אמרו הבעל עושה את השני שליח וכי אין יכול לעשות שליח שלא בפניו, ותירץ דכל שאינו שומע מפי הבעל בעצמו לא מקרי לשמה ודוקא למ"ד מילי מימסרי לשליח הר"ז כשומע מפי הבעל אבל למ"ד לא מימסרי לשליח וא"י הראשון לעשות שליח אלא דאמרינן דהוא כאלו הבעל עשאו שליח שלא בפניו כשזה אינו שומע מפיו הו"ל כאלו נכתב שלא לשמה לפ"ז לר"י דס"ל בגיטין דף פ"ו דבעינן נתינה לשמה כמו כתיבה, כששלח ע"י נכרי דנכרי לאו בר שליחות הו"ל כאלו לא שמע מפיו א"כ ל"מ ודינו כמו כתיבה כשממנה אותו שלא בפניו ל"מ ומינוי דנכרי לא מהני דלאו בר שליחות הוא, אלא דמהני מטעם שעשאו (לישראל] שליח שלא בפניו, ולר' יוסי דס"ל דבעי נתינה לשמה ל"מ לדעת הרמב"ן וכמש"כ:
מיהו אנן קיי"ל כאביי דפליג שם על ר' ירמי' וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם דיכול למנות שליח שלא בפניו גם לשליח קבלה ולפי דעתם מפורש כן בש"ס סו"פ המביא תנינא א"כ פשוט דיכול לשלוח ע"י נכרי כיון שהוא עושה שליח שלא בפניו דיכול לעשות שליח שלא בפניו, אמנם הגאונים מפרשים כפרש"י שם ואין להאריך בזה אחר שכבר נתפשטה הוראה] ומה שחשש כ"ת במה שעשה השליח את אבי המגרש לשליח שני והרי אמרו לא חציף אונס לשוי' לאביו שליח ואע"ג שהשליח עשה את האב לשליח לא הבן מ"מ ממה דקאמר בש"ס בפרק שני דקידושין דילמא ארצוי' ארצי' ולא קאמר דילמא עשה הבן שליח והשליח עשה לאב שליח לדעת הסוברין דבקידושי כסף ג"כ יכול לעשות השליח שליח אחר ע"כ דגם בזה לא חציף, ואין ראי' זו מוכרחת כלל, ועוד דשאני התם בקידושין דיכול הבן בעצמו לקדש או ע"י אחר אבל כאן שהבן מעגן את אשתו והב"ד כופין שיתן גט כדי שלא יעבור על ד"ת והוא איסור חמור וגם כל ישראל מחויבים להשתדל בזה י"ל דדעתו סמכה יותר על אביו כי הוא ירצה בתקנת בנו ודעתו סמכה יותר על אביו מאיש אחר, וזה נראה לי פשוט:
אמנם מה שחשש כ"ת שמא על איש אחר ששמו כשמו ושם אביו כשם אבי המגרש ואע"ג שלא הוחזק בעיר פארצעווי שני שמות מ"מ אחר שנמצא טעות בשם עיר חוששין גם שמא עשה שליח מעיר אחרת הקרובה במבטא כמו פארסעווי, נראה דהשינוי בשם עיר פארצאווי שנכתב שלא כהוגן כיון שאין השינוי ניכרת במבטא רק באותיות הנסתרות ואינם נרגשים במבטא הוא טעות שרובא דאינשא טועין לא כן השינוי מעיר אחרת שנרגשת במבטא ל"ח לטעות, מה גם שהמסדר כתב בפי' שמינה את אבי המגרש אלא שכ"ת חשש דאין המסדר נאמן יחידי דאינו אלא כע"א מ"מ אחר שחשש רחוק הוא לומר שטעו יש לצרף זאת לסניף בפרט שאני מכיר את המסדר שהוא אדם ישר וחרד, אמנם מה שמעכ"ת חשש אחר שאין כאן אלא ע"א י"ל שמא הי' איש אחד ששמו ושם אביו כשם אבי המגרש ונסע מעיר פארצאווי לעיר אחרת, הנה גם בזה יש תקנה אם יתברר שמני אז שפירש הבעל למרחוק לא הי' איש אחד ששמו ושם אביו כשם המגרש ואביו וגם קודם לזה איזה חדשים לא הי' שם זה מצוי בעיר פארצעווי ואם א"א לחקור זאת יש לכתוב להרב המסדר שיצרף עמו עוד שנים ויקבלו עדות שעל אבי המגרש הי' המינוי:
ועכ"פ לדעתי טוב הדבר שיתנו תיכף הגט לאשה ולא יודיעו לה שיש פיקפוק בגט זה כי יש לחוש שמא יתקלקל הגט, ואח"כ יודיעו לה שלא תינשא עד אשר יבוא כתב מהמסדר, וגם אם המגרש עוד בקושטנטינא ימנה לשליח בכת"י והב"ד יקיימו אותו או שהב"ד יכתבו בקיצור שהבעל ממנה את אביו לשליח להולכה כי מה שתיקנו לעשות שני שלוחים הוא מה שחידשו רבני גאליציע ואין לזה שורש ושמעתי שגדולי הדור אין דעתם נוחה בזה. ואחר אשר יכתבו הב"ד שהבעל או שליחו ממנה את אביו סרו כל החששים כנ"ל באם כ"ת יסכים לזה, ואחר שהגט יהי' בעין ולא יתקרע יכול האב לתת הגט מחדש אחר שתקנה האשה ותזכה הגט לבעל [וגם יש לדון שא"צ לזכות מחדש להבעל כי ממנ"פ אם האב נעשה שליח מהני הנתינה הראשונה ואם לא עשאו שליח הנתינה הראשונה לא הי' מועיל ולא יצא מרשות הבעל וזה נראה עיקר]:
ידידו הדו"ש ישראל יהושע החופ"ק קוטנא יצ"ו