שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק ב · תשובה טו
חיים ושלום וכ"ט לכבוד אהובי תלמידי החביב ה"ה הרב המאה"ג המופלג צדיק ונשגב שמו כבוד מו"ה מיכאל קרויס נ"י מורה ודאין בעוב"י ק"ק יארמוטה יע"א וכאל"ש:
גי"ה קבלתי וע"ד בקשתו לחוות דעתי בהיתר עגונה אחת בקהלתו עפ"י הגב"ע אשר שלחו מק"ק נ"ש הבד"ץ דשם כ"ו סיון תר"י לפ"ק, שהעתיקם מעלתו לפני, ומעשה שהי' כך היה בחור אחד מק"ק נ"ש נשא אשה שמה בק"ק יארמוטה, והלך שוב לביתו לראות אבותיו בעיר מולדתו, ונלקח שמה לאנשי הצבא כחק המלכות, ובמדינת איטאליען מת בחליו על מטתו, וכתב מעלתו לבד"צ ב"ק נ"ש, שישלחו לו הגב"ע משם, וכן עשו, וז"ל הגב"ע במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא הרב שלום הירש בן אליעזר הלוי מפה והגיד בתורת עדות באליונ"ע וז"לל איין בלעמסיטער יהודי איזט בייא מיר געוועזען אונד האט מיר געזאגט ער האבע אונטער אנדערן אויך דען זוהן דעס שטראסבערגער געקאנט, אונד האט איהם אויך בעשריעבען דאס ער איינען ראטהען בארט אונד זאממערשפראססין געהאבט העטע, דער זייא אויך קראנק געווארדען אונד זייא געשטארבען, את כל זה הגיד לפנינו הרב שלום הירש בן אליעזר הלוי מפה, ולראיה בעה"ח פה ק"ק נ"ש יום ה' כ"ו סיון תר"י לפ"ק שמשון בן לא"א מו"ה רפאל הירש, הק' צבי הירש טרענשין הק' איצק ו ווינבערגער:
במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה' ברוך בר שלום הירש זאקס מפה והגיד בתורת עדות באליונ"מ וז"ל אלס איך אין איטאליען וואר האט מיר דיא פאמיליע דעס שטראסבערגער געשריעבען איך מעכטע מיך איבער איהרען זאהן איצק ערקונדיגען, דא זיא זא לאנג קיינע נאכריכט פאן איהם געהאבט, איך ערקונדיגטע מיך בייא דעם פעלדוועבעל דעסזעלבען, דיעזער ערוויעדערטע מיר ער ווירד וואהרשיינליך געשטארבען זיין דא ער געהערט האבע ער זייא געשטארבען, אלליין איין טאדטענשיין זייא נאך ניכט דא, שפעטער טראף איך איינען יידישען סאלדאטען, אלס דיעזער הערטע איך זייא אויס ניקאלסבורג, זאגטע ער מיר נעבען איהם זייא איין יידישער סאדדאט אויס ניקאלסבורג געשטארבען אים שפיטאל, ודר ער היעס וואוסטע ער ניכט מעהר, אליין ער בעשריעב איהן נאך זיינעם ראטהען בארט אונד ציינעם גאכצען אייסערן זא דאס איך אן דען צייכען ערקאנטע דאס עס דער איצק שטראסכבער נער זייא, אונד ערצעהלטע מיר אויך זאלכע לעבענסאומשטענדע פאן איהם דיא נור אויף דען איצק שטראסבערגער מאססטען, את כל זה הגיד ה' ברוך בר שלום מפה, והנה גם אנחנו ח"מ מקיימים אשר הסימנים והמאורעות הנ"ל אשר הגיד הבעל מלחמה ישראל באיטאליען אינם מכוונים כ"א לאיצק בנו של ר' משה ליב שטראסבערגער מפה, ולא נפקד ממנו איש אחר בסימני הגוף והמאורעות הנ"ל כי אם זה, ולראי' בע"ה"ח פ"ק נ"ש יום ה' כ"ו סיון תר"י לפ"ק שמשון בן לא"א כמו"ה רפאל הירש פפ"ד אב"ד הק' יצחק איצק וויינבערגער הק' יוסף קנעפפמאכער עכ"ל הגב"ע:
הן ראיתי פקפוקיו אשר העיר פרו"מ ני' על הגב"ע יפה הרגיש להיות שני העדים לא הזכירו את הנעדר בשמו אבל אחד הזכיר את שם עירו לבד ולא ידע שמו ולא שם אביו, וא' הזכיר רק שם כינוי משפחה לבד, דעם זאהן דעס שטראסבערגער ולא הזכיר שמו ולא שם עירו, והסימן ששיער זקנו אדום וגם נקודת שמש בפניו, סימנים גרועים הם, ואפי' הרבה מהם אין מצטרפי':
אבל באמת נ"ל כיון שבא עד הראשון מק"ק נ"ש דרך עברו שם, וסיפר שמה ענין מיתת בנו של שטראסבערגער, שפיר ה' כהזכיר שם עירו שהוא ק"ק נ"ש, כמ"ש בקו"ע כאשר הרגיש גם מעלתו, והנה לדעת הרבה פוסקים וכפי גרסתינו בתוספת' פי"ד דיבמות הובא בה"ה פי"ג מגירושין הלכה כ"ז סגי בשני שמות לבד שמו ושם אביו או שמו ושם עירו, והה"ד לענ"ד שם אביו ושם עירו ואין צריך חיפוש כלל, ועי' תשו' מהר"ם לובלין סי' וי"ו הובא בקו"ע אות ס"ז ובסי' נ"ז הובא אות שי"ד, א"כ בנ"ד האיכא שם העיר מפי שני העדים, וגם שם אביו עפ"י כינוי משפחתו שהזכיר העד ראשון, שזה עדיף טפי מאילו הזכיר שם אביו בפרטות, והסכמת ספרי תשו' כל האחרונים, דבמקום עיגון סגי בשני אלו, וגם לדעת המחמירים דבעי' שלשה שמות דוקא כגירסת הרמב"ם וה"ה בתוספתא שמו ושם אביו ושם עירו, והכי ס"ל למהרי"ק בלח"מ שם והרא"ם בתשוב' סי' ע"ו ובתשוב' בגדי כהונה סי' ז', אבל שמו ושם עירו לבד, או שם אביו ושם עירו לבד, לא מהני, דאין מעידין קתני אפי' ניסת תצא משמע, כמ"ש בתשו' הריב"ש סי' שע"ט אין כאן עדות כלל, מ"מ בנ"ד מיהת דאיכ' נמי בהדי' סימנים גרועים שיער זקנו אדום ונקודת שמש בפניו, מהני מיהת במקום הזכרת שמו, וכה"ג הביא בתשו' בית אפרים סי' י"ב ול"ב חא"ה שפסק מהר"ם אלשקר בתשוב' בשם תשו' הרמב"ם בא' שהעידו שמו ושם מקומו והי' זקנו שחור ובינוני הקומה שיכולה להנשא באלו העדיות, לפי ששמו ושם מקומו עם אלו הסימנים שאין מובהקים יספיקו לענין היתר עגונה וכו' ושכ"כ בתשובה שבסוף ס' בני יעקב דסימנים גרועים חזי לאצטרופי במקום שם אביו וכו' יעו"ש, וא"כ שפיר יש כאן עדות על שם עירו ועל שם אביו ועל שמו ועי' בקו"ע ע"ט ק' ק"ד שמ"ז:
ועוד נ"ל לענ"ד כינוי שם משפחתו לבד נמי עולה במקום שמו ושם אביו, דהא שנינו בגיטין דף פ' כתב חניכתו וחניכתה כשר, ודעת הרא"ש הוא דחניכה זו שהכל קורין אותו בו אפי' לכתחילה החניכה בלבד סגי', והב"ש העלה ריש ס' קכ"ט דגם הרמב"ם מודה בזה וליכא פלוגת' כלל ע"ש, וכ"כ בקו"ע אות שס"ו תשו' רש"ך ועי' אות תי"ח תשו' צ"ץ, משמע דחולק אע"ג דלכתחיל' לכ"ע צריך לכתוב שמו ושם אביו כמ"ש בש"ע ובהג"ה שם סעי' ט' ועי' תוס' גיטין ל"ד ע"ב, אלמא אפי' בגט דאפשר לכתוב גט אחר עולה חניכה במקום שניהם לכתחילה נמי, ושם כינוי משפחה ה"ל כחניכה ומהני בעדות מיתה מק"ו מגט כנ"ל, ועי' תשו' נוב"י תניינא סי' מ"ו מ"ז מ"ט נ"ה נ"ז:
והנה בשם עיר לבד אי מהני חיפוש או לא דחיישינן שמא יצא א' מעיר פ' מזמן כביר ונשכח, בזה סתרי שני תשוב' הרא"ם ז"ל כמ"ש בקו"ע אות ק' וק"ד והעלה בתשו' בית אפרים הנ"ל סי' ז' וסי' ל"ב בישוב דברי' דבלא הזכיר שמו כלל רק אמר יהודי שממקום פ' מת מחמיר הרא"ם דשמא נשכח זכרו אבל בשמזכיר שמו ושם העיר כיון שכרוז יוצא בעיר על איש פ' לא חיישינן לשכחה, ובתשובת מהריב"ל הובא בקו"ע סי' ע"ט העלה שהנכון כפסק השני דהרא"ם להתיר דמהני חיפוש גם בשם העיר לבד, א"כ בנ"ד דאיכ' נמי כל הני דלעיל ודאי לכ"ע מהני חיפוש, דעדיף טפי משם העיר לבד, ולכן אמרתי עכ"פ לא סגי בלא חיפוש לצאת ידי כל החומרות, צריך כרוז וחיפוש בק"ק נ"ש וכל בנותיה הסמוכים לה ונראים עמה אם לא יצא שטראסבערגער אחר משם לאנשי הצבא, ומיד כתבתי כן להרב אבד"ק נ"ש, היות הגב"ע מהם בא, ומלשון הב"ד שקבלו העדות נראה שהכירו הם עוד סימנים אמצעים מה שלא העתיקו מלשונם של העדים, ובקשתי שיבררו ויודיעו לי מה טעמם ונימוקם בלשונם, טרם שאבוא אל העיון בעומק מיצוי הדין, וגם יגלו לי דעתם להלכה איך יורו בזה, וגם בקשתי אולי יוכל הרב ד"ק נ"ש לעשות השתדלות שנשיג ידיעה ברורה עפ"י שר הצבא או שרי פקודי החיל שהיה אותו שטראסבערגר מנ"ש בתוך חילו ע"י מכתבו טאדשענשיין, והשיבו נכונה על כל אלה ואעתיק פה קצתו לוטה הנה, דעתו להתירה עפ"י המאורעות הנודעים להם גם בלא חיפוש ופשפוש כלל, לכן בדעתי לכתוב אי"ה בקרב ימים לידי"נ קדוש ד' מכובד הגאון דאונגוואר ני' ואשאל את פיו ה"ק אם כה יאמר גם הוא ויסכים להתירה, אז תינשא האשה עפ"י היתר ב"ד של שלשה כדין, אבל זולת דעת הגאון הנ"ל איני מחליט להתיר' עדיין, ואם מעלתו ני' כבר שאל את פי אחרים ע"ז, יודיעני, ומיד שאקבל תשובה מהגאון דאונגוואר נ"י אשלח מכתבו למעכ"ת ני' ותנוח דעתו יגדל כבוד רו"מ נא"נ ונפש אוה"נ הדש"ת:
הק' יהודה אסאד: