אור ברסלב
שות חיים וחסד וחסד סימן יב

שות חיים וחסד· רבי חיים יצחק מוסאפיא

וחסד סימן יב

וחסד סימן יא

בענין איסור מלאבה בליל ט"ב:

הנה בענין איסור מלאכה בליל ט"ב במקום שנהגו סתמו הפוסקים וכתבו דט"ב לילו כיומו לכל דבר אמנם ראה זה ראיתי לרש"י ז"ל פ"ק דתענית די"ג עלה דקתני התם כשאמרו אסור במלאכה לא אסרו אלא ביום אבל בלילה מותר שכתב וז"ל מהכא משמע דבליל ט"ב מותר במלאכה ואין ביטול אלא ביום אבל אין מפרסמין הדבר עכ"ל. ולכאורה יש להקשות דבפרק מקום שנהגו דנ"ד בההיא דאמרינן אליבא דשמואל ט"ב בין השמשות שלו אסור פי' רש"י אסור באכילה ובמלאכה דמחמירין על ספקו וכדא' בתענית צבור ושמואל קא משוי ט"ב כת"צ. ולפום מאי דאמרינן בתענית איך עלה ע"ד הש"ס למימר הכי דאסיר במלאכה בט"ב בה"ש שלו והלא אפי' בת"צ שרי גם בלילה וליכא איסורא אלא ביום כדקתני בהדיא בתענית ומעיקרא קש' על רבינו רש"י בפסחים מי הכריחו להזכיר מלאכה כלל והרי בסוגיא סתמא קאמר בה"ש שלו אסור דהיינו דברים האסורים בת"צ בבה"ש. והדר חזה הוית להרב שונה הלכות בסוף ה' תענית ד"ס ע"א דמייתי לקושיין בשם יש מקשין וכתב דיש מי שתירץ דכונת רש"י היינו לבין השמשות של יום התענית עצמו וכבר דחאה הרב שם לזו בדברות שתים והאמת אתו דסוגיא לא אזלא הכי כלל ועוד הוקשה להרב הנז' לישניה דרש"י לקמן במלתיה דרבי יוחנן דקאמר הש"ס מאי לאו לאכילה ודחי לא למלאכה ופי' רש"י. לא למלאכה של יום עצמו משתחשך ואשמועי' דבת"צ אסור ובט"ב מותר ודבריו אלו הן הפך הברייתא דתענית דבת"צ אינו אסור במלאכה אלא ביום וכ"ת דסבר רש"י דר"י פליג אברייתא קשה מי דחקו לזה והלא אין שום משמעות והכרח לזה דשפיר מתפרשא סוגיא דבמלאכת היום עצמו קאי דבת"צ אסיר וט"ב שרי והניחו בצ"ע יע"ש:

ולע"ד אפשר לומר דמ"ש רש"י בד"ה בין השמשות שלו אסור באכילה ובמלאכ' דמחמירין על ספיקו וכו' כוונתו במה שהזכיר אכילה ומלאכה אינו אלא לענין ט"ב והיינו דמדחזינן דבמתני' קתני סתמא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בט"ב אין עושין ולא קתני ביום ט"ב וגם לא אשכחן שום ברייתא דמפרש שריותא דמלאכה בלילה כדרך שמצינו גבי ת"צ א"כ מסתמא משום חומר אבלות חרבן אמרי' דאסירי גם בלילה. ותו דכיון דהא מלתא במנהגא תליא נחזי אנן מהו מנהג המקום אם נהגו לאסור בין ביום בין בלילה ינהגו ואי לא נהיגי אלא ביום ינהגו כן כיון דאיכא דוכתי דאפי' ביום לא נהיגי וא"כ א"ש דמתני' תני סתמא וליכא שום ברייתא דמפרשא מלתיה דתנא דכיון דהדבר תלוי במנהג כל אחד יתפוס מנהגו ומעתה שמואל לא אתא למימר אלא דאין ת"צ בבבל ור"ל דאפילו באתרא דנהיגי להחמיר במלאכה בט"ב אינו אלא בט"ב לחוד אבל בשאר ת"צ ליכא שום חומרא כת"צ דא"י ולא בא לו' אלא דט"ב לחוד הוא דחמיר ככל ת"צ דא"י והיינו דכל חומרות דאיכא בח"צ ישנן בט"ב. וליכא מלתא דמקילינן בט"ב טפי מת"צ וא"כ שפיר י"ל דאה"נ דאיכא מילי דחמיר ט"ב מת"צ ושמואל לא בא אלא להשוות ט' באב לת"צ לכל חומרותיו ולא בא להשוות ת"צ לט"ב לחומרותיו ותדע דמוכרחים אנו לומר דזו כונת שמואל דהרי מצינו לקמן דלענין רחיצה חמיר ט"ב מת"צ ובודאי דלית לן לאשוויי פלוגתא בין ר' אלעזר דאסר להושיט אצבעו במים בט"ב לשמואל אלא ודאי אית לן למימר דשמואל לא בא אלא ליתן חומרי ת"צ בט"ב ולא קולותיו והיינו מעין מאי דאמרי' לקמן בש"ס תנא קולי קולי קתני ה"נ נימא בעד שמואל לאידך גיסא חומרי חומרי קתני דהיינו החומרות של ת"צ דישנן בט"ב וא"כ לפי"ז כך היא הצעת דברי רש"י דכתב למימרא וכו' דבה"ש שלו אסור באכילה ובמלאכה פי' בה"ש של ט"ב אסור בתרווייהו דעל ט"ב הוא דקאי הש"ס במאי דקא' ט"ב בה"ש שלו אסור וטעמא משום דמחמי' בספקו וכדאמרי' בת"צ כלומר כיון דחומרא זו ישנה בת"צ להחמיר בספקו של יום בכל הדברים האסורים בו ה"נ לענין ט"ב ספיקו אסור בחומרות שבו דהיינו אכילה ומלאכ' דאסורו' משתחשך אסרי נמי בבה"ש שלו. וסיים עלה רש"י ושמואל קא משוי ט"ב כת"צ. ולכאורה הני מילי יתירי נינהו אמנם נראה דדייק רבינו למימר הכי להורות דעיקר דברי שמואל אינן אלא להשוות ט"ב לת"צ ולא איפכא דלא בעי להשוותם אהדדי לגמרי אלא דכלהו חומרי דת"צ צריך ליתנן בט"ב כן נראה כונת דברי רש"י בפסחים. ומ"ש רש"י בפ"ק דתענית מכאן משמע דבלילי ט"ב וכו' שפיר דייק רבינו לכתוב מכאן משמע ולא מכאן מוכח לומר דאין כאן אלא משמעות בעלמא דמסתמא נראה דט"ב הוי דומה לת"צ מיהו אינו מוכרח דהא מלאכה בט"ב במנהגא תליא ועינינו הרואות דבאתרא דנהוג דלא למעבד נהוג איסורא גם בלילה והיינו דסיים אבל אין מפרסמין הדבר ולכאורה קשה למה לא יפרסמו הדבר אם יש ראיה גמורה דאין ביטול אלא ביום אלא נראה כדאמרן ואם כן שפיר אזלי דברי רש"י בפסחים להחמיר במלאכה בט"ב באתרא דנהוג גם בלילה והכי מוכח מסתמיות לשון כל הפוסקים ז"ל דגבי ט"ב יכתבו:

סוף הספר

תוכן העניינים

שות חיים וחסד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה