אור ברסלב
שות ישועות יעקב חלק אבן העזר › סימן ח

שות ישועות יעקב· רבי יעקב משולם אורנשטיין

חלק אבן העזר · סימן ח

סימן ז

לק' בריגל

ע"ד איש א' שנסע ביום ז' אדר שנת תקפ"ז מק' טארני לשם ולא בא וחפשו במקומות שבין טארני ובין בריגל ולא מצאו ובקשו מערלים שבכפרים אולי ימצאו אותו ובחה"מ פסח באו ערלים והודיעו לק' בריגל איך שמצאו הרוג א' בנהר וויסליק והעלוהו על שפת המים והלכו אנשים לראות והכיר א' פרצוף פנים הגם עס איז גיוועזין נקבים מן מכת חרב בלחיים והעד השני העיד ג"כ שהכירו בפרצוף פנים וגם הכיר הטילעפ שהי' לבוש בו וגם הטלית קטן ומכנסים וגם הי' בצוארו בצד שמאל שני שומות:

וזאת אשר השבתי ע"ד השאלה שהביא לפני מוכ"ז עם הגב"ע שבידו הגם שאני יושב כאן בכפר לאבין לבקש רפואה לגופי ואני בעו"ה תש כח וספרי דבי רב אינן פה עמדי עכ"ז לריבוי הפצרת מוכ"ז והוא דבר מצוה ובמחוז ההוא לא נמצא שם מי שירצה להורות בזה ובעוה"ר נתקיים בנו ישטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו אמרתי לפתוח קצת שערי היתר. הנה מצד הכרת פניו שהעידו שהכירו אותו בפרצוף פנים הגם שהי' נקבים בלחיים ובש"ס אמרו אין מעידין אלא על פרצוף פנים ומבואר בטוש"ע אהע"ז סי' י"ז דפרצוף פנים היינו הלחיים וחוטם ופדחת ואם חסר א' משלשתן אין מעידין מ"מ כיון שמעידין שהכירו פרצוף פנים בלי ספק שהנקבים לא קלקלו צורת הפנים אמנם כיון שלא נזכר שראו אותו תיכף בעת שהעלוהו מן המים וגם כיון דיש מכה בהאיש הנמצא מיא מרזו מכה כמבואר כ"ז בש"ס יבמות (דף קכ"א) ובטור וש"ע סי' י"ז סעיף כ"ו ומצד הכרת הכלים בטב"ע וסימנים אין להתיר דהרי אנן קיי"ל דלא מהני סימני כלים משום דחיישינן לשאלה אם אמנם הגאון בעל עבודת הגרשוני כתב דמצטרפים טב"ע שבגוף לאחר ג' ימים וסימני כלים דלא חיישינן שמא השאיל כליו לאיש שנדמה לו לאחר ג' ימים כבר סתרתי דבריו אלה בספרי ישועות יעקב והבאתי שם שהרבה מן האחרונים חולקים עליו אמנם לאשר שקדו חז"ל על תקנת עגונות ראיתי לצדד קצת עפמ"ש המבי"ט בתשובה הובא בקונטרס עגונות דאם א' הלך לדרכו ממקום למקום וידוע שבדרך הזה הלך ונמצא הרוג בדרך הזה מן התורה אמרינן היינו הך שנאבד היינו הך שנמצא ועדיף מן מים שאין להם סוף דכאן יש לומר אילו הי' הנאבד חי הי' נודע מקומו אי' אבל במים שאין להם סוף אפשר המים פלטוהו למרחוק מאוד ומעתה כיון שאין כאן איסור תורה ראוי לצדד כפי קוצר דעתינו:

הנה מבואר בגב"ע שהי' לו בצד צוארו ב' שומות אם אמנם שבגב"ע לא כתבו ביאור הדבר בשלימות אם הי' ידוע להם שהי' לו השומות הללו וצמצמו המקום ומצאו גם עתה במקום הצמצום השומות הללו אמנם זאת נראה בודאי שהדבר ידוע להם שהי' לו שומות הללו ומעתה אף שידוע מחלוקת הפוסקים בזה אי חשיב סימן מובהק עכ"פ מידי סימן אמצעי לא יצא וידוע דעת מהר"ל מפראג הובא בב"ש ס"ק ס"ט דמצטרפין סימנים אמצעים בגוף עם טב"ע דכלים בתורת ממ"נ עיי"ש גם זקיני הגאון חכם צבי סי' קל"ד כתב ג"כ כדעת מהר"ל מפראג ולא מטעמו רק דלא אמרינן ששאל הכלים לאיש אחר שיש לו סימנים אמצעים בגוף דזה חשיב שאלה דיחיד והארכתי בזה בס' ישועות יעקב גם אם יש להם טב"ע בטלית קטן ידוע מ"ש בס' צמח צדק הובא בק"ע דציצית חשיב כלים דלא מושלי אינשי ואף שדעת מהרי"ט ותשו' ב"י דכיון דאנן קיי"ל להלכה דסימנים דרבנן משום דאפשר שיזדמן עוד א' בסי' כאלו אף שהדבר רחוק א"כ ה"ה בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה אף שהדבר רחוק והא דקאמר בש"ס לא שאילי אינשי היינו לפי הס"ד שם דסימנים דאורייתא הנה האחרונים השיגו עליו מהא דקאמר הש"ס חמור בסימני אוכף ש"מ סימנים דאורייתא ומשני בעדי אוכף ואח"ז קאמר הש"ס ניחוש לשאלה ומשני לא שאילי אינשי אוכפא ולשיטת הרב"י עדיין קשה דמוכח מזה דסימנים דאורייתא דאל"כ אף בעדי אוכף לא מהני משום חשש שאלה ואמנם הדבר פשוט דלכאורה אף דליכא חשש שאלה שייך חשש נפילה ואמנם בס' ש"מ כתב דלא חיישינן לנפילה משום חזקת מרא קמא ועוד דנפילה לא שכיח ואי סימנים דרבנן חיישי' ג"כ לנפילה אף דלא שכיח ונגד חזקת מרא קמא שייך חזקת א"א והיינו בעגונה אבל באבידה שייך חזקת מרא קמא ולא חיישינן לנפילה רק לשאלה כן כתבתי לתרץ קו' הב"ש דהנה סברת החולקים על מהר"ל מפראג וזקיני החכם צבי שכתבו דחיישינן אף לשאלה דיחיד אף דבש"ס מבואר להדיא דלא חיישינן לנפילה דיחיד היינו כמו שכתב זקיני בעצמו דשאלה הוא ברצון האדם ובדעתו נפילה היא במקרה והזדמן וע"כ לא חיישינן למקרה שנפל מיוסף ב"ש זה ומצאו יוסף ב"ש אחר אבל במשאיל בכוונה אין שייך לחלק בין שאלה דרבים לשאלה דיחיד וא"כ בכלים דלא מושלי דרק מחשש נפילה קאתינן עלה פשיטא דכיון דיש סימנים אמצעים בגוף לא חיישינן שמא מצאו איש אחד שהי' לו ג"כ סי' אמצעים כמו האדם שממנו נופלים הבגדים דבדבר הבא במקרה פשיטא דלא חיישינן לנפילה דיחיד. וגם הקאלטיניס אם כי אינו סימן מובהק מ"מ אחר שצמצמו המקום ושיש סביביו שערות שאינם מסובכות ובתוכם הקאלטיניס ורק בצד שמאל נראה לי דחשיב סימן אמצעי שיזדמן רק בצד שמאל ובתוך הפיאה וסביביו נשערה בשערות שאינם מסובכות וכיון שיש כאן שני סימנים אמצעים הנה כבר הובא בח"מ בשם פסקי מהרא"י דיש מחלוקת בזה אי מצטרפין:

ועתה נבא לגבב כל צדדי היתר. הראשון מה שנמצא בדרך הזה שלדעת המבי"ט אינו רק איסור דרבנן (ובאיסד"ר מהני סי' אמצעים לדעת קצת פוסקים אף שבחיבורי ישועות יעקב כתבתי דאף במים שאל"ס לא מהני סימנים אמצעים מ"מ נוכל לצרף זה לסניף). השנית דעת עבוה"ג דטב"ע אחר ג' ימים בצירוף טב"ע דכלים מהני. השלישית מה שראו שני שומות בצמצום הצד וידוע שהי' לו שומות האלו ואפי' אי לא הוי רק סימן אמצעי מכל מקום כיון שיש טב"ע בכלים מהני כדעת מהר"ל מפראג וחכם צבי. הרביעית שהי' טב"ע בטלית קטן והוא כלים דלא מושלי אינשי ובלבד שידוע שלא הי' בידו שנים דאל"כ אדרבה ניחא לי' לאינש למיעבד מצוה בממונו ואף שדעת הריטב"א ותשו' ב"י להחמיר כבר הקשיתי על דברי הב"י ועכ"פ יש לסמוך על היתר זה על ידי צירוף. החמישית שני סימנים אמצעים וזהו כתבתי ברגע זו:

תוכן העניינים

שות ישועות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה