אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קעא

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קעא

תשובה קע

אל הארז אשר בלבנון. לפני שמש שמו ינון. מרום עליון אחת. ושבע ברכות לראש צדיק ידיד נפשי ורב חביבי ה"ה הרב הגאון העצום המפורסם חכם חרשים כו' ובנש"ק כקש"ת מוה' שלמה זלמן אולמאן ני' אבדק"ק מאקא בעל המחבר ספר יריעות שלמה וקבי"ד. ביום הזכרון הבע"ל תרכג"ל יכתב ויחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ומתוקים אכיה"ר:

מכ"ק קבלתי בשמחה וגילה כי הודיעני בשורה טובה משלומו ושלום תורתו הק' ובכן יוסיף ד' ימים על ימי מלך שר התורה הדר"ג חביבי ני' עוד ינוב בשבה דשן ורענן ובריא אולם:

וע"ד הקושיא אשר העלה פרו"מ ני' לפני בצ"ע בר"ה דף כ"ח ע"א בהס"ד דר"י סבר מצות ליהנות נתנו ובשופר של עולה יצא כיון דמעל נפק לחולין ולהפוסקים דמוקצה אסור בהנאה א"כ כיון דלכתחלה מדאורייתא לא יתקע ה"ל מוקצה גמור בדיעבד נמי איסורא רכיב עלה ביום טוב כמו בשופר של שלמים ע"כ תד"ק:

הנה בפשוט נ"ל דר"י ס"ל כר"ש דמוקצה מותר. אמנם ז"א דרש"י ביצה דף ל"ג ע"א ד"ה והלכתא כו' וכן תוס' שם ריש עמוד בשם רש"י כתבו דר' יהודא דהתם הי' מתלמידי דרב ורב ס"ל כר"י דאוסר מוקצה. אבל נ"ל הרי העלו תוס' בביצה ל"א ע"ב אר"ז ביום טוב אמרו דהתירו טלטול מוקצה משום שמחת יום טוב וכ"כ דף כ"ח ע"ב בד"ה גריפת כו' וכ"כ ד' ח' ע"א ד"ה אר"י כו' אליביה דר"י א"ר גופיה יעו"ש וה"נ אם משום אוכל נפש ושמחת יום טוב הוא צורך הדיוט התירו לטלטל מוקצה מכ"ש משום צורך גבוה מצות תקיעת שופר דמותר [וכמ"ש תוס' בפסחים ריש דף פ"ד כה"ג בשם הר"ח לפרש דאתיא בק"ו] אלא דמ"מ עדיין קשה לפמ"ש מרש"א ביצה ל"ג דגם לריצב"א הנ"ל מודה הוא להשתמש במוקצה עצמה הו"ל כעין אכילתו ולא התירו משום אוכל נפש. מ"מ לפמ"ש תוס' ביצה ח' ע"א הנ"ל לחלק בשם הירושלמי שרי אע"ג שהוסק ביום טוב שלא לעקור מצות כסוי ה"נ שלא לעקור מצות תקיעת שופר התירו איסור תשמיש מוקצה כיון שאינו אכילת מוקצה ממש כנ"ל:

ואף דהעמידו דבריהם לדחות מצות תק"ש במשנה ר"ה דף ל"ב אין מעבירין עליו את התחום כו' אין כל השבותים שוים. וגם אין לדמות גזירות חכמים זה לזה כבתוס' ס"פ במה טומנין ותוס' ר"פ כל הבשר ותי"ט סוף עירובין. ועוד גם את"ל משום מוקצה איסורא רכיב עלה גם דיעבד דאסובה"נ הוא. היינו מדרבנן אבל מדאורייתא מיהת יצא ידי חובתו משא"כ בשופר של שלמים דאסובה"נ מדאורייתא גם מדאורייתא לא יצא י"ח קאמר ר' יהודה כנ"ל:

אבל ביותר תמיה לי שכתב הדר"ג ני' להקשות כנ"ל עפ"י רוב הפוסקים דס"ל מוקצה אסובה"נ. ואני בעניי לא מצאתי לשום פוסק דס"ל הכין ואדרבא ברייתא שלימה היא ובש"ע סי' שכ"ה סי"א דמוקצה מותר בהנאה וכמ"ש בס' תוספת שבת לתמוה על המג"א סק"ט שם. וכבר ביאר יפה בספר מחה"ש בארוכה להגיה במג"א תיבת דאסור וצ"ל דמותר יעו"ש:

(הג"ה מבן המחבר) עי' מג"א סי' תק"ז וסי' תק"ט ס"ק ב' וסי' תק"ד ועי' תוס' ספ"ב דע"ז ותוס' פסחים כ"ו דמוקצה מותר בהנאה. ועי' רשב"א בשבת כ"ה הוכיח מהא דמסיקין בכלים דמוקצה מותר בהנאה. ועי' בפסחים מ"ח עייל עצי מוקצה ומג"א סי' תק"א דמוקצה אסובה"נ ועי' פמ"ג יו"ד שעה"ת ח"ג ספ"ב ורשב"א שבת כ"ט):

ואקצר כעת והנני אוה"נ חותם בברכה מרובה כאות נפה"ט: הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה