אור ברסלב
שות יהודה יעלה (מהרי אסאד) חלק א › תשובה קלא

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה קלא

תשובה קל

חיים ושלום וכ"ט אל יחסר קרטוב לכבוד אהובי ידי"נ הרב המאוה"ג המופלג ומפורסם. ריחו נודף כגן הדסים החריף ובקי משדד עמקים וזך רעיונים קש"ת מו"ה אליעזר ווינטער ני' אב"ד דק"ק רייץ יע"א וכאל"ש: גי"ה זה קבלתי קודם חג השבועות. וע"י סיבה לא יכולתי להשיב לו לפרו"מ ני' על אתר עד היום שפניתי וראיתי אור מכתבו הנחמד בדבר ד' זו הלכה ע"ד (האאפעראט) אשר נשאל עליו אם מותר לעשות קנה א' מהדוד הגדול שבו המים זכים מתבשלים להוליך בו ההבל לדוד אחר לבשל שם (הקראנוויטען) יי"ש על יו"ט של פסח כיון שבצד האחר יוצא קנה קנה א' מהדוד הנ"ל לדוד אחר לבשל שם מיי"ש של חמץ או תבואה או תפוחי אדמה ועם מאל"ץ ושמרי שכר וה"ל כל המעשי"ן (האפעראט) כלי א' שנתבשל במקצתה חמץ ונאסר כולו או לא:

ופרו"מ ני' הראה פנים בכחא דהתירא עלי' מצד נ"ט בר נ"ט דהתירא וגם ע"י בישול יש כאן יותר מששה פעמים נ"ט בר נ"ט ואף אם נחשוב הכל ככלי א' רק חד נ"ט בר נ"ט מ"מ ליכא בכלי בליעה רק משהו חמץ משמרים מאל"ץ) ומבטלין לכתחלה נמי קודם הפסח כמ"ש תוס' פסחים דף למ"ד ע"א וגם עדיין היתר הוא אז אלו תד"ק:

הנה הלכתי בעצמי אל בית [האפאראט] לראות מעשיהו וחקרתי על הילוך הקנים הדק היטב מפי הבעה"ב עצמו והוא אומן מומחה מופלא ומפורסם באומנתו זה מנעוריו. ובירר לנו בחוש הראות כי גם הקנה המוליך את ההבל ממים זכים אל תוך הכלי עץ [פיטינ"ג] לעשות בה [המייט"ש איינברייען] חוזרת ומתמלאת הקנה ע"י הצוק מגוף החמץ ממטה למעלה ומביא בחזרה את גוף החמץ אל תוך דוד הגדול של המים זכים. וגם הקנה השני המוליך ההבל ממים זכים לתוך הכלי אשר בו (המייט"ש) לבשלו שם ולהוציא ממנו הזיעה הוא היי"ש. היא הקנה חוזרת ומתמלאת מגוף החמץ ממטה למעלה. ומוליכו בחזרה לגוף החמץ אל תוך הדוד הגדול של המים זכים ונתברר כן ע"י שפתח את פרקי הקנה מחיבורם ע"י [השרויפע"ן] וגם לפעמים נתברר עוד בתוך המידה של זכוכית העגול מבחוץ לדוד הגדול אצל הברזא סמוך לשולי הדוד שנתמלא מהמים שבדוד להורות נתן לידע תמיד מבחוץ מידות המים שבדוד הגדול. נראו לפעמים בתוך הזכוכית הנ"ל איזו חתיכות קטנות וקליפות תפוחי אדמה שבאו ונכנסו לתוכו עם המים זכים מהדוד הגדול וע"כ הוא בא אל תוך הדוד ע"י הקנים מוליכי ההבל הבלים באופן שהקנה הוא מוליך ומביא מוציא רוחנית ומכנים גשמיים וא"כ איפוא אין כאן מקום להיתר נ"ט בר נ"ט כי המים שבדוד הגדול הוא בתערובת חמץ גמור. וההבל וזיעה מהדוד המבשלו להיי"ש (קראניוויט) הוא בא מתערובת חמץ ממש וטעם ראשון הוא הבא מן הממש. ולא רק משהו בלוע בכלי. ולפי"ז לא מבעי אם מבשלים שני היורות של חמץ ושל יום טוב בבת אחת באמצעית קנה ההבל שמתערבים הבל הבלים בזמן א' שאסור כמו דין קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת וכן כלי בשר וכלי חלב שהודחו יחד בכ"ר: אלא אפילו אם רוצה לעשות כן ביום אחר יום שביום המבשל היי"ש חמץ ישבות הקנה השני של יום טוב וביום שני שלאחריו שמבשל היי"ש יום טוב שובת הקנה השני של חמץ על ידי סגירת המפתחות (שרויפע"ן) דבכה"ג שפיר ה"ל נ"ט בר נ"ט ע"י בלוע שבכלי מ"מ הרי גם הדוד הגדול של המים גם כן אינו נקי לגמרי מחמץ בעיני' שנשאר דבוק בדופנו או בשוליו והדר ה"ל טעם הבא מן הממש ואפילו אם מנקים גם את היורה ותו ה"ל נ"ט בר נ"ט ממש. מ"מ לא התירו חכמים לגרום לכתחלה נ"ט בר נ"ט כמו שכתב בספר מנחת כהן ספר התערובת ח"א פי"ב משמא דגמ' והרבה פוסקים ראשונים גבי דגים שעלו בקערה וכו' נתבשלו וכו' דיעבד דוקא לכתחלה לא יעוש"ה: ומ"ש מעלתו כי ההפסד גדול והתורה חסה על ממון ישראל. אין לו מובן דמה הפסד בזה אם לא יבשל יי"ש על יום טוב כלל ודאי לכתחלה לא יעשה ולא יוסיף קנה א' יתירה ע"מ להרויח ביין שרף ליום טוב ולא יפסיד. לא יוציא ממונו על הספק כי התורה חסה על מש"י:

גם מ"ש מעלתו סניף להתיר כיון דהשתא היתר הוא לא שייך אין מבטלין איסור לכתחלה. וגם הרי אין כוונתו לבטל ושרי הנה כבר ביאר לן בתשובת צמח צדק סי' פ' בארוכה דאף דהשתא התירא הוא אסור לבטל לכתחלה החלב חטה בתוך היין לבן ע"ש בראיות ברורות ומשום דחמץ שמו עלי': וכן החליט להלכה לאסור הדגול מרבבה סוף סי' תמ"ז ואף להמג"א שם דפליג בזה היינו משום שאין כוונתו לערבו כדי לשתותו בפסח אלא כוונתו לתקן היין בלבד מה שאין כן בנ"ד דכל מגמתו רק לעשות היי"ש של פסח באופן זה דלא סגי בלא תערובת חמץ משהו ה"ל מתכוין לבטלו וא"נ אין מתכוין לבטל ה"ל פסיק רישי' דלא ניחא ליה דאסור בשאר איסורים לכ"ע כמסקנת הרא"ש בס"פ שמנה שרצים יעו"ש:

ולכאורה יש לצדד להתיר מטעם זוז"ג שהיי"ש מתמצה מן הבל הבלים כנ"ל וזו"ז גורם גם באיסור חמץ קיי"ל מותר כדאיתא במג"א סי' תמ"ה ס"ק ה"ו. ואף דגם זו"ז גורם קיי"ל אסור לכתחלה. הרי כתב הר"ן בע"ז דף מ"ח בשם הרמב"ן דהיינו דומיא דאין נוטעין אגוז של ערלה דנוטע בידים שהיא כמבטל איסור לכתחלה אבל זריעת ירקות דהנאה ממילא אתי לא דמי למבטל איסור כלל גם לכתחלה הל"ל דשרי. א"כ ה"נ בנ"ד בתערובות שני גורמים דהבל הבלים הנאה ממילא אתי ושרי גם לכתחלה:

אבל באמת גם זה אינו דכיון דחמץ שמו עלי' דמי' כה"ג נמי לבטל איסור בידים ואסור לכתחלה גם זו"ז גורם מלבד דכל שריותא דזו"ז גורם באיסורי משהו אינו מוסכם כמבואר בטור יו"ד סי' קמ"ב ובש"ע א"ח סי' שי"ח וסי' תמ"ה הנ"ל:

ועוד הרי החליטו הפוסקים דהזיע המחמצה מן ההבל של חמץ ונעשה יי"ש כיון דלכך עומד לטעמא עביד ולא לקיוהא בעלמא וחשיב בעיני' ממש ואסור להשהותו בפסח בין שנעש' מחטין בין משמרי שכר כמבואר בפסק הגאון מטיקטין בפתיחת הרי"ף לס' נשים ובתשו' צ"צ סי' ע"ה ובתשו' ח"ץ סי' כ'. ולא כמ"ש מעלתו לחלק בין יי"ש מתבואה ובין נעשה רק משמרי שכר ומאלץ לבד. וא"כ לא מקרי בשם גורם כלל דניתו עלה מטעם היתר זו"ז גורם הבא מכח איסור התם ה"ל האיסור רק גורם. אבל כה"ג ה"ל ההבל והזיע כגוף האיסור כגוף הדבר שנתהווה ממנו ממש. וטעם כעיקר דייקא ממש ולא רק בא מכחו., וא"כ משהו ממנו אוסר חמץ בפסח. וכיון דלהרבה פוסקים ס"ל חוזר וניעור. נהי דרמ"א מסיק בסי' תמ"ז בלח אינו חוזר וניעור בפסח היינו בדיעבד אבל לכתחלה כ"ע מודים דאסור לבטלו קודם הפסח כמ"ש בתשובת צמח צדק סי' פ' הנ"ל. וכה"ג כתב הטו"ז או"ח סי' תמ"ב ס"ק דדבר המעמיד לכ"ע חוזר וניעור. באופן שאין אני רואה להתיר נדון זה בשום אופן. הנראה לענ"ד כתבתי:

ומ"ש פרו"מ סברא דבאיסור הנאה לכ"ע אין מבטלין איסור לכתחלה מדאורייתא עפ"י סברת רש"י בפסחים דף כ"ג ע"ב לחזקי' כל הנאה אתי לידי אכילה ע"י הדמים. יפה כתב. וזה יותר משלושים שנה העליתי כן בתשוב' אחת עפ"י ראיות וכעין זה ממש כתב החות דעת בסי' צ"ט. וגם בלא דברי רש"י הנ"ל אלא בפשוט טפי כיון דאי מבטל ליה הרי נהנה מהאיסור והתורה אמרה שאסבה"נ ממילא אסור מדאורייתא לבטלו וכנ"ל:

הכ"ד אוה"נ הדש"ת הק' יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה