שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין
חלק חושן משפט · סימן ג
לכבוד הרב המאוה"ג החריף ובקי המפורסם מ' משה נ"י אבד"ק סאדיגערא בעהמ"ס "פני משה":
מכתבו ה' קבלתי ע"י כבוד חתנו המופלג נ"י בעסק אחד ששלח שלוחו לקנות סחורה במדינת וואלחיי ולהוליך למדינת קיר"ה ויש בזה ריוח גדול למי שיש לו דרך לשם והמשלח הי' לו דרך לשם שהוליך לשם יין ועל אלו העגלות ובהוצאה מועטת הי' בידו להוליך הסחורה והי' לו ריוח ידוע לכל והשליח פשע ואחר שקנה הסחורה במדינת וואלחיי עמד ומכרה שם במקומו וגרם מניעת ריוח ידוע הרבה והנה בראשית ההשקפה הי' נראה שהשליח פטור דאינו רק מבטל כיסו של חברו ומניעת הריוח שאינו חייב לשלם אמנם הראב"ד במס' ב"מ (דף ע"ג) כתב בהא דקאמר הש"ס ההוא מאן דיהיב זוזי לחברי' למיזבן לי' חמרא ופשע ולא זבן לי' משלם לי' כדאזיל אפרוותא דזולשפט והקשה הראב"ד אמאי ישלם לו הא אינו רק מניעת הריוח ומבטל כיסו של חברו דפטור ותירץ דשאני שליח בשכר כיון דקיבל עליו לעשות הדבר ובעה"ב סמך עליו בזה מחויב לשלם ומה"ט פועלים שחזרו בהן או בעה"ב שחזר בפועלים מחויבים לשלם אף שאינו רק מבטל כיסו של חברו כיון דסמך ע"ז הוי כאלו התנה עמו שישלם לו היזקו ומניעת הריוח עיין בשיטה מקובצת שם שהביא דברי הראב"ד הנ"ל. ואמנם בשם ר"י כתב דאיירי כשהתנה עמו בפירוש שאם לא יקנה ישלם לו מה שהי' בידו להרויח דאל"כ אין זה רק מבטל כיסו של חבירו הרי דבר זה במחלוקת שנוי' בין הראשונים והראב"ד שם כתב להדיא דהך עובדא דש"ס שם איירי ממש כי הך עובדא דמעכ"ת דאיירי שנתן לו מעות לקנות יין ויוליך היין לזולשפט דשם היין ביוקר והוא פשע בזה דמשלם לו כשער של זולשפט עייש"ה בש"ס והנה באמת דלכאורה יש ראי' לפירוש ר"י דאי נימא דכיון דחברו סומך עליו מחייב אף במבטל כיסו של חברו א"כ בהך דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא מחייב מדינא כיון שחברו סומך עליו שיעבוד עבודת הקרקע ואף לא התנה מחויב הוא מדינא א"כ הא דקאמר הש"ס במס' ב"מ (דף ק"ד) ר"מ דורש לשון הדיוט בהך דאם אוביר והא התם מדינא חייב כיון דקבל על עצמו עבודת הקרקע וחברו סמך עליו מחויב א"ו כדעת הר"י דגם בזה צריך תנאי וקבלת חיוב על עצמו והא דמהני בהך דאם אוביר אף שלא התנה וחייב בפירוש משום דכיון שכן המנהג של מקבלי שדות אף אם לא נכתב כמאן דכתיבי דמי והבן:
והנה זה לי זמן רב הייתי מסתפק בהא דקיי"ל דלא מחייב בהיזק שאינו ניכר או בגרמא בניזקין איך הדין בשומר ושליח ושותף אי מחייבו בהני דברים ולכאורה כל חיובי שומר הוא גרמא בניזקין שלא שמר כראוי והרי שומר חנם שהי' לו לקדם ברועים ומקלות ולא קידם חייב ואף שאין כאן שום מעשה ואמנם יש לחלק דשם ההיזק ניכר שהרי על ידי שלא קידם נעשה מעשה ההיזק וההיזק הוא ניכר משא"כ באם גם כעת ההיזק בלתי ניכר רק גרם היזק וראיתי בשו"ת מהר"א ששון סי' ק"ח על ענין פאטור ששלחו בעה"ב שיבטיח את סחורה והבטיחם ואח"כ בהגעת הזמן שהי' לו לגבות לא גבה והרויח הזמן וביני ביני נשבר המבטיח אם נקרא פושע וז"ל נראה דפאטור הזה חייב כיון שמנהג פשוט שהשכר שנותן בעה"ב לפאטור בו נכלל בעד המכירה שמוכר הסחורה וגם בעד גביית המעות א"כ לא כלתה שמירתו וחייב משום פשיעה ודמי לשומר שהי' לקדם וכו' נראה שדעת הרב כמ"ש מתחלה ששומר חייב אף בהיזק שא"נ ובאמת אם לדין יש תשובה כמו שדחיתי לעיל. והנה לכאורה יש להביא ראי' שגם שומר פטור בהיזק שאינו ניכר דהרי הש"ס במס' ב"ק (דף צ"ח) מדמי שומר לגזלן לענין שיכול לומר הרי שלך לפניך והרי בש"ס דגיטין (דף נ"ג) מבואר דאם אמרי' היזק שאינו ניכר שמי' היזק אינו יכול לומר הרי שלך לפניך וא"כ בשומר שאמרי' בי' היזק שא"נ שמי' היזק אינו יכול לומר הרי שלך לפניך: