אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן כא

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן כא

סימן כ

ב"ה יום ב' מ"ד למב"י תרנ"ג לפ"ק פה קוטנא. שלום וכ"ט לכבוד הרב הג' חריף ובקי מו"ה יחיאל מיכל נ"י אבד"ק מינצק. ע"ד השאלה אשר איש אחד הי' לו נפוח ביצה הימנית והרופאים עשו לו אפעראציע וחתכו הביצה הימנית וקשרו החיטין, והאפעראציע הי' טובה, הנה הרש"ל בים של שלמה הסכים להתיר או שאפשר שגם הרמב"ם מתיר כשנעשה בהשגחת הרופאים ע"י קשירת חוט הביצים בפרט עתה שמשימין סמי דשנתא וניטל ההרגשה מאותו אבר עיי"ש ביש"ש פרק הערל סי' ח' ודבריו קרובים מאוד אחר שכל הרופאים כולם פה אחד מסכימים שיכול להוליד, ומה שנזכר בש"ס כשנפצע ביצה אחד זה כשנחתך שלא בהשגחה אין מועיל אח"כ שימת סמי רפואה אבל כשנחתך תיכף ע"י סמי התרופה לא נזכר בש"ס לאיסור ואשכחן כה"ג לענין טריפות בנטילת הרגל דסבירא לי' לר"מ כשיכולה לכוות ולחיות ורבנן פליגי עלי' שאין לו תרופה ולהכי אמרינן ביבמות דף ק"כ כשנחתך ע"י סכין מלובנת לד"ה חי וזה כעין חילוקו של הרש"ל, וכבר הקשה לי על הפוסקים שהשמיטו אוקומתא דרבא ביבמות פ' בתרא בסכין מלובנת ד"ה חי, ואפשר שסמכו על הא דאמרינן בערכין דף כ' באומר ערך ידי או רגלי עלי לא אמר כלום ערך ראשי עלי או ערך כבדי עלי נותן דמי כולם זה הכלל דבר שהנשמה תלוי' בו וכו' ואמרינן בגמ' זה הכלל לאתוי' מהארכובה ולמעלה, ולפי דעת רבא דגם לרבנן בנחתך בסכין מלובנת מותרת א"כ למה יתחייב בערך שלם כיון שיכול לכוות ולחיות בלא רגל ע"י סכין מלובנת כמו למטה מהארכובה ולמעלה מצומת הגידין דאינו מחויב בערך אע"פ שהנשמה תלוי' בו שיחתוך בצומות הגידין מ"מ כיון דאפשר לו לחיות בלא רגל כשיחתוך למעלה מצומות הגידין, א"כ ה"נ, ונראה שזה דעת הרי"ף והרא"ש והרמב"ם שלא הביאו דברי רבא להלכה דבסכין מלובנת מודי כ"ע, מ"מ לדין היתר פצוע דכה יש לומר כחילוק הרש"ל, ויש לומר שגם הרמב"ם מודה כשהי' החתיכה ע"י הרופאים, לכן גם דעתי מסכמת לדעת המתירין:

ידידו ישראל יהושע חופ"ק קוטנא.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה