אור ברסלב

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)· רבי יהודה אסאד

חלק א · תשובה ח

תשובה ז

השם עבים רכובו יריק ברכתו וטובו. עלי ראש אהובי אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם קדוש ישראל ופארו והדרו צדיק יס"ע נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוה' פאליק סודיטץ נ"י אבד"ק סעטשין וכאל"ש:

ע"ד אשר עמד מ"ו נ"י בחקירה ארוכה מארץ וקם בחצות לילה למה אנו מחשבים החצות לילה לקונן על החורבן כמו שהוא בינינו באשר הוא שם. והא זהו לפי המשמורת ברקיע וה"ל למחשב כמו שהוא בא"י וכמ"ש הרמב"ם ותוי"ט במנחות גבי הרחוקים מותרים מחצות היום דמחשבים החצות כפי שהוא בירושלים אתד"ק וביקש לחוות דעתי:

לענ"ד ה"ט כיון דמקרא נפ"ל האי נ"מ בהני אשמורות להפיל תחנונים אז שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות כמ"ש בחי' הרשב"א ריש ברכות והרא"ש שם וקא יהיב ש"ס סימנא סוף ראשונה חמור נוער וכו' ע"כ בכ"מ באשר הוא שם נילה והני סימנים צווח הנביא קומי רוני בלילה לראש אשמורות שכל א' בזמן שיהיה לו הסימן במקומו ועוד משמע לי במעשה דר' יוסי ברכות דף ג' ע"א פ"א הייתי מהנך בדרך ונכנסתי לחורבה א' להתפלל משמע סתמא בעת הלוכו בדרך ביום ונכנס להתפלל מנחה ואמר שמעתי ב"ק אומרת אוי לבנים שבעונותיהם וכו' וא"ל אליהו ז"ל חייך וכו' שבכל יום ויום ג"פ אומרת כך וכו' הרי דגם ביום זוכר הקב"ה. את החורבן והגלות ג"פ בזה הלשון עצמו ששואג בג' משמורות דהלילה ' ומ"מ לא יהיב ש"ס סימנים אלא על ג' משמורות דהלילה לבד וקרא קפיד קומי רוני בלילה לפי שהגלות נמשל בכ"מ ללילה למ"ש והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו שהראהו עול הגלות ושעבוד מלכיות וכתיב שומר מה מלילה א"כ בכ"מ שהוא לילה באשר הוא שם האדם ראוי לקונן על הגלות ואלו חושבים החצות לילה כפי שהוא בירושלים הרי כפי הקפת הגלגל במקומות הישוב ימצא ערב במקום א' ובקר במקום אחר כמבואר ברז"ה פ"ק דר"ה ובזמן חצות לילה בירושלים אז הוא בקר לשוכני מזרח ואין מקום לקונן ביום על הלילה שבירושלים והמקונן אמר בכה תבכה בלילה ע"ש שהקיל בכיה בלילה נשמע יותר למרחוק וע"כ בעינן לחשוב המשמורות בכ"מ באשר הוא שם כנ"ל. שוב עיינתי בס' חסד לאברהם עין הארץ מעין ג' נהר ח' העיר על החקירה זו על כמה ענינים וז"ל וכן עד"ז יקשה כי הלא המשמורות העליונים הם קבועים לערב ולבקר וא"כ הוא האיך יהי' ענייניהם כי פעמים רבים הוא לאלו יום ולאלו לילה. וכן עד"ז יקשה למנוחת שבת אשר אלו מהם שובתים ואלו מהם עושים מלאכה והאיך יהי' ענין זה וכו' עש"ה:

ובס' שושן סודות להרמב"ן ורמ"ה אות קנ"ד ז"ל משמר הוא העולם הגלגל ככתוב ויהי באשמורת הבקר [שמות יז] והימים והלילות נחלקים למשמורות כדאיתא בגמרא ברכות ג' משמורות הוי הלילה וכללם ע"י הגלגלים משתנים וכו' עכ"ל ובס' פרשת דרכים דרך עצב דרוש כ"ג דף פ"ו ע"ד עמד ג"כ בחקירה זו ורש"י בתורה פ' בשלח ויהי באשמורת הבקר פי' וז"ל שלשה חלקי הלילה קרויין אשמורות ואותה שלפני הבקר קרוי אשמורת הבקר. ואומר אני לפי שהלילה חלוק למשמורות שיר של מלה"ש כת אחר כת לג' חלקים לכך קרוי אשמורת וכו' ע"ש ובאמת גם היום נחלק לג' משמורות כמו שהוכחתי מש"ס דברכות הנ"ל וכמ"ש ג"כ בס' שושן סודות כנ"ל אבל קרא דהתם מוכח דכתיב בתר הכי וישב היום לפנות בקר לאיתנו וכו' ופירש רש"י לפנות בקר לעת שהבקר פונה לבא. והא"ע פירש לפנות בקר קרוב מבקר ע"ש א"כ ע"כ באשמורת הבקר אשמורה דלילה אותה שלפני הבקר קאמר כנ"ל וקרא קומי רוני בלילה לראש אשמורות ולא אמר איפכא קומי רוני לראש אשמורות הלילה משמע קצת דשם אשמורת אינו ביום אלא בלילה וכ"כ ואשמורה בלילה בתהלים סי' צ' וכ"כ בכהנים ס"ג אם זכרתיך על יצועי באשמורת אהגה בך היינו בלילה על משכבי על יצועי דייקא שוב מצאתי גם הגאון הפלסוף האלקי בס' יערת דבש חלק שני דף ס"ג עמד על החקירה זו לענין לחונן ברצות לילה אימת לפי שינוי מקומות הישוב עש"ה ודפח"ח שוב מצאתי עוד בתב"ש בחי' בכור שור ריש ברכות וז"ל עוד כתב בס' לקוטי האור שם שאין חילוק בין מדינה למדינה לעולם רצות באמצע חשיכה שבמדינתו עכ"ל. וגם העיר הגאון שם. על הא דר"י נכנס לחורבה וכו' עש"ה והנאני:

הכ"ד תלמידי אוה"נ ודוש"ת הק' יהודה אסאד:

תוכן העניינים

שות יהודה יעלה (מהרי אסאד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה