אור ברסלב
שות ישועות יעקב חלק אבן העזר › סימן לט

שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין

חלק אבן העזר · סימן לט

סימן לח

ב"ה יום ג' כ"ח סיון תקצ"ב לפ"ק

לק' גריידונג

החיים והשלום לכבוד ידידי הרב החריף מו"ה חיים דוד נ"י מכתבו הגיעני ע"ד האשה מיאס שבאת לק' גריידונג לחלוץ מאחי בעלה ואין עדות שהאיש מק' גריידונג הוא אחי בעלה רק עפ"י אמירתה שבעלה הגיד לה בחייו שיש לו אח וזה שמו ובאמת אף שאשה נאמנת באיסור אשת איש לומר מת בעלי מ"מ באיסור לאו כגון לומר מת יבמי שתנשא לשוק אינה נאמנת לפי שאינו רק איסור לאו קל בעיני' או מטעם זימנין דסני' לי' ואמנם לדעתי יש מקום להתירה עפ"י דבריו כיון שכבר כתבתי בזה בחידושי דאם א' נשא אשה במקום שאין מכירין אותו ומת ולא ידעינן אם יש לו אחין אשתו מותרת להנשא לשוק כיון שאינו מוחזק באחין ואף שמדברי הרשב"ם במם' ב"ב (דף קל"ה) נראה דחוששין שמא יש לו אחין כבר נחלק עליו הרשב"א וכן הלכה ומורין כן דהרי לא שמענו מעולם דשתוקי ואסופי שא"י מי הוא אביו כשישא אשה יתנה עלי' כמו באח מומר וכדומה כיון שאם ימות בלי בנים תהי' אשתו אסורה לשוק כיון שאין מי שיחלוץ לה אלא ודאי דנהגו כדעת הרשב"א שאם אינו ידוע אם יש לו אחין אין חוששין לו באחין וזה ברור כיון דאשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ובעת הנשואין אנו מסופקין אם נשואין האלו אוסרין אותה אף אחר מיתת בעלה בלא בנים או לא מוקמינן לה אחזקת היתר וזה פשוט ומעתה אילו היתה אשה זו שותקת ולא הגידה שבעלה אמר לה שיש לו אח בק' גריידונג היתה מותרת לשוק וכיון שכן הפה שאסר הוא הפה שהתיר שאחר שיחלוץ לה אחי בעלה מקהלתם היא מותרת כמו שכתבו התוס' דמה"ט נאמנת לומר מת בעלי ואח"כ מת בני כיון שאם היתה שותקת מן מיתת הבן היתה מותרת מהני דיבורה שהבן מת אח"כ ואמנם היינו צריכין לחקור בק' יאס אולי הגיד שם עוד לפני אנשים שיש לו אח ולא הזכיר שמו דאז אין להאשה מגו ואינה נאמנת לומר שזה האיש הוא אחי בעלה וכמ"ש הט"ז בסי' קנ"ז לענין הך דמת בעלי ואח"כ מת בני דאם יש ע"א שיודע ממיתת הבן וא"י אימת מת והיא אומרת מת בעלי ואח"כ מת בני אינה נאמנת כיון דאין לה מגו:

תוכן העניינים

שות ישועות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה