אור ברסלב
שות ישועות יעקב חלק אבן העזר › סימן יח

שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין

חלק אבן העזר · סימן יח

סימן יז

לק' טארניפאל.

(ונראה שהוא המשך תשובה הקודמת) כבר כתבתי דבעדות ידיעה בלי ראי' ושני העדים לא ראו נתינת הטבעת לידה לכ"ע בעדי קידושין לא מהני ולפ"ז בנידון דידן יש לצרף דבר זה להתיר הבתולה מכבלי עיגון. השנית כיון דעד א' מן העדים מלבד שלא ראה נתינת הטבעת ליד הבתולה לא שמע רק אמירת לשון הרי את מקודשת ולא שמע תיבת לי ומבואר בש"ע סי' כ"ז דאינה מקודשת ובהגה כתב דיש מחמירין וכבר האריכו בזה הרבנים האחרונים בעל ח"מ ובעל ב"ש דאף למעשה העיקר כדברי המקילין רק שיש להחמיר היכי דאפשר והיכי דיש עוד צירוף להקל א"צ גט. והנה לכאורה עלה על לבי דהיכי דשניהם מודים שהמקדש אמר לי רק שהעדים לא שמעו מהני כמו בשאר דברים שלא הי' ידוע להעדים אם יש בדבר שמקדש בו שוה פרוטה דאין זה מזיק וכיון שנתברר אח"כ שיש בדבר שו"פ מהני כמבואר בש"ס דקידושין (דף ) ואין העדים צריכין לדעת רק שפלוני מכר חפץ זה לפלונית לשם קידושין ואמנם ראיתי למשנה למלך פ"ג מה"א ה"א על מה שכתב הרשד"ם בתשובה דאם קדמו ביניהם שידוכין ואח"ז קידש אותה ולא אמר לי צריכה גט דאומדנא דמוכח דלעצמה מקדשה וכתב הרב דרשד"ם איירי בידוע לעדים שהי' ביניהם שידוכין דאל"ה מה בכך דקידשה לעצמו כיון שלא אמר לי והעדים לא ידעו דבר שהי' ביניהם שידוכין מבואר מזה דאף שהעדים ראו נתינת מעות הקידושין וגם שמעו לשון הרי את מקודשת אלא שלא אמר לי והרי שידוכין שהי' לפני הקידושין הרי הם כאומר לי ומ"מ חשיב מקדש בלי עדים ואמנם כיון שעד א' שמע שאמר הרי את מקודשת לי ושניהם מודים על מה שקידשה לעצמו הרי זה תלוי במחלוקת הפוסקים אי מקדש בע"א ושניהם מודים אם מועיל הודאות עצמם בצירוף עד אחד להצריכה גט:

והנה בחידושי כתבתי דאם יש בדבר הקידושין איסור אפילו איסור דרבנן וקדשה בע"א ושניהם מודים לא מהני וטעמא דידי לפמ"ש הפוסקים דהא דמהני קידושין לפני ע"א להצריכה גט משום דהבע"ד עצמו מצטרף עם העד השני להצריך גט כיון דענין הצרכת גט אינו נוגע לעצמו של המקדש ועיקר עדותו שנתקדשה ואסורה לעלמא אבל באומר שקידשה באופן שאסור אמרינן אין אדם משים עצמו רשע:

ואינו מצטרף עם העד השני להעיד על הקידושין שנעשו באיסור ואף דאנן קיי"ל פלגינן דיבורי' יבואר לקמן כמה מקומות דלא שייך פלגינן דיבורי' ובזה נפתח לנו שערי בינה בש"ס דקידושין שם בהא דדייק דע"א מועיל בקידושין דתנן המגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי ב"ש אומרים א"צ גט שני וב"ה אומרים צריכה ממנו גט שני היכי דמי אי דאיכא עדים מ"ט דב"ש ואי דליכא עדים מ"ט דב"ה אלא לאו בע"א וש"מ דע"א מועיל והדבר תמוה א"כ מ"ט דב"ש כיון דע"א מועיל ואי נימא דב"ש באמת סוברים דקידושין בע"א אינו מועיל א"כ מה ענין מחלוקת ב"ש וב"ה במגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי הי' להם לחלוק במקדש בעד א' וכבר הרגישו בזה האחרונים ולא מצאו דבר ברור ולפמ"ש נ"ל דבירושלמי שם הביאו התוס' קאמר דבזה פליגי ב"ש וב"ה דב"ש לטעמייהו דלא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר וכיון שזינתה מאוסה היא בעיניו ולכך לא אמרי' דהן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה ולב"ה כיון דמותר לגרשה אף בלי דבר ערוה לכך צריכה גט בכל יחוד אחר הגירושין שמא בא עלי' והן עדי ביאה עכ"ל הירושלמי. ומעתה נראה לי לפי הס"ד דאמרי' בודאי הן הן עדי יחוד וכו' או דאיירי בראוה שנבעלה וקאמר אי דאיכא עדים מ"ט דב"ש דאף דסובר אין גירושין בלי דבר ערוה מ"מ כיון דנתייחד עמה בודאי בעל או אם ראינו שנבעלה בודאי לשם קידושין נבעלה ואי דליכא עדים מ"ט דב"ה הא אף אם בעלה לשם קידושין הוי מקדש בלי עדים אלא לאו בע"א והמקדש בעא חוששין לקידושין בשניהם מודים משום דמצרפין עדות המקדש לעדות העד המעיד ויש כאן שני עדים על הצרכת הגט והיינו לב"ה אבל לב"ש דסוברים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה א"כ כשבא עלי' אחר גירושין הרי הוא רשע גמור דמחזיר סוטתו ואינו נאמן לעשות עצמו רשע ופלגינן דיבורי' לא שייך בזה דכבר כתב הרשב"א בתשובה דדוקא באומר אשתך זינתה עמי מסלקינן תיבת עמי ונשאר תיבת אשתך זינתה אבל באומר אני זניתי עם אשתך לא פלגינן דיבורי' וכ"ש בזה שאם יאמר שבא עלי' לשם קידושין הרי משים עצמו רשע וכיון דבעינן הצטרפות העד עם הבע"ד להיות שני עדים בזה ל"מ כמ"ש ולכך סוברים ב"ש דא"צ ממנו גט שני וב"ה סוברים דצריכה גט שני דאזלי לשיטתם כנ"ל:

תוכן העניינים

שות ישועות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה