שות זרע חיים· רבי חיים ברודא
זרע חיים על שו"ע סימן קנ"ד סעיף ז אות כג
אך מ"מ למעשה מפני שאנו מדמין נעשה מעשה מאתר שהלכה פסוקה היא בש"ע דחליצה מעושית שווה לגט מעושה אין להקל בו נגד התוס' והג"א והת"ה והרמ"א ויש לי מקור בגמ' דבשומרת יבם בעינן באה מ"ט ובא"ל אין נזקקי' לה דלא מפקדא וכמש"ל ודלא כהש"ך ז"ל שמיקל בה. וכן מ"ש הש"ך להחמיר בקידושין שלא נמסרו לביאה וכן המקדש בענין שצריך להוציא שלא לכופו בשוטים ליתן גט באינו באה מ"ט כמש"ל בשמו וכתב שם דלא כמו שנראה מהרב בהג"ה סי' קנ"ד שכתב סתם אם קידש אשה ואוסרה להנשא לו ולאחרים כופין אותו להוציא ולא הזכיר באה מ"ט וכ' דגם הרב גופי' כתב בסי' קס"א דאפי' גבי חליצה צריכה לבא מ"ט וכ"ש גבי גט וא"כ דברי הרב סותרים זה א"ז וצ"ע עכ"ד וכ"כ בסוף אות ע"א עי"ש. והנה לפי מ"ש לעיל לחלק בין שומרת יבם לנשואה דמשעבד א"ע לה והכל יודעים למה כלה כו' דכע"מ דא"צ בהא טענה חוטרא לידה א"כ א"ש ועיין ג"כ בב"ש ס"ק כ"א מ"ש על זה דכופין אותו אפי' בלא טענה חוטרא לידה כמו אם אין לו גבורת אנשים כו':
אמנם במקדש קדושין שלא נמסרו לביאה וכו' נראה דדין ארוסה יש לה [כדאיתא בטוש"ע סי' נ"ה] והא בגמרא דפרק אעפ"י שם מוכח דדין ארוסה ושומרת יבם שווין המה ע"ש וא"כ לא הוה לי' להרמ"א לסתום אלא דנ"ל דעכ"פ במקדש קדושין שלא נמסרו לביאה או שצריך להוציאה הרי היא בכלל הפסולות לו דב"ד מעצמם מחוייבים להפרישם ולכו"ע מעשין לפסילות. [וע"ש במהרי"ק סי' קל"ה גם הוא כתב דאם השאלה היא על הב"ד אם מצוים להפרישו. וע"ש דשקיל וטרי ממקדש תוך ג' חדשי הבחנה:
ולפי ענ"ד הדבר פשוט דהכא דמי לכל הפסולות דמעשין עליהם אלא דיש לומר דאיירי בארוסה ואעפ"כ גם הוא מסיק לכופו וע"ש]:
וראיתי גם כן בתשו' ר"ב אשכנזי שו"ת ז' דחיק א"ע במהרי"ק הנ"ל ע"ש. ועיין שם ג"כ סימן ט"ז השייך לנידון דידן ולא ראיתי להאריך בו. וא"כ לדינא צדקו דברי הרמ"א בהא אפילו אינה באה מחמת טענה ויש לכופו אפילו בשוטים להוציאה דהא לכ"ע מעשין לפסולות וצ"ע: