אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק ב · תשובה כה

תשובה כד

חיים ושלום וברכה לאהובי ידיד נפשי ורב חביבי, ה"ה הרב הגאון העצום המפורסם, זה סיני ועוקר הרים, בקי בחדרי חדרים, אור לישרים, נר ישראל, ע"ה, פ"ה ציס"ע כקש"ת מו' שלמה זלמן אולמאן ני' אבד"ק מאקאווע:

מכתב קדשו השגתי לנכון, וראיתי מתוכו משלומו הטוב ובריאות גופו ב"ה, וכן אתנו הטוב ב"ה וכה יהי' ד' בעזרתינו תמיד אס"ו, וע"ד מה שעמד על דברי תוס' ריש יבמות ד"ה או שנמצאו וכו' איילונית קדושי טעות הן ולא הי' אשת אחיו וכו' ותימ' דאמרי' קטן וקטנה וכו' אין מייבמין שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעין בערוה ואמאי תתייבם ממ"נ וכו' ואר"ת דההו' בקבלי' עלוי' וכו' והר"א מבורגויילא תי' וכו אם הי' קיים דלמא ל"ה מקפיד וכו' ע"כ, ותמה הדר"ג ני' מ"מ תתייבם ממנ"פ משום ס"ס וכו' הנה כוון הדר"ג בזה להגאון שע"המ בשע"המ הלכו' מקוואות כלל ג' הקש' כן בשם שיט' מקובצת כ"י לתי' הר"א אכתי תתייבם ממנ"פ משום ס"ס ספק אם היא איילונית וספק דלמא אם הי' קיים הי' הבעל מקפיד ונמצא שלא היתה אשת אחיו מעולם יעו"ש ותי' דבכרת החמירו שלא להקל בס"ס כמו באשת איש בנפל במים שאל"ס דלא סמכי' ארוב' אין נמלטק וכו', ושעה"מ דחה לתי' זה דהא רוב הפוסקים ס"ל דגם בהיתר אשת איש מקלינן בס"ס, וע"כ משום דעדיף מרוב וכמ"ש בתשו' הרשב"א סי' ת"א עש"ה, ולענ"ד עדיפא יש לדחות תי' השיטה מקובצת הנ"ל חדא דבמים שא"ל סוף, מלבד חומר דאשת איש, איכ' ג"כ חזקת א"א, וסמוך מיעוט לחזקה וכו' כמ"ש תוס' ורא"ש לקמן דף קי"ט ר"פ האשה בתרא וברפ"ג דבכורות, ועוד התם באי' אשת איש חמיר טפי דאיכ' גם מיתת ב"ד, משא"כ באשת אחיו אנו דנין על עיקר החזקה אם היתה מעולם בחזקת אשת אחיו כלל, וכרת הוא דאיכ' ולא מיתת ב"ד, ועוד הרי קיי"ל במים שא"ל סוף גופי' לכתחילה הוא דלא תנשא משום חומר אשת איש, אבל אם נשאת לא תצא, ואילו ר"מ בקטן וקטנה לייבום ס"ל דחיישי' למיעוטא ואפי' אם נשאת תצא עי' יבמות קי"א ע"ב מחוורת' מתני' דלא כר"מ ובחולין י"א ע"א, והדק"ל קושי' ממ"נ משום ס"ס וצ"ע, ודחוי דשע"המ חוזר ונראה כיון דאשכחן דעת כמה רבוותא דגם בס"ס ס מחמרי באי' אשת איש, שפיר י"ל גם הר"א מבורגויילא ס"ל כן, אבל באמת תירוץ הנ"ל נדחה מעיקרא מהני טעמי אחריני דאמרן:

ושעה"מ תירץ עפ"י שיטת הרבה פוסקים דכל שאפשר להתברר לא סמכינן על ס"ס עש"ה, ולענ"ד גם תירוצו זה נדחה עפ"י הנ"ל דמה"ט דיכול להתברר לא סמכינן אס"ס היינו לכתחיל' אבל אם נשאת כבר, לא תצא משום ס"ס, ואילו ר"מ דחייש למיעוטא ס"ל דנשאת תצא כנ"ל:

אבל תירוץ ג' דשע"המ עפמ"ש הרא"ם דס"ס בתרי גופי לא אמרי' הוא נכון ותי' מורווח:

ולענ"ד נראה עוד לתרץ דהאיכ' נמי ס"ס להחמיר ס' שמא הי' בעלה סריס והא קיי"ל אשת סריס לא מתייבמות דכתי' ולא ימחה פרט לזה ששמו מחוי ואיסור אשת אח במק"ע, ואת"ל לאו סריס הי' שמא היא איילונית והבעל לא הי' מקפיד ודו"ק:

והנה תוס' לקמן דף ס"ז ע"ב הקשו על ר' יוסי דחייש למיעוט' התם ע"כ ס"ל קטנה אינה מתייבמת מה"ט כדס"ל לר"מ, ומ"מ ס"ל קטנה חולצת דלא מקשינן אשה לאיש, ואמאי נימא כל שאינו עולה ליבום א"ע לחליצה וכו', ולכאורה תמוה דהא ר"מ דחייש למיעוט רק מדרבנן הוא כמ"ש תוס' ורשב"א בחולין י"ב ע"א, והה"נ לר' יוסי הכי ס"ל, וכיון דמה"ת עולה ליבום הקטנה, ה"נ עולה לחליצה, ותדע דאל"כ איסור מצוה ואיסור קדושה במתני' לקמן דף כ' דחולצת ולא מתייבמת משום גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה, ונימא נמי כיון שא"ע ליבום א"ע לחליצה, וע"כ על איסור דרבנן ליתא לכללא זו, וע"כ אזלי קושי' תוס' הנ"ל אי חיישי' למיעוטא לר"מ ור"י מדאו' כדס"ל להמרדכי בחולין פ' הזרוע וכו' דה"ל כמו ספק שקול, ומדאו' להחמי' גם לענין חיוב אשם תלוי וה"ל א"ע ליבום ממש, כמו חייבי כריתות מספק אשת אח שלא במקום מצוה כנ"ל כוונתם, ולענ"ד א"כ לפי קושי' תוס' דהכא הנ"ל תתייבם ממ"נ לר"מ ותירצו התם בקבלו עלי' מיירי ר"מ, א"כ פשיטא דלק"מ קושייתם דף ס"ז הנ"ל לר"י דהא דס"ל קטנה חולצת י"ל דמיירי בלא קבלו עלי' דאף דחייש למיעוטא מתייבמת קטנה ממ"נ וה"ל עולה ליבום, וגם לתי' ב' דהר"א מברגויילא דגם בלא קיבל עלי' לא תתייבם משום דשמא לא הי' בעלה מקפיד הרי באמת איכ' ס"ס כנ"ל אלא משום דאיכא לברורי א"נ משום חומר כרת לא סמכינן אס"ס, והיינו רק מדרבנן לשני תירוצי שע"המ הנ"ל, א"כ עפ"י איסור זה לא מקרי אינה עולה ליבום כיון דמה"ת שרי' לי' להתייבם ממ"נ ומשום ס"ס כנ"ל ולק"מ קושי' התוס' דף ס"ז לר"י:

אמנם לתי' ג' דשעה"מ דס"ס בתרי גופים, ולתי' דידי דאיכ' ס"ס נמי להחמיר, י"ל מדאו' חיישי' למיעוט יש מקום לקושי' התוס' אליבי' דהר"א מבורגוייל בתוס' דהכא כנ"ל, ואין לתרץ קושי' שע"המ הנ"ל דלאו ס"ס הוא כיון שאין מתהפך, דכבר העלה הש"ך בשם הרמ"ע דלא בעי' ס"ס מתהפך בכה"ג דמסתבר יותר להתחיל בספק זה שמא לאו איילונית היא כנ"ל: ודע דקושי' תוס' תתייבם ממ"נ אינו אלא ביבמה אחת שהיא קטנה בלבד, אבל אם יש לה צרה ע"כ לא תתייבם הקטנה, שא"כ ניתרת צרת יבמה לשוק דאם קטנה היא איילונית צרתה זקוקה ליבום היא ועי' לקמן דף י"א כנ"ל: ומאז בימי חורפי הקשיתי לפמ"ש הרשב"א בתשו' ת"א דס"ס ס עדיף מרוב וגם ר"מ לא פליג בס"ס וע' נדה ר"פ האשה ולפי"ז נ"ל דאף שהעלה הטו"ז ביו"ד רסי' ק"ץ והפ"י בכתובות דמיעוט' לא מצטרף לס"ס, היינו לדידן דמיעוטא כמאן דלית' דמי, אבל לר"מ דחייש למיעוטא שפיר מצטרף מיעוט' לס"ס להקל לדידי', א"כ אמאי לא תתייבם קטנה לר"מ, האיכ' ס"ס דלמא לאו איילונית היא, ואת"ל איילונית היא, הרי ע"כ נתקדשה ע"י אביה, ודלמא לאו אביה הוא, ואינה אשת אחיו כלל, ובזה ליתנהו לשני תירוצי התוס', ולכאורה י"ל כיון דאם לאו אביה הוא, א"כ ה"ל כמו שאין לה אב, דלא ידעינן מי הוא אביה, וצריכה מיאון עכ"פ, ותנן כל היכולה למאן ולא מיאנה חולצת ולא מתייבמת, וליכא ס"ס לייבמה לר"מ, אלא שז"א לפמ"ש הש"ך בכללי ס"ס דס"ס בדאו' וס' א' בדרבנן מותר ממנ"פ, א"כ ה"נ לענין דאו' האיכא ס"ס לייבמה, ולענין דרבנן דעכ"פ צריכה מיאון הא סגי לזה בחד ספק שמא לאו איילונית היא, א"כ קשה כנ"ל, וצ"ל כשני תירוצי שעה"מ הנ"ל על קושייתו, או משום דס"ס בתרי גופים לא אמרינן, או משום דספק איילונית אפשר להתברר לא סמכינן אס"ס כנ"ל:

וצריך אני להפסיק באמצע ויותר אין הזמן מסכים להאריך כעת, נאם ידידו ומכבדו, אוה"נ, השש בשעשועיו, ודבק באהבתו הק' יהודה אסאד: הג"ה מבן המחבר. ולכאורה יש לתרץ דאם לאו אביה הוא א"כ זינתה אמה והולד ממזר אפי' נאנסה אמו כמ"ש ש הרמב"ם ריש פרק ט"ו מהל' א"ב, א"כ אסור לייבמה משום ממזרת, אבל ז"א חדא דספק ממזר הרי רחמנא שרי' דוודאי ממזר הוא דלא יבוא וכו' ועי' שע"המ הל' טומאת מת, ועוד עדיין יקשה בדרך אחר הא איכ' ס"ס הכי בקטנה שתתייבם באחיו מאביו לחוד דלמא לאו איילונית היא, ודלמא לאו אביה הוא, ול"ל נמי דא"כ ממזר הוא דדלמא אחיו המת ממזר היה ולאו אחיו מאביו הי' ותתייבם משום ס"ס זו, וכה"ג ממש קשה על קטן לר"מ אמאי לא מייבם הא איכ' נמי ס"ס דלמא לא ימצא סריס ודלמא לאו אחיו מאביו הוא, וליכא למימר דר"מ באמת לא אמרה באחיו מאביו לבד אלא דווקא באחיו מאביו ואמו קאמר דיני בקטן וקטנה וליתא להך ס"ס הנ"ל דא"כ מאי פריך הש"ס לקמן דף קי"א מתניתן דלא כר"מ וכו' ומסקנא הכי הוא, ודלמא מתני' באחיו מאביו בלבד מיירי דמודה בי' ר"מ משום ס"ס, וכן כתב תוס' לקמן דף פ' בד"ה עד וכו' דמוכח מסוגי' הנ"ל ד' קי"א דר"מ בכל גוונא מיירי [איברא דק"ל לתוס' לטעמייהו הכא דמוקי לדר"מ בקבלו עליו דווקא מיירי עדיין קשיא הא לוקמי הש"ס ד' קי"א מתניתן אפי' כר"מ ובלא קבלו עליו דמתייבמת ממ"נ לכן יגדלו זה עם זה גם לר"מ וכהוכחת התוס' ד' פ' הנ"ל וצל"ע וגם תי' שע"המ דאפשר להתברר לא סמכינן אס"ס ליתא בכה"ג שהקשי' דהספק דלמא לאו אביו הוא אין יכול להתברר וע"כ צ"ל רק תי' השלישי דשעה"מ הנ"ל דבתרי גופים ל"א ס"ס כנ"ל, ועוד נ"ל לפמ"ש הנמ"י בשם ר"ת הכא דודאי איילונית נמי בעי' גט מדרבנן וכתב דבהכי ניחא נמי הא דקטנה לא מתייבמת לר"מ ולא תקש' קושי' תוס' ממנ"פ משום דהוי פוגעין בערוה מדרבנן ע"ש, ותמוה דהא הוי ספק דרבנן ולהקל, וצ"ל ר"מ דחייש למיעוטא לא ס"ל ספק דרבנן להקל עכ"פ משום חומר ערוה, ובנדרים ד' י"ט ע"א הא קשיא ספק משקין וכו' העלה הר"ן דע"כ ר"א התם לא ס"ל סדר"ב להקל, וא"כ ליתא לדידי' דינו של הש"ך הנ"ל להתיר כה"ג שיש ס"ס על דאו' ולענין דרבנן ספק א' יש, א"כ לק"מ קושיות הנ"ל לר"מ האיכא ס"ס דכיון דמ"מ מדרבנן הוי אשת אח או דאיילונית בעי גט, או דא"נ לאו אביה הוא שקדשה לקטנה בעי' עכ"פ מיאון לכן אינה מתייבמת וכנ"ל:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה