שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה ל
שלום וכו' לאהובי תלמידי החביב ה"ה הרב החרוץ ובקי גדול בתורה ובמעשים טובים צדיק נשגב כש"ת מוה' משה בער שעהן ני' מורה לעדת ישורון בק"ק וויעדען יע"א:
גי"ה קבלתי ושמחתי בו כי נודע לי משלומו וטובו. וכן אתנו תה"ל יתברך החיים והשלום וכו' כן יוסיף ד' לעשות גם עמך חסד ורחמים לטובה ולברכה יתננו לשם ולתהלה אכי"ר. וע"ד פלוגתת הט"ז בא"ח סימן קנ"ד סק"ז דטוב יותר להוריד מקדושתו טפי מלגונזו אם אין ראוי יותר לקדושה חמורה והבכור שור בחי' מגילה דף כ"ו פליג עלי'. ורצונך לידע הלכתא: הנה תשובת תועפות ראם שדחה לראי' הבכור שור. אין הספר תח"י. וזה רבות בשנים העליתי בתשובת שאלה אחד בעניותי שלא ידעתי אז מדברי הבכור שור וראיותיו דפליג על הט"ז הבאתי ראיה זו דתב"ש בהיפוך לאידך גיסא ואעתיק לפני מעלתו ני' מקצת גרגיר זו וזה לשונו. הנה באבני מזבח ששקצים יוונים גנזום חשמונאים בלשכת מזרחית צפונית בע"ז נ"ב וביומא ט"ו ממתני' דמדות פ"א וקשה לי מ"ט לא גנזים בקרקע אצל ת"ח כמו בספרים ומטפחת שבלו א"נ ה"ל לדונם בשוחק וזורה וכו' ולאבדם כיון ששקצום לע"ז וצ"ע לכאורה והיה נ"ל מזה ראיה לט"ז בא"ח קנ"ד סס"ק ז' כו' הנ"ל ולכן אבני מזבח הרי ראוים היו עוד לשאר תשמיש ר"ל אחר שיבטלום מע"ז ע"י שבירה דלמזבח הוא דפסולים דשלימות בעי' אבל לביהכ"נ חוץ למקדש או לבנין ביהמ"ד חזיין והיינו גניזותן לכן גנזים רק בלשכה כדי שיהיו ראוים בכל עת הצורך כו' ושוב ראיתי ברייתא בערוכין דף וי"ו עכו"ם שהתנדב קורה ושם כתוב עלי' כו' יגוד וישתמש במותר ומבואר ברש"י ותוס' שם בד"ה יגוד ולא יהנה מאותו חתיכה שכנגד השם וכו' ר"ל משום דאסבה"נ מקום השם כהקדש ע"כ יגנוז וא"א לבנותו תוך ביהכ"נ אף דתשמיש קדושה הוא א"כ ע"כ דברי הט"ז אמורים רק בתשמיש קדושה שאין אסבה"נ ולא בקדושת השם עצמו. ולפי"ז גם להט"ז עדיין קשה מאבני מזבח שהן קדושת הגוף ואסבה"נ אמאי סגי להו לחשמונאים שגנזום בלשכה. טפי ה"ל לגונזם בקרקע כיון דאסבה"נ וא"א לעשות בהם תשמיש קדושה וכמו בס"ת שבלה ושם שעל הקורה: ועוד אפילו גניזה נמי לא סגי להו כיון ששקוצי' לע"ז בעי' שוחק וזורה כו' לאבדם לגמרי מן העולם וצ"ע ונ"ל לחלק כיון דא"א אוסר דבר שאינו שלו אם כן מה"ת לא נאסרו כל האבנים גם למזבח רק רבנן גזרו בהו ואף למסקנ' ש"ס בע"ז דף נ"ב ע"ב דקנו להו נכרים ע"י שבאו בה פריצים וחללוהו ונאסרו שפיר מה"ת בתשמישי ע"ז מ"מ הרי מה"ת אפשר למיתברינהו ולשקלינהו לנפשייהו אלא דלאו אורח ארעי' הוא לשמש בהו הדיוט כדמסיק שם וזה נמי רק מדרבנן ודאי כל זמן דלא תברינהו מה"ת היו אסורים ולא היה סגי להו בגניזה בלישכה אבל נ"ל דתברינהו מקודם דתו לא הוי רק אי' דרבנן להדיוט כנ"ל לכן לא הוצרכו לאבדם בשחיקה וזורה לרוח ולא לגונזה בקרקע אלא סגי להו בגניזה בלשכה עכ"ל מאז הנה כוונתי לראי' התב"ש ובהיפוך אדרבה ראיה מזה לט"ז הנ"ל וגם שוברו עמו כדדחי בתשובת תועפת ראם שהבאת והנאני: הכ"ד י"נ ואוה"נ הדש"ת: הק' יהודא אסאד: