שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה קעו
חו"ש וכ"ט ורב ברכות לראש צדיק אהובי בני יקירי הרב המאוה"ג מופלג ומפורסם ובקי נפלא כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה ע"ז הרבנית תי':
מכ"ק קבלתי ויפה עשית שהודעתני משטותו של הידוע שעבר עליו רוח קנאה ורבו ותלמידו שקיבל דבריו ויפה עשית שהודעת לו מתשובתי כי הוראתך בקדושה הוא ב"ה. גם שמחתני אהובי בני שאל תלך לריב עמו כי מה לתבן את הבר והאמת עד לעצמו ואם חכם או ת"ח הוא יתחרט ויודה לך על האמת אבל אל תחוש לו ולדבריו כלל וכלל ודע כי על כל אלה יביאהו כו': וע"ד תורה בסוגיא דיומא פ"ה העלית קושי' אם רוב נכרים למאי נ"מ כו' לימא נ"מ לחומרא לשמואל לטעמיה דס"ל רוב הוא בגדר ספק כמ"ש הפלתי סי' ס"ג כסברת אס"ז בב"מ ז' וה"נ לדידי' אין הולכין בב"נ אחה"ר להקל כמ"ש בתשו' ח"ס יו"ד ססי' י"ט ובתשובה חסד לאברהם יו"ד סי' י"ב ולפ"ז נ"מ שלא להאכילו אמה"ח שבטלו ברוב דלנכרי ל"מ הביטול ואסור' ליה משום אמה"ח כו' את"ד בקצרה ונ"ל דלק"מ דא"כ מ"ש רוב נכרים כו' מע"מ נמי לא ספינן לי' וכמ"ש רש"י הכי איפכ' על דלא אמרי' רוב ישראל ישראל לענין שלא להאכילו נבילה כו'. ועוד נ"ל דביארתי כבר בתשובה א' מכמה שנים דאמה"ח שנתבטל ברוב אף דלב"נ ל"מ הביטול היינו להתירו אבל עכ"פ ספק איסור בלבד הוא כל כזית שאכל מהתערובות ואפילו דספק זה אסור מדאוריי' לב"נ אבל לכ"ע לית ביה לפני עור כו': (עיין פמ"ג סי' ס"ב ובשעה"ת ונוב"י מה"ת חא"ע סימן מ"ב. ותשו' ח"ס חיו"ד סי' ע' ותשובת יד אלי' סי' מ"ה אי אזלי' בב"נ ב"ר ובאמת תמיה לי על כל הגאונים שחקרו בזה ולא הזכירו כלל שכבר עמדו ע"ז הראשונים הרשב"א בת"ה בית ג' שער ו' והר"ן בע"ז דף ל"ה דבגוי ל"א ב"ר ולא בתר נתינת טעם שמא יפרצו בדבר ע"ש וצל"ע ועיין בס' מלהר"ע ובתשו' ח"סל"א חיו"ד סי' י"ג):
א"כ א"ז נ"מ דגם ברוב עכו"ם מותר להאכילו תערובת אמה"ח שנתבטל ומכ"ש לדעת תשו' אמונות שמואל כיון דלנותן היתר הוא ליכא לפני עור עיין פמ"ג סי' ס"ב:
עוד הקשית מפה"ג הא נמי פשיטא קבוע הוא כו' לשיטת הר"ן הובא בש"ך סי' ק"י סקי"ד דקבוע למפרע לא אמרי' א"כ י"ל דמיירי שלא נודע מקודם נפילת הגל שהיה שם ישראל רק שסברו שכולם גוים ואח"כ נודע שהיה שם ישראל א' והוי קבוע למפרע וצ"ע ותרצת לעצמך עפ"ז דפלוגת' זו דרא"ש ור"ן תלי' באידך פלוגתא הרא"ש לטעמי' ס"ל בגדר ספק הוא וחידוש הוא דספק זה שרי א"כ קבוע לאו חידוש הוא ואמרי' גם קבוע למפרע והר"ן ס"ל רוב הוא ודאי ולא ספק וה"ל קבוע חידוש שחדשה תורה ול"א קבוע למפרע ואל"ב אלא חידושו והפלתי סי' ס"ג תלי' ליה בהא דשמואל ס"ל דרוב בגדר ספק הוא א"כ אשמואל לטעמיה פהג"ש עכ"ד דפח"ח והקו' והתי' נכונים: ונ"ל עפי"ז מדויק יפה לשון הש"ס דסיים בקושי' הא נמי פשיטא דה"ל קבוע וכל קבוע כמע"מ דמי תיבות וכל הוא למותר אבל לדבריך ניחא דלאתויי' אתי' גם קבוע למפרע לשמואל לטעמי' וכל קבוע דייק' כמע"מ דמי:
ולע"ד נ"ל לתרץ קושיתך עפמ"ש אני בחידושי סוגי' דקבוע והוכחתי כן בראיות דפלוגת' הר"ן והרא"ש בקבוע למפרע היינו רק מדרבנן ס"ל להרא"ש וסיעתי' אמרינן גם קבוע למפרע להחמיר אבל מדאו' לכ"ע ל"א קבוע למפרע משום דא"ל בו אלא חידושו ולפ"ז בכה"ג שלא נודע שהיה ישראל א' ביניהם דה"ל קבוע למפרע אחר שנפל הגל ומדרבנן הוא'. אבל מה"ת באמת הלך אחה"ר ורבנן לא להקל עד"ת אמרו לחלל שבת עליו לפקוח הגל משום קבוע וליכא לאוקמי' דשמואל כה"ג והעליתי אי קבוע למפרע אמרי' י"ל רק לחומרא מדרבנן ולא לקולא דמה"ת לכ"ע אל"ב אלא חידושו ורבנן גזרו גם למפרע אטו קבוע ממש ודוקא בקבוע דאורייתא אבל קבוע דרבנן ה"ל גזלג"ז לכ"ע ל"א קבוע למפרע:
עוד הקשית אהובי בני להפמ"ג סי' ק"י דנגד ס"ס ל"א קבוע מפה"ג פשיטא ה"ל קבוע האיכא ס"ס שמא נכרי מן הרוב הוא ושמא מת וצ"ל משום חזקת חי לא מקרי ספק א"כ להב"ש באה"ע סימן י"ז סקפ"ד דאדם שלא ראינו ואין מכירין אותו אין לו חזקת חי לפי שאינה מבוררת כמ"ש נוב"י קמאי סי' ל"א ומ"ט בתק"עג:
(עיין תשובת מהרי"ט ח"א סימן ל"ז ותשו' חו"י סי' ר"א ותשו' יד אלי' סי' מ"ד ועיין סבר' כיו"ב בתוס' בב"מ דף קט"ו. ובש"כ ח"מ סימן מ"ו ס"ט וברמב"ם פ"ד מקידוש החודש ה"ב עפ"י הבנת ריב"ש בכוונת רמב"ם פי"א הל' עדות וכ"מ בפי"א מהל' מאס"ו הובא בב"י יו"ד סימן קי"ט ובש"ע ס"ב ורשב"א כתובות י"ט):
ומפ' א"כ הש"ס על שמואל מתינוק שנמצא כו' הא י"ל התם ה"ט דמסייע להרוב ישראל עוד ס' שמא מת וה"ל ס"ס ול"ל חזקת חי דהתם כיון דאין מכירין אותו אין לו חזקת חי כנ"ל עכת"ד בקצרה:
ונ"ל דל"ק דהב"ש על אדם שלא ראינו ואין מכירין אותו בחייו ל"ל עליו חזקת חי קאמר אבל תינוק שנמצא מושלך כו' רק אין מכירין אותו אם ישראל הוא או נכרי אבל הא ודאי מכירין אותו שראינוהו בחייו המוצאים ושוב כשנפל עליו מפולת שפיר י"ל חזקת חי וליכ' ס"ס דומי' להחיותו וליוחסין דאמר רב עליו קאי גם שמואל לפקוח עליו הגל שראינוהו חי קודם נפילת הגל ופבג"מ שפיר והנני חותם בברכה מרובה כנפשך הטהורה ונפש אביך אוה"נ המצפה להרמת קרנך:
הק' יהודא אסאד: