שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק
חלק אבן העזר · סימן כו
ב"ה יום ג' פ' פקודי תרמ"ט לפ"ק קוטנא. כבוד ידידי הרב הגדול הישיש זקן שקנה חכמה צדיק ישר מו"ה שמואל יעקב שיחי' אבד"ק חענטשין יצ"ו בעת אשר בא מכתבו לכאן לא הייתי בביתי לכן לא נחרדתי להשיב חיש מהר עתה כאשר בא ידידינו הרב המאוה"ג אבד"ק פיאנטקי וזרזני באתי לכתוב דעתי העני' בדבר שאלתו, יהודי אחד אשר הלך למלחמה זה שנתים ימים ושלח גט לאשתו מק"ק יאס בעת אשר הלך למלחמה אבל אשתו לא רצתה לקבל את הגט כי אמרה כי מחכה היא לבעלה, כי גם קודם לגיטה שלחו איזה אנ"ח לפה גיטין לנשותיהן ולא רצו לקבלם ולכן גם זו לא רצתה לקבל את גיטה והי' הגט מונח אצלו, ובנתים בחורף זה שנתים שלח איש חיל יהודי מזאלעשיץ ושמו שאול אשר הי' במלחמה, וכתב לאמו לזאלעשיץ לעשות מצוה להודיע לחענטשין אשר איש חיל ושמו יעקל בן משה וכתב בלשון אשכנז עליו אז ער איז גיפרוירען געווארען מחמת הקרירות הגדולות אשר היו שם וכתב שמעשה הי' בשבוע ווען מען האט געבענטש ר"ח שבט ולפי החשבון הי' קוראין פ' שמות, וכ"ת הניח עתה ההיתר של מיתת הבעל דאפשר דזה גרע עוד מע"א במלחמה דצריך לומר קברתיו. רק דיבר מהיתר השני ע"י הגט אשר נתרצית לקבל את גיטה וקיבלה את גיטה ע"י שליח השני כדין גט על הפאסני שצריך שני שלוחין:
לדעתי העני' העדות של שאול מזאלעשין נראה דמהני כיון שאמר שנעשה גיפרוירען ובלשון העולם גיפרוירען היא שמת ע"י קרח ואין זה דומה למת במלחמה, ועוד שיש מקילין בעד מפי עד שא"צ לומר העד השני קברתיו, בפרט שדעת הרמב"ם ז"ל באם נשאת לא תצא והוא תלמוד ערוך בירושלמי דאם נשאת ע"פ ע"א שלא אמר קברתיו לא תצא, א"כ בכאן יש להקל גם לכתחילה כיון שיש לומר שאין זה ע"א במלחמה גם ע"י הגט שניתן לה אח"כ לכן ברור שהאשה זאת מותרת לינשא לכתחילה נאום המוקירו ומכבדו:
ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.