שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד
חלק א · תשובה טו
שלמא רבא וחיי' אריכא לי"נ הרב המאור הגדול מורג חרוץ ושנון וכו' כבוד ש"ת מו' אברהם ליטש דיין בקיק נייטרא נ"י:
גי"ה קבלתי ושמחתי בשלומו ושלום תורתו וע"ד התורה אשר מעלתו הוכיח דרמב"ם ע"כ גרס בנזיר מ"ג אר"ח אמר רב וכו' כי היכי דלא תקשי קושי' תוס' בשבועות ד' למ"ד ע"ב בד"ה אבל איסור וכו' אמאי לא משני הש"ס בברכות י"ט ע"ב שב וא"ת שאני מיד אפרכ' קמיית' מוהתעלמת וכו': ראיתי דבריו ודרנו בקדש בחידודו וליבונו אבל הא אית ליה פרכא דהא הרמב"ם לטעמי' בפ' יו"ד מכלאים הלכה כ"ט לא העתיק כלל האי שינוי' דשוא"ת שאני גם אפרכ' מולאחותו וכו' וליכא למימר תו אליבי' דדחקתו קושי' תוס' דשבועות הנ"ל:
ועוד הרמב"ם לטעמי' בלא"ה לק"מ לדידי' קושי' תוס' הנ"ל לענ"ד והוא עפמ"ש מורי הגאון בס' ביאר מרדכי למס' ברכות פ' מ"ש אות יו"ד דמ"ש הרמב"ם פ"י הלכה כ"ט מכלאים הנ"ל פושטו אפי' מרבו שלמדו חכמה נפקא לי' מקושי' הגמ' מולאחותו וכו' ומאי קושי' שאני מת מצוה דאיכא מ ע דכי קבור תקברנו משא"כ במוצא בבגדו ליכא מצות עשה שלא לפשטו אע"כ דגם במוצא בבגד רבו מיירי דאיכא נמי מ"ע דכבוד רבו יעו"ש:
א"כ נ"ל לדידיה מעיקרא לק"מ קושי' תוס' הנ"ל דגבי והתעלמת וכו' לא מצי לשנוי' שוא"ת שאני דבגד זה התם ליכא נמי מצוה להתעלם אבל מוצא בבגד רבו האיכ' מצות כבוד רבו שלא לפשטו וצ"ל איסור מממון לא ילפי' דבאיסור אין חכמה וכו' דכבוד המקום עדיף מכבוד הרב כנ"ל:
ומלבד כ"ז ההקדמה שהניח פרו"מ לתלות מ"ש תוס' דטומאות קרובים ה"ל בזיון קטן בפלוגתי' דר"ע ור"י לה יטמא רשות ליכא בזיון כלל: במח"כ ז"א דודאי גם לר' ישמעאל נהי דמ"ע מה"ת ליכא לטמא לקרובים אבל מצוה דרבנן היא לכ"ע בכלל קרא דד"ק מבשרך לא תתעלם לגמול חסד ולעסוק בקבורתם וכן הוא בטבע האדם ומנהגם והמשנה ואינו מטמא להם ה"ל בזיון מועט למת כי כבודו הוא בקרובים לכ"ע וניחא טפי להנעדר ולפי"ז נסתר כל בניינו וזה פשוט וברור:
נאום הדש"ת הק' יהודא אסאד: