אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קלג

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קלג

תשובה קלב

חיים ושלום וכ"ט. לאיש טוב. ה"ה ידי"נ הרב המופלג החרוץ ושנון זך רעיונים ומשדדש עמקים הודו כזית רענן כבוד מה"ו חיים וואלף ני' בק"ק ס"ה יע"א וכאל"ש:

מכ"ק הגיעני. וע"ד הקושי' אשר הציע מעלתו לפני על תוספת פסחים דף ה' סוף ע"א שתירצו דמלאכה היא משום שא"א להנות בתחלת ההבערה והיינו משום דבאסה"נ אבוקה כנגדו אסור. והקשה מעלתו הא אפהר להנות בתחילת ההבערה ע"י זוז"ג בהדי אבוקה מעצי היתר. ורצה מעלתו לתרץ עפ"י פסק הטור בשם הרמ"ה דבע"ז אסור זוז"ג. וחזר ודחה דחמץ בשריפה קיימי' לר"ע דאפרו וגחלו מותר גם זוז"ג מותר משא"כ בע"ז:

ובמח"כ ז"א דטעמא הוא בע"ז משום דאיסור משהו הוא אסור ביה זוז"ג וכן בכל דבר שיל"מ אסור ביה זוז"ג כמ"ש הב"י בשם שבולי לקט בא"ח סי' שי"ח ובמג"א שם סקנ"א. וכמ"ש הב"י ביו"ד סי' רי"ו ובכ"מ בפ"ה מהל' נדרים. וא"כ ה"ה וכ"ש חמץ דבמשהו נמי אסור ביה זוז"ג דהנאה כל שהוא מיהא הוי וכמ"ש המג"א בהדיא בסי' תמ"ה. ואפילו אי גחלו ואפרו מותר מ"מ אבוקה כנגדו אסור בכ"ש והה"נ זוז"ג. אבל מטעם אחר ליתא לתירוצו הנ"ל חדא דאי' משהו רק מדרבנן הוא ותוס' פסחים ה' אקרא קאי לאסור מדאורייתא באבוקה כנגדו והדק"ל הא אפשר ע"י זוז"ג. ועוד הא גם בע"ז פליגי תנאי אלא דרמ"ה והטור פסקו בע"ז כהאי תנא דזוז"ג אסור וא"כ עדיין קשה לימא רבא ש"מ מדר"ע זוז"ג אסור כנ"ל וכמ"ש מעלתו: ולענ"ד לק"מ לפי מה שהוכחתי במ"א בראי' ברורות דבאסה"נ לכ"ע אין מבטלין אי' לכתחלה מדאורייתא דכיון שמבטלו הרי נהנה בביטולו והוא אסבה"נ וגם לעשות זוז"ג לכתחלה אסור מה"ת באסה"נ דהיינו נמי מטעם ביטול וא"ש הוכחת ר"ע. ועוד הרי אפילו לא מצא עצים דהיתרא כדי שיעור זו"זג לשורפו בהדיא נמי אמרה תורה תשביתו ופשיטא דאיסור חמץ אם יש בו כדי לבשל ועצי היתר אין בו כדי לבשל לא שרי משום זוז"ג כמבואר ביו"ד ססי' פ"ז ומ"ש מג"א סי' תמ"ה דא"א להדליק חמץ לבדו בלא עצי היתר ר"ל בקיסים כ"ש או על ידי עצים דאיסורא. ולכן כתב בלשונו וכן משמע וכו' אבל לא דלא סגי בלא"ה. ועוד הא ר"ע ס"ל כר"י אין ביעור חמץ אלא שריפה ופירש רש"י דיליף ליה מנותר. ואם איתא ביום הראשון ביום טוב קאמר ודוקא בהדי עצים דהיתר דה"ל זוז"ג ולא הוי מלאכה שלא לצורך א"כ מיפרך הק"ו דר"י דמה לנותר שכן מצותו בשריפה לשרף הנותר בלבד דביו"ט הא אין שורפים קדשים אבל חמץ מצות ביום טוב וא"א משום איסור מלאכה אלא בצירוף עצי היתר שאין מצוה בשריפתם ליכא למילפה דבעינן שריפה מנותר שמצוה לשורפו לבדו זולת צירוף עצי רשות וכמובן ועוד בר מן כל דין נ"ל פשוט כיון דאבוקה כנגדו ויש שבח עצים בפת חשוב כאלו גוף האיסור נתערב בו ואין להתירו מטעם זו"ז גורם כמו תערובת גוף האיסור כל שלא נתבטל שאין להתירו מטעם זוז"ג וכמבואר כ"ז בתשו' הר"ן סי' ע'. ואם עצי היתר מבטלים לאבוקת האיסור תו ה"ל הבערת האיסור חמץ שלא לצורך יום טוב כיון דיכול לאפות ע"י עצי היתר בלבד כנ"ל:

ומה שהקשה עוד לפמ"ש הר"ן בסוגי' דבת תיהא דבתבשיל לא אמרי' יש שבח עצים בתבשיל וא"כ שפיר יכול לבשל בתחלת הבערת החמץ שאפי' אבוקה כנגדו בלא גורם דהתירא כלל וצ"ע יקבל החכם תשובתו ושני תשובות בדבר חדא דטעמא הר"ן לחלק הוא פשוט כיון דלא אמרי' יש שבח עצים בפת וכו' אלא באבוקה כנגדו ה"ל כאלו גוף האיסור נתערב בו והיינו בפת אבל לא בתבשיל הרי הקדירה מפסיק בינו לבין האבוקה לא מקרי אבוקה כנגדו אבל מיהת יש שבח עצים בקדירה והקדירה אסורה בהנאה וכ"ה בהדי' בירושלמי פ"ג דערלה הובא בתשובת הר"ן הנ"ל וא"כ פשיטא דהוי מלאכה שלא לצורך יו"ט כיון דע"כ יפסיד הקדירה מי פתי יבשל באבוקת חמץ כדי שתאסור קדירתו ועוד מאחר שהקדירה נאסר מאבוקה כנגדו תו ממילא התבשיל נמי אסור שהרי ניכר הנאתו ונהנה מאסה"נ ומשנה ערוכה הוא בפ"ג דערלה תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק וכו' תנור שהסיקו וכו' ואפה בו וכו' תדלוק הפת וכו' הרי השוה התנא בישול לאפי' וע"כ צ"ל משום שגם בבשול עכ"פ הקדירה נאסרה ע"י שבח עצים וממילא התבשיל אסור שכל בישולו באסה"נ או משום שניכר הנאתו וכמ"ש הרמב"ם בהדי' ה"ט בפט"ז הלכה כ' מהל' עאס"ו אהתבשיל ואהפת בהדדי ולפ"ז צ"ל כוונת הר"ן בע"ז שכתב בבישול לא אמרי' יש שבח עצים בתבשיל מודה הוא באסה"נ דהתבשיל אסור דלא אפשר לחלק אמתני' אלא כלפי שהביאו תוס' ראיה ממבשל בשבת דלא אמרי' יש שבח עצים וכו' אא"כ באסה"נ דוקא דחה הר"ן די"ל התם במבשל דוקא אבל באפי' י"ל אפילו באיסורי' אכילה לבד כגון עצי מוקצה יש שבח עצים בפת אלא צ"ל הראי' רק מהסיק בכמון של תרומה וכו' וא"כ א"ש תי' תוס' דפסחים גם להר"ן דבאסה"נ ואבוקה כנגדו גם תבשיל אסור כמו פת ומדאו' וה"ל מלאכה שלא לצורך יו"ט ודי למבין כי"ב ועפ"י האמור תמהתי על הכ"מ פט"ז מהל' מאס"ו הלכה כ"ד שתמה דה"ל למשרי משום זוז"ג קדירא דהיתרא ועצים דאיסורא וכו' ואני תמה עלי' דתקשה ליה דהכי אמתני' פ"ג דערלה הנ"ל ועל הרמב"ם שפסקה בהלכה כ' שם תבשיל שבישלו וכו' ידלק התבשיל וטעמא הוא דליכא כלל גורם דהיתירא משום דיש שבח עצים בקדירה ונאסרה קדירה ונתבשל התבשיל אז בפעם אחת בגרמא דאסה"נ בלבד משא"כ בתנור חדש שציננו דאיכא בשעת אפי' זוז"ג כנ"ל וצע"ג:

הכ"ד מחותנו דש"ת הק' יהודא אסאד תשובה קלד:

חו"ש וברכות לראש צדיק ה"ה כבוד חתני הרב המאה"ג החרוץ בתורה ומופלג בחסידות כש"ת מוה' יונה ני' האב"ד דק"ק קאטה יע"א יצוה ה' חסדו עלינו תמיד כאשר יחלנו לו:

ע"ד התורה אשר העלית בסוגי' דזוז"ג פסחים כ"ז להקשות לרוב הפוסקים דס"ל כל שאבוקה כנגדו נקרא יש שבח עצים בפת אפי' בתנור שהתנור גורם היתר הוא לרבי א"כ מאי פריך הש"ס לרבנן עצים דאיסורא היכי משכחת לה ודלמא רבנן דוקא באבוקה כנגדו כה"ג שרי באפה תוך התנור דאיכא זוז"ג אבל באבוקה חוץ לתנור מודו דאסור משום שבח עצים בפת וכמהרש"א אבל למהרש"א ניחא דכה"ג תוך התנור גם רבי שרי ולא אוסר רבי אלא באבוקה חוץ לתנור ובהא פליגי רבנן ופריך ש"ס שפיר אבל לשאר הפוסקים הנ"ל צ"ע עכד"ק:

נ"ל ליישב בפשוט דכי משני הש"ס בשרשיפא אין להקשות א"כ לתני ברייתא הכי בשרשיפא ד"ה אסור כמו דתני איפכא בישלה ע"ג גחלים ד"ה מותר ז"א דהא ברייתא רק בהנאה שע"י היסק דמקלי קלי איסורא מיירי אבל מהנאת עצים דאיסור' בעינ' כגון שרשיפ' לא מיירי ברייתא ול"צ כלל למתני' דהא פשיטא דלכ"ע אסור אבל את"ל גם בהנאה שע"י היסק אסרו רבנן באבוקה שחוץ לתנור תקשי הכי אם כן לתני ברייתא הכי כמו דתני באבוקה שתוך התנור לרבי הפת אסורה בשלה ע"ג גחלים ד"ה הפת מותרת הכי הל"ל נמי איפכא באבוקה שחוץ לתנור ד"ה הפת אסורה אלא ע"כ מדלא תני הכי מוכח דאפה בו הפת לשאר הפוסקים דפליגו על המהרש"א לדידהו בכל גווני מיירי בין באבוקה שבתוך התנור או באבוקה שחוץ לתנור ר' אומר הפת אסורה אפי' דאיכא תנור גורם דהיתר אמרי' יש שבח עצים בפת וה"נ וחכ"א הפת מותרת אכולהו גווני דמיירי ביה רבי פליגי אף באבוקה שחוץ לתנור דליכא גורם היתר נמי אין שבח עצים בפת ס"ל ותדע דהא אבוקה כנגדו לרבנן דשרי ה"ט דס"ל השלהבת באה אחר שכבר כלה ונשרף האיסור וה"ל כמו גחלים לרבי כמ"ש התוס' בסוגיין וגחלים לרבי ע"כ מותר אפי' לחוץ לתנור מדלא משכח הש"ס לתרץ למ"ד אפי' לוחשו' נמי מותרות עצי איסור לרבי דיש שבח עצים בפת היכי משכחת לה אלא דוקא באבוקה כנגדו ולא משני בגחלים לוחשות שחוץ לתנור אע"כ הש"ס פשיטא לי' דאפה בו הפת תרתי משמע בין תוך התנור בין חוץ לתנור רבי אומר אסורה משום דיש שבח עצים בפת באבוקה כנגדו אפי' תוך התנור ובישלה ע"ג גחלים ד"ה מותרת אפי' חוץ לתנור. וה"נ לרבנן באבוקה כנגדו כיון דאין שבח עצים בפת ס"ל דשלהבת נמי ממשהו הנשרף בא וה"ל כמו גחלים לרבי דאפי' בחוץ לתנור מותר וכנ"ל ותו לק"מ הארכתי בפשיטות ונכון הוא:

והן ראיתי בשעה"מ פ"ג מחמץ שכתב כעין דברינו הנ"ל בהיפוך על מ"ש הב"י ביו"ד סי' קמ"ב בישלה ע"ג גחלים דשרי היינו דוקא בישן ולא ציננו דה"ל זוז"ג אבל חוץ לתנור אסור ודחה השעה"מ דהא מוכח דלרבנן דרבי דשרי באבוקה כנגדו היינו אפי' חוץ מדלא משני הש"ס לדידהו משכחת להו עצים דאיסורא אלא בשרשיפא דוקא אבל בלא"ה באבוקה שחוץ לתנור נמי שרי ומינה דהה"ד לרבי בבישלה ע"ג גחלים דאבוקה לרבנן שוה לגחלים לרבי וגם בישלה ע"ג גחלים חוץ לתנור שרי לרבי ולא כהב"י עש"ה וצע"ג עלי' דלא היה צריך להוכחה זו מדרבנן באבוקה נשמע לרבי בגחלים כנ"ל אלא אליבי' דרבי עצמו יש הוכחה זו מדלא משני הש"ס תחילה למ"ד לוחשות נמי מותרות עצים דאיסורא משכחת לה דיש"בע בפת היינו בחוץ לתנור אלא באבוקה כנגדו דוקא וכמ"ש לעיל: ומזה הקושי' על הב"י יותר חזקה וצע"ג עלי' ואדרבה נהפוך הוא הא דלא משני הש"ס באמת לרבנן משכחת איסורא באבוקה חוץ לתנור וכמו שהקשית אתה וכמו שהרגיש שעה"מ הנ"ל ה"ט לפי שהקדים הש"ס לתרץ לרבי ליכא איסורא אלא באבוקה כנגדו אבל ע"ג גחלים לוחשות שרי אפי' חוץ לתנור כנ"ל א"כ מרבי בגחלים נשמע לרבנן באבוקה דאפי' חוץ לתנור שרי כאמור וצ"ע על השעה"מ בזה. ועכ"פ קושייתך לק"מ כנ"ל וגם קושי' שעה"מ על הב"י הנ"ל נ"ל דלק"מ דהא קושי' הש"ס לרבנן עצי איסור היכי משכחת לה היינו דאסורי מדאו' דכתב רחמנא בערלה את פריו לרבות הטפל לפריו אבל בכלאים לא כתיב פרי לרבות הקשין אהא פריך הש"ס לרבנן דרבי כיון דעצים לא חזו להסקה וכמ"ש בשעה"מ בד"ה ודע דאיסור וכו' וא"כ מוכח דזולת שרשיפא גם באבוקה חוץ לתנור שרי לדידהו היינו מדאו' אבל מדרבנן שפיר י"ל לרבנן דרבי מודי באבוקה שחוץ לתנור דאסור ושמעינן א"כ נמי מדרבנן מאבוקה ה"נ לרבי בשלה ע"ג גחלים דגם חוץ לתנור שרי מדאו' אבל בדרבנן שפיר י"ל אסור בשלה ע"ג גחלים שחוץ לתנור ובב"י מדרבנן מיירי ולק"מ:

וגם קושיתי הנ"ל על הב"י המוקדם משינוי' דש"ס אליבי' דרבי גופי' דלא משני אלא באבוקה כנגדו אבל גחלים לוחשות משמע מ"מ שרי לדידיה אפילו חוץ לתנור כנ"ל ליישב בסגנון זה דהב"י רק מדרבנן אוסר לוחשות בלא גורם היתר כלל והש"ס ניחא ליה לתרץ אליבי' דרבי עצים דאיסורא דישב"ע בפת דאסור מדאו' ג"כ דומי' דקושי' בתרא דהש"ס אליביה דרבנן הכי וכמ"ש שעה"מ הנ"ל. לכן משני באבוקה כנגדו אסור מדאו' וכדמוכח כן מכמה דיבורי תוס' ורש"י הביאם בשעה"מ שם ואה"נ דבגחלים לוחשות בחוץ לתנור אסור ג"כ מדרבנן עכ"פ וכדעת הב"י כנ"ל ועוד אתי דברי טעם ודעת תורה בזה אין עת להאריך פה ואתה תראה אם כנים דברינו בשכלך הזך ואחתום בברכה מרובה כא"נ ונפש אביכם הדש"ת:

הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה