אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה יג

תשובה יב

ברכות ינוחו על ראש צדיק יסוד עולם ה"ה אהובי ידי"נ הרב המאה"ג מורג חרוץ סיני ועוקר הרים. ובנש"ק כש"ת מוה' מרדכי קאטה נ"י מורה ודאין בעוב"י ק"ק נייטר':

אחד"ש הטוב וכו' הנני להשיב לכבוד פרו"מ נ"י בדבר ד' ע"ד הפרשיות של תפילין אשר הציע והעלה בדעתו הרחבה העיקר כדעת הב"י בשם העיטור ומהרמ"פ והד"מ בשם הא"ח בהג"ה רמ"א בא"ח סי' ל"ב לעשות כולם פתוחי' לכתחלה ראיתי דבריו דפח"ח אבל מצאתי במו תייהא ע"כ אבוא על סדר מכתבו:

ראשון תחלה כתב ע"ד המג"א שכתב לעשות פתוחות לכתחילה משום דלא ידעינן לעשות סתומה לכ"ע דבריו תמוהים דהא מזוזה עושין סתומה ולמה לא ידעינן בתפלין:

הנה גם הגאון מוה' אניהו ווילנא זצלה"ה במג"א שנו כתב עליו שדבריו אין מובנים בזה ובודאי ר"ל כתמיהת מעלתו אבל אם כן הוא כוונתו לא זכיתי להבין דהא ודאי משכחת צורת סתימה א' שהוא לכ"ע סתימה והוא אם מניח ריוח פנוי שיעור ט' אותיות באמצע השיטה ובתחילת אותה שיטה וגם בסופה כתיב תיבה אחת או שתים וזה שייך דיקא במזוזה שכתובים ב' הפרשיות בדף א' זה למטה מזה. משא"כ בתפילין שכל פרשה ופרשה בדף מיוחד א"א לעשות סתימה כזו שהוא סתימה אליבי' דכ"ע וא"ש תי' המג"א: אבל כוונת הגאון מיהרא"וו זצלה"ה נ"ל עפ"י שהקדים לתמוה בצ"ע על המכשירים ונוהגין לעשות כולם פתוחות בהג"ה הרמ"א שם דהא בש"ס מנחות ל"ב רנב"י אמר מצוה לעשותן סתומות רק בדיעבד אף פתוחות כשרים והיא הוא קושי' המג"א ותירץ המג"א כנ"ל א"כ יפה כתב הגאון עליו שדבריו אין מובנים ור"ל דאע"ג שא"א לעשות סתומה אליביה דכ"ע משום זה א"א לדחות דברי רנב"י בגמרא שאמר מצוה לכתחילה לעשות סתומה ולנהוג בהיפוך לעשות כולן פתוחות אליביה דכ"ע לכתחילה כנ"ל אבל קושית מעלתו על המג"א לק"מ:

ומ"ש מעלתו לחלק בין תפילן למזוזה מסברתו כיון דהסתומה שייכי לעיל לפרשה הקדומה ה"ט דבמזוזה סתומה אף שאין סמוכה לה בתורה מ"מ שייכה לעיל כמתניתין דפ"ב דברכות שקדמה שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ עול מצות אבל בתפלין שכבר כתובים בו פרשת קדש ופרש' והיה כי יביאך שם נאמר קבלת עול מלכות וגם עול מצות וזכירת יצ"מ תו לא שייך והיה אם שמוע לפ' שמע כיון דכבר קיבל עליו עול מלכותו ית' בפ' הקודמין לכן מצוה לכתוב כולן פתוחות אד"ק דפח"ח: אבל אם כי דבר חכמה הוא אינו אמת דמבואר בר"ה דף ל"ב ע"ב קראי דכתיב בהן אני ד"א וכי"וב דוקא מקרי קבלת עול מלכות שמים וכן קבלת עול מצות היינו כלל כל התרי"ג מצות וזהו רק בשני פרשיות אלו פרשה שמע ישראל ד' אלהינו כו' הוא קבלת עול מ"ש ופ' והיה א"ש תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם כו' כל התרי"ג מצות במשמע וכמו בפ' ציצית הוא קבלת עול מצות אבל פ' קדש ופ' והיה כי יביאך לית ביה קבלת עול מ"ש ולא קבלת עול המצות כולן רק איזו מצות פרטיות לבד, וא"כ אי ה"ט דסתומות במזוזה כמ"ש פרו"מ גם בתפלין הל"ל כן:

ג' העיר הדרתו לתמוה על הפוסקים כולם בשם ירושלמי פ"ק דמגלה כתבו פתוחה מראשה פתוחה כו' ולפנינו הגירסא הוא פתוחה מראשה סתומה ובודאי שזה היה גרסת הרמב"ם שפסק הכי וממילא לפ"ז ליתא לחילוק המרדכי בהלק"ט דף פ"ד ריש ע"ב בשם הר"י דמודה הרמב"ם בראש הדף פתוחה מראשה הוי פתוחה כדי ליישב הירושלמי הנ"ל אליביה אבל כיון דגירסת הרמב"ם הוה כמו גירסת שלפנינו פתוחה מראשה סתומה ליכא הוכחה לחלק לדידיה בין ראש הדף לאמצע הדף:

הנה בזה יפה כיון וכבר קדמוהו רבנן קדמאי בכלל זה הגאון בתשו' מנחם עזרי' סי' כ"ו בד"ה הטעם השני וכו' והשלישי וכו' כי דברי הרמב"ם מיוסדים על פי הירושלמי ספ"ק דמגילה כפי גירסת ספרים מדפוס הנמצאים אצלינו כי היא היתה גירסת הרמב"ם לפי דעתו וכו' ועוד שם בד"ה נקטינן דדברי הרמב"ם עיקר וכו' יעו"ש דף נ"ח ע"א וע"ב וריש דף נ"ט וכ"כ בפשיטות המפרש בירושלמי שם בשירי קרבן דרשב"ם ורא"ש פליגי בגירסא זו בירושלמי ולא ראה תי' הרמ"ע הנ"ל ד' הביא פרו"מ מ"ש הב"ח יו"ד סי' ע"ה דהרא"ש והטור ס"ל סימני פתוחה וסתומה אפרשת שלפניה קאי ולא על שאחריה כדס"ל להרמב"ם ומייתי מעלתו סמך וראיה לזה מדברי תוס' מנחות דף ל"א ע"ב ועושה פרשיותיה סתומות וז"ל קצת קשה דנקט לשון רבים סי' גם בזה יפה כיון בפי' כוונת התוס' עפ"י הב"ח הנ"ל וכבר קדמוהו רבנן קמאי בזה בתשו' מהרש"ל סי' ל"ז בארוכה והוא המובחר מן הג' פירושים בכוונת התוס' שכ' שם וכן בתשו' הרמ"ע הנ"ל דף נ"ט ע"א בד"ה רק אין דבר כו' כתב כן ראיה זו דלא כהרמב"ם. ושוב דחה לי' משום דתוס' רק בלשון שמא תירצו כן וגם הקושיא רק בלשון קצת קשה כתבו וכו' יעו"ש ובתשובת הרמ"א סי' כ"ה מזה. ומה שתמה מעלתו על הב"ח בזה אי ס"ל להרא"ש והטור דהסימן סתומה ופתוחה אפרשה שלפני' קאי איך א"כ כתבו דיעשה שלשה פרשיות ראשונות פתוחות והא אחר והיה כי יביאך כו' קודם פ' ויהי בשלח פרעה וכו' סתומה היא וה"ל והיה כי יביאך סתומה והצריך עיון ודחק ליישב דבס"ת של הרא"ש היה כתוב קודם ויהי בשלח פתוחה היינו שהתחיל ויהי' בשלח באמצע שיטה דזה להרא"ש פתוחה הוי עכ"ד מעלתו:

הן אמת קושייתו תמוה מאד אבל עדיפא ה"ל לתמוה בזה מפ' שמע דמפורש בגמ' שהם סתומה ובפירש"י במנחות ריש דף ל"ב ותוס' דף ל"א הנ"ל ואי קאי סי' אשלפניו, א"כ איך כתבו הרא"ש והטור בא"ח סי' ל"ב יעשה כל ג' פרשיות פתוחות והרי שמע סתומה היא והרי הקשה מרן הגאון רשכבה"ג בס' ביאור מרדכי על הלק"ט ריש דף וי"ו בסוף פירוש הא' דמייתי מתשובה מהרש"ל בכוונת תוס' דמנחות הנ"ל והניח בקושי' ע"ש וכי ידחוק מעלתו גם בזה לומר בס"ת של הרא"ש והטור לא היה כתוב סתומה אחר ובשעריך דפ' שמע הרי מפורש בש"ס מנחות במזוזה דבתורה סתומות הן שמע והיה אם שמוע והא ודאי צע"ג טפי על הב"ח:

עכ"פ מעלתו יפה כיון בקושיתו לדברי רבינו ז"ל שהק' עדיפא קושיא זו אבל עכ"ז סיים שם רבינו על שורה ל"ו בציונו על המרדכי בד"ה ואע"ג שבדף וכו' העלה דהר"י והסמ"ג והרא"ש כולם מסכימים לעשות הצורה כמנהג שכתב הט"ז והכי נהיגי עלמא האידנא עכ"ל הזהב וכן מסיק בתשו' הסמ"ע מפאני סוף סי' כ"ו הנ"ל וכן מסיק הגאון החסיד מוה' אליהו ווילנא ובזה יצא ידי כולם גם הרמב"ם מודה לזה ומינה אין לזוז וכן מסיק הפמ"ג יעו"ש: וכן בתשובת ברית אברהם חא"ח סי' ט' כתב על המג"א ס"ק מ"ח וז"ל ותירוצו אינו מובן דעכ"פ ראוי לעשות סתומה עכ"פ לשיטת הרמב"ם ועדיף טפי הכי מלעשות פתוחה לכל השיטות ולא מצאתי ליישב הך מנהג דרמ"א רק לפמ"ש בתשו' מהרש"ל סי' ל"ז וכו' אך באמת מהרש"ל שם השיג ע"ז והוכיח דלכתחלה מצוה והיה אם שמוע להיות סתומה וכו' לפי דעת הט"ז היא המובחרת שבדרכים וכו' עש"ה:

ומורי זצ"ל בביאורו הנ"ל על הלק"ט וגם הגאון בתשו' חתם סופר על א"ח סי' לא ראו בזה גם שניהם תשובת הרמ"ע סי' ק"ו הנ"ל ועי' בני יונה הקשה קושי' מורי וגם הוא לא ראה תשו' הרמ"ע בראי' להרמב"ם שכתב' ותשו' הרמ"א סי' כ"ה אזיל לטעמיה בא"ח ל"ב ותשו' הרמ"ע מסיק כט"ז ועי' תשו' מהר"מ פאדוה סי' ע"ו יפה דחה ליה מורי בדבריו וגם הרמ"ע שם ועי' היטב בתשו' הרמ"ע סי' ל"ז ובתשו' מהרש"ל סי' ל"ז בארוכה. והנני אוה"נ חותם בברכה ודש"ת:

הק' יהודאסחד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה