אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה יד

תשובה טז

רב ברכות ושפע הצלחות לי"נ הרב המאה"ג המופלג עדיני העצני כבוד מוה' בירך ני' אב"ד דק"ק סקאליטץ יע"א:

גי"ה הגיעני ובמה דסיים מר מעכ"ת אפתח בד"ת. ע"ד קושי' ב"י בא"ח סי' ל"ב על מהר"ם דמצריך לדבק אם כתב תפלה של יד בד' אגרת וזה נגד מסקנא דגמ' במנחות דף ל"ד ע"ב ותי' מעלתו דהא תליא בפלוגתא דהני תנאי דף ל"ד ע"ב שם אי בעינן קרא דלך לאות. על גובה שביד ור"י דחזר בו ס"ל כר"א ומהר"מ פסק כת"ק ור' יצחק אה"ד:

והנה אפילו אילו כדבריו כן הוא הקושיא במקומה עומדת על מהר"מ כיון דר"י ור' יוסי ור"א בחד שיטתי' ה"ל רבי נגד ת"ק ור' יצחק וגם ר' יצחק הא אינו צריך קאמר על דברי ר"א משמע דמודה לו גם הוא אלא דא"צ אף דיש לפרש דתרווייהו דר"א ור' יצחק אילפות' דת"ק קאמרי א"צ אבל ר' יצחק חולק על ר"א לא משמע כן וא"כ ר"י ור"י ור"א כולהו פליגי את"ק והלכה כרבים ומכ"ש דר' יוסי נמוקו עמו וגם בר פלוגתי' הדר בי' פשיטא דהלכה כוותייהו ולא כדפסק מהר"מ:

אבל לענ"ד אי כדבריו אמאי לא קאמר הגמ' בזה והני תנאי כהני תנאי ואשר ע"כ נ"ל דבס"ד דדריש ר' יהודא אפי' לך לא יהי' אלא אות א' לכ"ע דרש הכי אפילו לר"א דכיון דקרא ממעט ולא לאחרי' לאות א"כ אפי' אות א' ליכא גבי אחרים וע"כ לך לאות פירושו אפילו לך דבעי אות לא יהיה אלא אות אחת וממילא דגם בפנים אות א' בעי' כמו בחוץ דאדררבה בפנים יותר מקרי לך טפי מבחוץ והא דנקט ברייתא בהיפוך כשם שאות א' מבחוץ כך וכו' היינו משום דגם אי לא כתי' לך הוי ידעי' אות א' מבחוץ ממשמעות לאות לכן הא פשיטא טפי אבל כיון דכתיב לך ע"כ צריך לדבק שיהיה אות א' בפנים אבל אי לא ידעינן דבעי' בגובה שביד דהיינו במקום לך לאות הוי דרשי' בהיפוך לך בעי' אות א'. אבל לאחרים אפי' הרבה אותות וא"כ מבואר דגם בס"ד דר"י א"ש כר"ע אפי' כר"א:

וה"נ במסקנא דחזר בו ר"י ומודה לר' יוסי דלא צריך לדבק א"ש נמי ככ"ע אפילו כת"ק ור' יצחק דלא דרשי' גובה שביד מלך לאות דהא ודאי ר' יוסי לא פליג על ר"י אלא דוקא בכתבה על ד' עורות והניחם בבית אחד אבל אלו הניחם בד' בתים בעור א' פסול גם לר' יוסי אף דשל ראש מצותו בכך להניחם בד' בתים בעור א' להכי כתיב בשל יד לך דבעי' בית א' בעור אחד דוקא ואו לא הוי כתיב לך הוי שמעי' מלאות אות א' היינו מבחוץ ממש ר"ל בעור א' ואפי' בד' בתים כמו דדרשי' בשל ראש הכי ולזכרון זכרון א' ולא ב' וג' וא"כ מבואר דגם כ' יוסי דרש לך לאות דבעי' בית א' כשם שאות א' מבחוץ היינו בעור א' דשמעי' ממשמעות לאות אות א' כמו לזכרון בשל ראש כך אות א' מבפנים היינו בית א' ונ"פ על ר' יהודא אלא כתבם בד' עורות דא"צ לדבק ר"ל אבל על הדרשה דר' יהודא לא פליג דא"כ לך למאי אתי אע"כ אפי' לך במי' אוח א' בפנים ר"ל בית אחד ובהא פליגי ר' יהודא סבר כיון דלך המשמש בהן וניכר ממשין של ד' אגרת כל א' לבדה הוי ב' אותיות וכמ"ש רש"י בהדיא ור' יוסי סבר כיון שהם בבית א' בעור א' מיקרי שפיר אות א' גם לך והם דייקי דברי רש"י כנ"ל:

ותדע דהא מדברי ר"א אומר איני צריך וכו' משמע דגם הוא מודה לת"ק דשמעי' גובה שביד מהיקשא אלא דא"צ קאמר ו ועי' בצל"ח על פסחים ה' ע"א בד"ה ר' יוסי אומר אינו צריך וכו' וא"כ גם לר"א תקשה למסקנא דחזר בו ר' יהודא א"כ לך למאי אתי אע"כ כדברינו הנ"ל וצדקו דברי הב"ח בקושייתו וידעתי כי רום מעלתו נ"י יודה על האמת לאמתו כי לא דחיתו בקש:

ואני תמה על הרשב"א בתשו' סי' של"ה שחתר למצוא מקום דר"י תנא הוא ומייתי מר"פ חרש רי"א משום ר"א וכו' ותמוה דהא גם אמוראי מצינו בכ"מ שאומרים משמי' דתנאי ועיין תוס' חולין ס"ב ד"ה אמר רחבה אר"י וכו' ועיין חגיגה יו"ד ומ"ש בחי' שבועות כו' ואי משום דבברייתא תני להו דתניא וכו' הא גם בפסחים מ"ח בבריית' קתני דברי ר' יצחק ומאי אולמי' האי בריית' מהאי ברייתא להקשו' מינה על הרב ר' יונתן וטפי ה"ל לרשב"א להביא דר' יצחק תנא הוא מהא ברייתא דשלהי הקומץ רבה וצע"ג: עוד נ"ל דלכ"ע לא מיותר לך דגבי תפלין דהא בכ"מ בעי' קרא למעט גזול בסוכה וד' מינים ציצית וכיוצא וכן בקרבן בע"כ דליכא למילף חדא מאידך ובתפילין לא מצינו קרא לפסול גזול וכו' וע"כ דנפ"ל מלך ותרתי שמעי' מניה ודו"ק וצ"ע א"כ י"ל תפילין קדושה חמורה והיקש לו כל התו"כ מק"ו משאר מצות נפ"ל לפסול גזולה והיינו לקושעא דמלתא למ"ד דבעי' לך לדרשה הנ"ל ועיין במג"א סי' כ"ה ס"ק כ"ו ובהג"ה הגאון מוהר"א ווילנא הכ"ד אוה"נ דש"ת. הק' יהודא אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה