שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה כז
יתענג על רב טוב ושלום עד בלי ירח. ה"ה כבוד אהובי תלמידי הותיק מלא ברכת ד' חמר חדת ועתיק. חריף ושנון ובקי צדיק ונשגב שמו מוה' משה ליב כ"ץ נ"י דיינא בק"ק נ"ש יע"א:
גי"ה קבלתי זה שלש שבועות ואתו הסליחה על איחור תשובתי. ועתה הנה באתי להשיב שואלי דבר ע"ד בתי הכנסיות קטנים אשר המה בעיר ד' שמה ולהיות כעת נתמעטו דיורים ותושבים מהולכי לביהכ"נ הגדולים גם בשבתות ויו"ט. לכן רצו אקרו"ט יצ"ו לבטל קצתם מבהכ"נ הקטנים מפני כבודם של הגדולים והבד"צ יצ"ו הסכימו והורו לאסור לשנות בהכ"נ הקטנים לדבר הרשות לדור בהם ומשום דלא פקעה קדושה בכדי אבל אם רשאים ז' טובי העיר למוכרם ולתפוס דמיהם בקדושה כזה בזה לא השוו דעת הבד"צ יצ"ו בהסכמה אחת ונפשו הטהורה אוותה לדעת מה דעתי אומר בזה. ואליעה לו אשר ד' יורני:
הנה ז"ל הג"א ר"פ בני העיר יחיד שבנה ביהכ"נ ונתנו לבני העיר לגמרי שגם הם יש להם רשות לחזק בדק הבית ולהוסיף על הבנין ואין לא הוא ולא יורשיו יכולין למחות בידם הרי הוא של הקהל יש לו מכר עפ"י ז' טובי העיר אבל אם נתנו כך לטובים שאין לו ולב"כ למחות מלבוא אל תוכה להתפלל אלא ששייר לעצמו שאין רשות לחזק בדק הבית ולהוסיף על הבנין אלא הוא או יורשיו אין לו מכר כ"א עפ"י הקהל ועל פיו או עפ"י יורשיו מא"ז עכ"ל ובב"י ובד"מ ובב"ח וברמ"א א"ח סימן קנ"ג סעיף ד' הובא בקצרה ורמיז עלי' מעלתו במכתבו ופשיטא מלתא דמה שסיים דהמכר בעי' גם עפ"י קהל היינו משום דמיירי אם בפירוש בפה מלא נתנו להקהל מתחילה אלא דשייר בו כח לעצמו ולא לגמרי נתנו להם גם לחזק ולהוסיף בבניינו דבר זולת רשותו או רשות יורשיו אבל בנדון אנשי עירו סתמא היחירים שייחדו ביתם לביהכ"נ מימי קדם ברחוב שלהם.. ר"ל באותו שוק ורחוב העיר שהם דרים שם ולא נתנו לבני העיר דבר מזה וגם לבוא בקבע להתפלל שם מי שאינו מבהכ"נ שלהם ודאי מיחו בו הבעה"ב וב"כ מפני הדוחק וצרות המקום כי סתמא השכירו או ייחדו המקומות בתוכו להכניס שם הידועים לבד. בכה"ג פשיטא מלתא שאין לקהל שום זכות וכח למכרם בשום זמן ומכ"ש שעדיין נקרא הבהכ"נ על שם בעליו כמ"ש גם מעלתו. ובמג"א ססי' קנ"ד כתב וז"ל המעכב לבנות ביהכ"נ אפילו יש בהכ"נ אחרת בעיר מונע הרבים מלעשות מצוה [ריב"ש ור"י הלוי] ומדברי הרא"ם נראה שס"ל דאם בהכ"נ מכילה אותם אסורים ליפרד. וכ"כ במשפטי שמואל וכו' ור"ש הלוי וכו' עכ"ל משמע בהדיא דוקא לבנות ביהכ"נ אחרת מתחלה הוא דאסורים לפרוד ממקום הראשון. או משום ברוב עם הדרת מלך או מפני האומות מפני מראית העין שיסברו שהם רבים וכמ"ש המג"א שם אח"ז בשם כנה"ג אבל בנ"ד נהפוך הוא לבטל בהכ"נ שכבר נעשה מאז ברצון הקהל וברצון גדול הדור מרא דאתרא. ע"צ ההכרח לפי שלא היה הבהכ"נ הגדולים מספיקים להכיל במו את עם ד' אף שלפעמים מאז וגם כעת אין הכרח באמצע השנה ר"ל חוץ מרגלים וימים נוראים לאותן ביהכ"נ הקטנים מ"מ אסור לבטלם ואין לז' טובי העיר בהם שום יד ושם לא לשנות ולא למכור זולת רצון הבעלים וב"כ יורשיהם:
ועוד הא דמג"א ססי' קנ"ד הנ"ל בשם תשובת ריב"ש סימן רל"א הוא טעות הדפוס וצ"ל סי' של"א וסי' רנ"ג והובא ברמ"א בח"מ סוף סימן קס"ב וסיים הריב"ש שם דאפילו לבנות להם יחידים ביהכ"נ מתחלה אסור למחות בידם ואפילו הקהל נותנים טעם לדבריהם מפני ישוב בהכ"נ שלהם שלא תחרב מ"מ עושין תקנה לקיים שניהם עכ"ל יעו"ש הרי דגם כה"ג דביהכ"נ אחת מכילה אותם וע"י אותן ביהכ"נ הקטנים יחרב בהכ"נ הגדולה: התיר הריב"ש והרמ"א וגם להחולקים אוסרים רק לה להפריד מהם בתחלה אבל אחר שנעשה מאז בהיתר וברצון כולם ודאי אין לשנותם וחידוש על המג"א שלא תראה מקום על הרמ"א בח"מ סי' קס"ב הנ"ל ועיין תשובת מהר"ם אלשיך ססי' נ"ט ובתשו' מ"ב סימן ד':
ועוד הלכה פסוקה ברמ"א בח"מ סוף סימן קמ"ט בית שהיה בהכ"נ בביתו מימים רבים אסור לשנותו והוא ממהרי"ק שורש קי"ג שהוכיח כן מהא דמערבין בבית ישן ס"פ הנזקין דף נ"ט אע"ג דאיכא טעמא לשנותו אין בידם לשנות משום חשדא ה"נ איכא טעמא דחשיב כמו חשדא שהכל יודעים כי נוח לאדם בהיות בהכ"נ סמוך לביתו כדאמר רב בב"מ כ"ז ברוך אתה בעיר שיהיה ביתך סמוך לביהכ"נ ואפילו רי"ו דפליג התם משום דשכר פסיעות יש מודה הוא דיכול לומר לא הן ולא שכרן ועוד משום טעם אחר יעו"ש וכן פסק המחבר בש"ע א"ח סי' קנ"ג סעיף י"ז ועיין מג"א שם.. והנני חותם בברכה וחיים ושלום כא"נ הטהורה ונפש ידידו אוה"נ הדוש"ת:
נאום הק' יהודא אסאד: