אור ברסלב
שות ישועות מלכו חלק אבן העזר › סימן טז

שות ישועות מלכו· רבי ישראל יהושע טרונק

חלק אבן העזר · סימן טז

סימן טו

ב"ה עש"ק י"ג סיון תרכ"א, לפ"ק. כבוד ידידי הרב החריף מו"ה אברהם משה בלובין. הגיעני אמרותיו ע"י המכ"ז והנה כ"כ איזה טעמים כי יש להקל במזנה כפסק רמ"א ז"ל ואף הצ"צ שחולק מודה בדיעבד, והרי אף בגרושה כתב הרב ב"י בסי' י"ג שראה מקילין בתוך שיעור הכרה ואפי' התחילה להניק וכתב הרב"י דכיון דמידי דרבנן סמכינן ארשב"א ק"ו במקום שנשאת:

ועתה אבוא על דבריו שכתב דבהגהות מרדכי פ' החולץ כתב לאסור במינקת נכרית, ומעלתו לא דק כי הג"ה זו היא לפי דין הש"ס דאסור ליתן למינקת ורצה אחד להקל לתת למינקת נכרית בעש"ג דהוא כמו ריש גלותא וע"ז כתב טעמים להחמיר ולא עדיף ממינקת ישראלית אבל אנן בדידן דמקילינן במזנה אין לנו להחמיר במינקת נכרית, ומש"כ כ"ת דנכרית חשידי אשפ"ד ולא יתיחד אדם עמהם, תמה ע"ע הרי מעשים בכל יום דלא קפדי אהכי וע"כ דבזה"ז לא חשידי, גם בלא"ה לפ"ד ר"ש הזקן דלא גזרו בגרושה אף בלא נתנה למינקת לא גזרו כמו כל אשה שמותרת לבעלה ולא גזרינן שמא יעכר חלבה כדמוכח להדיא מדברי תוס' יבמות פ' החולץ וכתובות פ' אע"פ הכלל נ"ל ברור שאין להטיל עלי' כל החומרות שזכר כ"ת שאין להם מקום כלל לפי דעת המקילין שאנו סומכין עליהן במזנה בדיעבד:

הלכך סיומא דפסקא הבעל ישליש משכנות לערך מאה זהובים ויתן הולד למינקת נכרית ומלבד זה ישבע שבועה חמורה שיתן בכל שבוע ג' זהובים וחצי שכר מינקת עד י"ח חודש מלידת הולד ובאם יעבור ע"ז אסור לו לדור עם אשתו ויהי' המאה זהובים נחלטים עבור הוולד והילד לתנו למינקת נכרית וטוב לתנו למי שאין לה בעל יותר מזה אין להחמיר על הבעל כלל:

ידידו הדוש"ת ישראל יהושע החופ"ק קוטנא.

תוכן העניינים

שות ישועות מלכו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה