אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק ב · תשובה ו

תשובה ד

מרוכב בערבות, ברכות רבבות, יחולו על ראש צדיק מושל ביראת ה' ה"ה ידי"נ ורב חביבי הרב הגאון הגדול אור ישראל וקדושו, רכבו ופרשו, ותיק וחסיד ע"ה קש"ת מו"ה אהרן דוד דייטש נ"י הראב"ד ור"מ דק"ק יארמוטה והגליל יע"א:

מכתב קדשו קבלתי זה כחדש ימים ע"ד עגונה אחת פעייתה להתירה מהרה, כדת של תורה, היא חושה לעזרה, והדר"ג נ"י אץ עלי לחוות דעתי גם אני לדעתו היפה להחבירה, ואתו הסליחה על איחור תשובתי עד היום, כי רבו טרדותי רבת המשרה, וחשבתי להפך בדברי קדשו אמרות טהורות, להשתעשע במו להתיר אסורים בכושרות, הלכות חמורות, והיו למאורות, והן עתה זה יומיים עוררני פרו"מ נ"י שנית על התשובה מאהבה שלא לבוא בארוכה, כ"א בפסק הלכה למעשה, והנני לרצונו, דעתי הענייה מסכים לכל צדדי היתירא אשר העלה פרו"מ נ"י בקונטריסו, ורבו כמו רבו הספרי שו"ת להיתר ע"י צירוף סימן אמצעי בגוף עם סימני כלים, ולדעת קצתם שומא במקום ידוע סימן מובהק הוא כבנ"ד, וגם הפנקס חובות לבד וגם הפאס לבד, וגם שארי חפיצים רובם הם כלים דלא מושלי אינשי ולכ"ע ע לנפילה ולשאלה דיחיד כי הא לא חיישינן, ומכ"ש דהא עד שלא ראה הטביעה כ"א ידע מעיד שהכירו בטב"ע בפרצוף פניו עם החוטם מיד בהעלותו מתוך המים, וגם כל גופו שלם ולא שהא במים מתחילת נפילתו אפי' שעה א' שלימה, עי' מיימין ה' גרושין בפ"ג סי' ט':

ועוד הנני מוסיף צד להתיר עפ"י דעת מהר"מ בתשו' מיימין הל' גרושין פ"ג סימן ט' דשייכי תשובה המתחלת חזרנו על כל הצדדים וכו' בשם ר"ת ובשם בה"ג דמתניתין אין מעידין אלא עד ג' ימים לאו אאדם ידוע וניכר למעידיו מיירי דכל שהוא אדם ידוע וניכר למעידיו בחיים חיותו שהיה מורגל אצלו יכול להעיד עליו אחר מותו אפי' לאחר כמה ימים כל שעמדו עליו והכירוהו יפה בטביעת עינא דטב"ע עדיפא מסימנים כדאיתא בחולין פ' ג"ה ד' צ"ו וכו' וכן מהר"א מזרחי בס' קרית ארבע הביא דברי ר"ת אלו בשם א"ז ובשם ר' יהודאי גאון, והובא ג"כ בתשוב' פרח שושן אה"ע סי' ב' דף ח' וט' ובתשובת בית אפרים אה"ע סי' י"ט, ומהרי"ט סי' קל"ט, והגאון קצה"ח בתשוב' הרא"ם וכן העלה בתשו' שיבת ציון סי' ע"ט מסברתו כולם עשאום סניף להתיר דתרי גווני טב"ע איכא, ומאי דקשי' לזה מאי פריך הש"ס מעובדא דדגלת הרי התם שושביני' היה, סתמא מכירו היה בחייו היטב, תירצה יפה הבית אפרים סי' ל"ט ד' מ"ז הנ"ל ב' תירוצים (ולענ"ד י"ל האי שושביני' לאו דהאי גברא דאטבע היה אלא שושבין דרבא קאמר ופריך שפיר, אלא המחברים לא פירשו כן) א"כ בנ"ד הכי הוו עובדא העד שותפו היה עמו רגיל בעסקם והעיד על טב"ע יפה ויפה דעדיף טפי כנ"ל ומכ"ש דיש עוד עד מפי עד שהכירו ג"כ בטב"ע בפניו ובשני עדים לא חיישי' כלל לבדדמי ומותרת לשוק:

ועוד מצינו צד היתר בתשו' שבות יעקב פלוגת' דר' ורשב"ג בפסחים יו"ד דאמרי' היינו האי שאבד היינו האי שנמצא והנוב"י במה"ק סימן מ"ו שדא בי' נרגא ודחאו ובנו הגאון מוהר"ש בתשוב' שיבת ציון סימן ע"ט חזר וקיימו עפמ"ש הנוב"י עצמו במהדור' תניינא סי' כ"ט דאם נמצא במקום שנטבע שם ממש בצמצום אפי' לרשב"ג דפליג בפסחים שם מודה דאמרינן היינו האי דאתפח ונשתנה צורתו אף דלא חזיוהו בשעתי' וביאר יפה בארוכה דמקום סימן מובהק הוא יעו"ש, ומכ"ש דאהני סברה זו להועיל נגד מיא מרזו מכה דקיל טפי מאשתהי כמו שביאר בתשו' פרח ששון אה"ע כלל ג' סי' א' ד' נ"ו שהוא רק ספק אשתני צוה"פ ואפשר שלא נשתנה, וגם הדר"ג ני' כוון לזה בקונטריסו, ואף שבנ"ד שבלילה נפל למים שאל"ס ובלילה נמצא ואין ידוע המקום מצומצם אם באותו המקום ממש שנפל שם נמצא עכ"ז כיון דבתוך אותו שעה שנפל נמצא, בזמן קצר ומועט כזה סתמא באותו מקום ממש או סמוך לו ממש נמצא, ואיך יתרמי שבאותו מקום ובתוך אותו זמן מועט כמו מ' רבעי שעה היה מונח מת אחר מקודם או נפל שם אז אדם אחר למים וזה שנאבד מלפנינו אזיל לעלמא, מלתא דלא שכיח הוא והו"ל נפילה דיחיד ולא חיישי', ואתתא שרי' אחר שתחלוץ מיבמה, ואמרתי להעתיק לו לוטה פה מתשו' פרח ששון הנ"ל בענין מיא מרזו מכה, ומזקינים נתבונן כל המחברים סיימו תשובותיהם בהיתר עגונה שיסכימו שלשה בעלי הוראה תופסי ישיבה דלמטיי' שיבא מכשורא:

וע"ד מיא מרזו מכה בתשו' ב"י דיני עגונה סי' י"ב השואל מהריב"ל והב"י המשיב וכל הבאים אחריהם תמהו על הרמב"ם וסמ"ג ור"י שהשמיטו הא דמיא מרזו מכה יעוש"ה, נעלם מכולם דברי הגהות מרדכי דיבמות ס"פ מצות חליצה סימן קכ"ב המתחיל שייך ל"פ האשה שלום כו' ראובן ושמעון הלכו עם נשותיהן כו' וז"ל וכן ב"א ששלשלוהו לים כו' מן הארכוב' ולמעלה תנשא ואע"ג דדחי שאני מיא דמרזו מכה שינוי' דחיקא הוא אליבי' דר' שמעון ב"א איצטרך וכרבנן קיי"ל וכו' עכ"ל, ר"ל לרבנן מוכח מארכובה ולמעלה גם ביבשה וודאי לא חי ולא כרשב"א דמיא רק מכאיב ומכביד המכה עצמה ולא גרמי מיתה ביבמות מ"ז בברייתא ועי' קהלת יעקב חלק מדות חכמים אות מ' סי' קצ"ו, ובס' זבד טוב אות צ"ד וק"ח ותשוב' חוט השני סי' ק"א ו"ק ובקו"ע, ובתשוב' חסד לאברהם אה"ע סי' ט"ו בשם פמ"א ח"ב סי' נו"ן דתוך ג' לא מרזו מכה ועוד חילוקים ומדרבנן הוא דומי' דאשתהי ולפרח שושן הנ"ל קיל טפי:

ועתה אבוא בקצרה להעיר על דברי הדר"ג בקונטריסו מ"ש הדר"ג לרמב"ם מחלק ביותר משלשה ימים שהא במים בעי' ודאי תפח אבל תוך ג' ס"ל שמא הוא כו' ליתא למה שבק דין שהא ג' ימים המפורש בש"ס והעתיק מעצמו מה שלא הוזכר בש"ס:

שוב כ' הדר"ג לדחות תי' הלח"מ ומהרח"ש דרבא פליג ד' ק"כ ע"ב אמיא מרזו מכה הא בד' קכ"א פריך מיני' לרבא לשיטתו כו' הנה הרי"ף גריס רבה וכן כ' בתשו' ח"ס ח"ב ודפריך בפשיטות משום דמרבה פרכינן שהיה גדול כמו תנא עי' רש"י בב"ק ל"ג וביצה ד' ט', אבל לעיל ד' קט"ו גרס הרי"ף רבא:

עוד העלה הרא"ש ס"ל כלשון הרי"ף מיא מרזו מכה מעידין תוך ג' וטור כרש"י ס"ל נופח מיד ומשתני פניו כו', תמוה לא יחלוק על אביו הרא"ש ולא הזכירו כלל:

עוד העלה מיא מרזו מכה דווקא בשהא שעה א' שלימה במים כו' תמוה מיבמות ד' מ"ז ע"ב טבילת גר איזו רגעים נמי מרזו, וגם תי' הלח"מ פי"ג הלכה כ"ב מגירושין ומחברים הנ"ל דרבא פליג כו' תמוה דהא בריית' ביבמות מ"ז הוא ורמב"ם העתיקו פי"ד ד מא"ב וגם הרי"ף שם והרא"ש בהחולץ מ"ז ע"ש, עוד העלה הר"י במרדכי מחלק דווק' ארכוב' אבר מרזו מיא, אבל בשר ועצם שאינו טריפה לא מרזו וכו', תמוה הרי ד' מ"ז חתיכת בשר ערלה מרזו מקלקל אלא הרי כוונתו כו', מכאן ואילך חסר, וצור ישראל יצילנו מכל שגיאות, ויראנו מתורתו נפלאות כנפשו היפה ונפש ידי"נ ואוה"נ הדש"ת:

הק' יהודה אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה