שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה צד
שלום רב עד בלי ירח לכבוד אהובי ידי"נ צדיק כתמר יפרח הרב המאוה"ג המפורסם ערוגת הבושם החו"ב עצום כש"ת מוה' אורי מיללער נ"י הראבד"ק בריעזעווא יע"א:
גי"ה קבלתי ושמחתי בשלותו כו' ומאי דשדר לן חורפא לתמוה לדעת הרי"ף ס"פ יו"ט דגרס בהאי דפרק ר"א אומר אין ממתיקין את החרדל ומ"ש מבשרא אגומרא התם ליכא כבוי וכו' ופירשו רמב"ן ור"ן לפי שסופו מבעיר וכיון דליכא כבוי שוב גם הבערה ליכא א"כ כתב דיו ע"ג סיקרא למה חייב שתים בגיטין י"ט. נימא נמי הכי כיון דמחיקה עצמה היא כתובה וליכא כאן מוחק וכיון דאין כאן מוחק שוב גם כתיבה אין כאן את"ד דפח"ח:
ונ"ל החילוק בין הנושאים מבואר בתרתי חדא גבי בשרא אגומרא הבערה בתרא אינה מוסיף כלל על הבערה ראשונה וכיון דליכא מלאכת כבוי לפי שסופו הדר מבעיר ה"ל הכבוי כמו מלאכת קושר קשר שאינה של קיימא. גם מבעיר אין כאן דהבערה שניה הדרא כבראשונה דלולי הבערה קמייתא שמכבר לא היה הבערה שניה בא ונמצא לא עשה הוא מלאכת הבערה. אבל דיו ע"ג סיקרא הרי מוסיף ומחדש כתב הדיו המשחיר יותר על הכתב סיקרא הראשונה אפילו את"ל מוחק אין כאן לפי שסופו כתב עכ"פ חייב משום כותב דהא ודאי כתב מחדש הוא בדיו ולא מסובב ע"י כתב הראשון של סיקרא דגם זולת הכתב בסיקרא קמייתא היה כתב הדיו בתרייתא בא וחדשה הוא מלאכת הכתיבה:
וממילא גם מלאכת מוחק חייב עליו דודאי בשרא אגומרא ליכא כאן כבוי לפי שע"כ סופו מבעיר ולהבער' הוא צריך והכבוי מלאכה שאצל"ג היא דטפי ניחא ליה אם לא היה כבוי כלל אבל דיו ע"ג סיקרא ודאי ה"ל מוחק מלאכה הצריכה לגופה ע"מ לכתוב עליו בדיו דודאי ניחא ליה טפי שהיה כתב סיקרא קודם כי עי"ז כתב הדיו יותר משחיר עלי' מאילו כתב בדיו על נייר חלק כנ"ל ועוד שנית מה"ט גופא י"ל ג"כ לחלק ביניהם הכבוי ה"ל דבר שאין מתכוין ופ"ר דלא ניחא ליה דשרי משא"כ המוחק הסיקרא ע"י כתב הדיו מתכוין לכך הוא לכן שפיר חייב שתים בהא כנ"ל:
ועיין תשו' שמש צדקה חיו"ד סי' נ"ט ועיין תשו' חנוך בית יהודה סי' ע"ב ודבריו תמוהים וצ"ע דודאי דיו ע"ג דיו לא הוי מוחק אפילו אי מתקן בכתב העליון שמשחיר טפי עיין בתוס' גיטין י"ט ד"ה דיו וכו' ובגמרא גיטין נ"ד דבלא משום מנומר ליכא מוחק בהע"ק. ועיין בתה"ד סי' מ"ח וכ"כ בתשו' תשב"ץ ח"א סי' קכ"ז:
שוב מצאתי בס' ברכי יוסף יו"ד סי' רע"ו אות י"ב י"ג י"ד ט"ו מייתי בשם תשו' הרשב"ץ ח"א סי' קכ"ז דכתובה על הגרד לא מחזי כמנומר אפילו בכל אזכרות שבס"ת היפוך דברי הריב"ש סימן ז' שהובא בב"י שם עש"ה ותמוה טובא לענ"ד חדא למה צריך להביא ממרחק לחמו מתשו' תשב"ץ דפליג על הריב"ש ש בזה והא מיני' וביה המ"ל מתשו' הריב"ש עצמו הנ"ל דלא אמרה אלא אליבי' דהרמב"ם אבל הרשב"א בתשו' דמייתי ליה הריב"ש דפליג על הרמב"ם בפירש וגניז ע"כ מוכח מראייתו לפירושו הנ"ל ע"כ דפליג גם בדין זה גם להריב"ש. וגם מסיק להלכה לסמוך על הרשב"א להקל בזה וכנ"ל ועוד הרי העלנו דגם לרשב"א דוקא בחצין של אזכרות שבס"ת י"ל דלית לן בה משום מנומר אבל כל האזכרות שבס"ת או רובן הרי ודאי ומר' ערוכה היא בגיטין נ"ד אפילו בהעברת קולמס גרידא מחזי כמנומר לכ"ע פסול ומכ"ש בכתובה על הגרד בכולי' אזכרות דס"ת דמחזי טפי כמנומר כמבואר לעיל זה כדברי ריב"ש הנ"ל ואי אפשר שיחלוק הרשב"ץ על הש"ס בזה וצלע"ג על הגאון ברכי יוסף ז"ל:
נאם דש"ת הק' יהודא אסאד: