שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה קג
ישאו הרים שלום וברכה. שמורה בכל וערוכה. לראש גבר בגוברין קדוש ד' מכובד.. ה"ה אהובי ידי"נ הרב הגאון המפורסם החכם השלם הכולל. נר ישראל. ע"ה פ"ה. קש"ת מוה' אליעזר ליפמאן ני' האבדק"ק ס"ה יע"א: ע"ד קושי' מעלתו הרמה ני' והוא על מ"ש תוס' בשבועות י"ח ע"ב בד"ה ל"ת מנ"ל דלא מחייב חטאת אא"כ יש בה לאו מ"ד אפסח ומילה וזהו נגד הש"ס דמכות י"ג ע"ב דמסיק לקרבן ל"צ אזהרה. ופסח ומילה לאו ה"ט אלא משום דאתקש כהתי"כ לע"ז דשב וא"ת הוא לאפוקי הני דקום ועשה נינהו כך הבנתי הקושי' עפ"י רמיזות. ולכאור' תמוה וצ"ע:
ויותר תימא לי דתוס' עצמם ריש סוגיא דהתם סוף ד' י"ז בד"ה אבל חייבים כו' מייתי למסקנא זו דמכות י"ג הנ"ל. וכן כ' עוד תוס' בשבועות דף ז' ע"א בד"ה ואחת כו' כמסקנא דמכות י"ג הנ"ל וצע"ג ולענ"ד נ"ל עפמ"ש תוס' ביבמות דף ט' ע"א בד"ה מה ע"א כו' שהוכיחו דלרבי דנפ"ל חטאת מעולה בעינן גם כן אזהרת לאו לקרבן כמו אחות אתה יעו"ש ומדפריך בפשיטות ל"ת מנ"ל ודלמא באמת ליכא ביה ל"ת. אע"כ פשיטא ליה דבעינן אזהרה לחטאת והיינו משום דמתניתין בהוריות ח' ע"ב חייבים על עשה כו' רבי סתמה בלא מחלוקת. ורבי איהו לטעמיה ס"ל לאו וכרת בעי' לכן פריך ל"ת מנ"ל בנדה על הפרישה וסוגיא דמכות י"ג הנ"ל בהדיא קאי לרבנן דרבי דנפ"ל מהיקש דכל התו"כ לע"ז לדידהו באמת לא בעינן לאו משום דלא כתיב לאו בהאי פרשה כמ"ש תוס' דף ט' ביבמות הנ"ל:
ועוד נ"ל עפמ"ש בחידושי רשב"א בשבועות י"ז ע"ב בד"ה חייבים על עשה ועל ל"ת שבנדה כו' משמש עם הטהורה כו' לא יפרוש בהנאה מרובה ואזהרתו מותהי נדתה עליו ומיה' ב"ד שחייבים על הוראת שעה זה לאו משום העשה בלבד הוא שחייב על הוראתן שאין ב"ד חייבים על הוראת שעה אלא ל"ת דכתיב אשר לא תעשינה אלא משום לאו דאיכא בהדי' דכתיב לא תקרב דאמר ר"פ לא תפרוש הו' כו' יעו"ש א"כ מבואר בסוגיא דמכות י"ג בחטאת יחיד קאי בהדיא בהא מסקי' דלא בעינן אזהרה לקרבן ופסח ומילה לאו ה"ט דליכא אזהרה אלא משום דקום ועשה מעשה נינהו. אבל הא מתנ' חייבים על עשה שבנדה בהוריות קא תני לה ועל הב"ד קאי שחייבים על שגגת הוראתן וגם לרבנן דרבי ולכ"ע אין חייבים על הוראת עשה אלא ל"ת דכתיב אשר לא תעשינה ולכן פריך הש"ס בפשיטות ל"ת מנ"ל במשמש עם הטהורה כו' וכדברי הרשב"א הנ"ל ודברי תוס' נכונים דגם בפסח ומילה בהוראת ב"ד אין הב"ד חייבים עליו מה"ט דבעי אזהרת לאו וגם שב וא"ת כדכתיב קרא אשר לא תעשינה ולק"מ:
ועוד משמעות הסוגיא דמכות י"ג דלשנוי' דרבא התם בטעמא דר"ע הוא דמסיק הכי דלחרבן לא בעי' אזהרת ל"ת אבל לשינוי' קמא שם וגם רבינא לבסוף מסיק כן טעמא דרי"ש ור"ע מטעם אחר. שפיר ס"ל כהס"ד דהתם דפסח ומילה ה"ט משום דליכא בהו אזהרת לאו והכי קיי"ל כדמוכח מדברי הרמב"ם ריש הל' שגגות וכן רש"י בחומש פ' ויקרא ד' פסוק ב' וברא"מ שם. וה"ט משום דגם בע"ז הא כתיב לאו אע"ג דלא כתיב בהאי פרשה דהוקשה התו"כ לע"ז לית לן בה אלא דעל ר"פ דמשני בשבועות י"ז קושי' ל"ת מנ"ל והוא תלמידי' דרבא כמ"ש רש"י בכתובות דף ל"ד סוף ע"א יש מקום להקשות דרבא הא איהו מסיק במכות י"ג שא"צ אזהרת לאו לקרבן. לכן מחוורתא כדשנין מעיקרא בתירוצי קמאי:
הכ"ד אוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד: