אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה נא

תשובה נ

חיים ושלום וכל טוב לאהובי בני חביבי. גבור בתורה וביראת ד' כארי וכלביא. יתרומם ויתנשא קרני יפעתו כאשר עם לבבי. ה"ה הרבני מורג חרוץ מופלג כבוד שמו מו"ה אהרן שמואל אסאד ני' בק"ק נ"ש יע"א: ני"ה קבלתי לנכון. וע"ד הספק שעלה בידך אם עפ"י סיבה נתבטל קריאת התורה בשחרית ביום הכניסה אם יש לקרות בתורה בתפלת מנחה בו ביום שהי' ערב ראש חודש או לא והת"ח פלפלו אתך בזה. זה אומר בכה כו': דע אהובי בני שיחי' באמצע חדש אלול תר"ה לפ"ק כשהיינו בוועד הרבנים בק"ק פאקש. ובבואינו בחזרה בבקר השכם טרם נסענו משם התפללנו עם מנין בית המלון. ולא שמענו בו ביום ב' קריאת התורה שחרית וכמו ג' או ד' שעות אחר חצות היום הגענו לישוב שהיה שם בהכ"נ וקבצנו מנין עשרה לתפלת מנחה ושלשתנו בד"צ שהיינו ביחד הגאון אבד"ק מיקלאש והגאון אבד"ק סאבאטיש ואני. הסכמנו בעצה א' ועשינו מעשה לקרות בתורה אז פרשה השבוע של שחרית בין אשרי לתפלת ש"ע כדי שלא לבטל התמיד תקנת עזרא שלא לשהות ג' ימים בלא תורה. והרמב"ם יחס תקנה זו למרע"ה בר"פ י"ב מהל' תפלה ומקורו ביאר יפה הכ"מ שם:

והן עתה ראיתי לשון הרמב"ם מ"ר תיקן להם לישראל כו' בשבת בשני ובחמישי בשחרית כדי שלא ישהו כו' ע"ש הוסיף תיבה בשחרית. והכ"מ כתב עליו וז"ל ומ"ש בקצת ספרי רבינו בשחרית אשבת נמי קאי כלומר בשבת בשחרית דוקא תיקן משה אבל לא במנחה דתיקן עזרא היא כו' כוונתו מדכתב תיבת בשחרית בסוף פשיטא דעל בו"ה דסמיך ליה ודאי קאי משמע דתקנה הי' דוקא בשחרית לבד:

אמנם הא כתב רק בקצת ספרי רבינו כתב נוסחא זו הנ"ל ולא כן גירסת שאר הספרים משום דבב' וה' לאו דוקא בשחרית אלא כל היום זמנו הוא ולספרינו נמי נ"ל שיצא לו להרמב"ם כן מלשון המשנה במגילה ר"פ הקורא עומד כו' בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין ג' כו' מדלא נקט תנא דמתני' סידורא איפכא ולהתחיל בשבת ובשני וב"ה דהא בשבת מתחילין בפ' השבוע וכדנקט הרמב"ם סידורא הכי על בשחרית ע"כ ה"ט משום דבמנחה לא קאי אלא אשבת אבל בב' וה' בשחרית קורין ג' וכלשון הרמב"ם. ועדיין קש' דה"ל לתנא להתחיל בשבת תחלה דאז מתחילין בפ' השבוע כסידורא דרמב"ם. והכי הנ"ל ולמתני בשבת במנחה ובב' וה' קורין ג' והוא שמעינן מינה ע"כ דבב' בשחרית היא דקורין מדמחלק זמן במנחה רק בשבת ומדלא תני הכי אלא היפך התנא סידורא דהרמב"ם הנ"ל ע"כ דה"ק בשני ובחמישי כל היום ודאי לכתחלה בשחרית ולא לעיכובא ובשבת במנחה דווקא קורין ג' דאילו בשחרית בשבת קורין ז' כדתני תו סיפא ונמצא תיבת במנחה אב' וה' נמי קאי וכמ"ש הכ"מ הכי על לשון הרמב"ם הנ"ל איפכא. והיינו אם ע"י איזו סיבה נתבטל התמיד של שחרית בקריאת התורה ברבים קורין במנחה ג' וכנ"ל:

נאם אביך הנאמן הטוד פ"ק יהודאסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה