שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין
חלק יורה דעה · סימן ט
להרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסים מ' מאיר צבי נ"י אבד"ק סאמבור והגליל.
ע"ד שאלתו שאלת חכם במעשה שאירע בקהילתו שהי' ביה"כ נסרך לטרפש ובדק בביה"כ בפנים ומצא שם שהי' נקב בעור הפנימי שהלך בין הקמטין לאורך ביה"כ והי' ניכר שהנקב לא הי' נגד עובי ביה"כ רק לארכו ונמצא שם עצם עגול ועם שבודאי אינו ראוי לנקוב והי' נראה לו שנדחק שם העצם גם העצם הזה הי' מונח לאורך ביה"כ ולא נגד עובי' והוקלף העור החיצון וראה שעברה הסירכא בנקל מבחוץ ולא הי' ניכר בעור החיצון שום נקב ושום בשר רע לא לצד חוץ ולא לצד פנים עכ"ל השאלה. אודיעהו דעתי בזה הנה בנמצא מחט בביה"כ ואינו תחוב ויש קורט דם בחוץ האחרונים בעל ט"ז וש"ך אוסרים עיין בט"ז ס"ק י"ד ובש"ך ס"ק ל"א בסי' מ"ח. ואמנם הט"ז כתב כן להלכה והש"ך כתב כן בהבנת דברי רמ"א ולא שיפסוק כן דהרי עיקר הטעם שנחמיר בזה אף בנמצא ואינו תחוב כשיש ק"ד מבחוץ משום דנלמוד מוושט והרי הש"ך בעצמו כתב בסי' ל"ג ס"ק י"ז דבנמצא ואינו תחוב אף ביש ק"ד לא נמצא בפוסקים לאיסור רק שרמ"א הבין כן בדעת הגהת מיימוני והמעיין בהג"מ יראה דאתחוב קאי מדכתב דק"ד מורה שניקב לחוץ ולא כתב שהק"ד מורה שניקב דהרי כיון שנמצא ואינו תחוב אם אין ק"ד אין ראי' שניקב כלל אלא דכאן בסי' מ"ח כ"כ לדעת רמ"א דע"כ כתב וא"צ בדיקה דמשמע שאם בדקו ומצאו ק"ד אסור אף בנמצא משום דרמ"א לשיטתו אזיל וכ"מ מדברי הנקה"כ עיין היטב. ואמנם בס' צמח צדק סי' כתב דגם רמ"א מודה דבנמצא מחט בבה"כ ואינו תחוב מותר אף ביש ק"ד ומ"ש רמ"א א"צ בדיקה היינו אם ניקב מעבר לצד החיצון אבל ק"ד אינו מזיק ואינו דומה לוושט דשם אוכלין ומשקין דחו המחט לחוץ אבל בבה"כ דנייחי אם היתה תחובה מאז גם כעת היתה תחובה. ועמו הסכימו הפר"ח והפ"ת ובקהילתנו נהגתי להחמיר כהט"ז כי אתרא דרב ובשאר קהילות יש מקילין ויש להם על מה שיסמוכו ואמנם מעכ"ת כתב דבעובדא דידי' נמצא נקב מבפנים והוי כמו תחוב ואמנם גם בזה אם הנקב בא מחמת חולי ואינו כנגד עובי ביה"כ רק בתוך הקמטין וניכר שאינו רק בפנים וגם הסירכא עברה ע"י מיעוך קל כמ"ש כת"ר במכתבו המיקל במקום הפ"מ לא הפסיד. ומחמת כי כעת לבי בל עמי אין בכחי להרחיב הדיבור ות"ל יש לי בזה הרבה חידושי' נכונים. דברי הכותב בידים רפות נאנח לפגעי הזמן:
יעקב אורינשטיין.